פתיחת התפריט הראשי

זגייז'פולנית: Zgierz (מידעעזרה), ביידיש: זגערזש) היא עיר בפרובינציית לודז' בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

זגייז'
Zgierz
POL Zgierz COA.svg
סמל זגייז'
POL Zgierz flag.svg
דגל זגייז'
Zgierz-kosciol.jpg

כנסייה בזגייז'
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה לודז' (פרובינציה)לודז' (פרובינציה)  לודז'
מחוז זגייז'
ראש העיר Jerzy Sokół
תאריך ייסוד 1161 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 42.33 קילומטר רבוע
גובה 40±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 57,458 (2014)
קואורדינטות 51°51′N 19°25′E / 51.850°N 19.417°E / 51.850; 19.417
אזור זמן UTC+1
http://www.umz.zgierz.pl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות היישובעריכה

במאה ה-13 הוענקו לזגייז' זכויות עיר, שאושרו בתחילת המאה ה-15 בידי המלך ולדיסלב השני יגיילו. בשנת 1643 נבנתה בעיר כנסייה מעץ.

בחלוקת פולין בשנת 1793 נכללה העיר בתחום פרוסיה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.

יהודי זגייז'עריכה

 
שטח בית העלמין היהודי בזגייז'

יהודים ראשונים התיישבו בזגייז' באמצע המאה ה-18. בתחילת המאה ה-19 הוגבלו מגורי היהודים בעיר לרובע מסוים וקטן, וכן הוגבלו תחומי עיסוקם. בשנת 1862 בוטלו הגבלות אלו. בשנים שלאחר מכן, נטלו היהודים חלק מרכזי בפיתוחה התעשייתי של העיר.

בשנת 1911 נוסד בזגייז' ארגון ציוני ראשון. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גוברות מצד תושבי העיר הפולנים והשלטונות, תוך קריאות לפיטורי היהודים מהמפעלים בעיר.

בין מלחמות העולם התגברה הפעילות הציונית בעיר, לצד פעילות של אגודת ישראל. בשנים אלה נמנו בעיר כ-4,800 יהודים, כרבע מתושביה.

בעיר פעלה חסידות סטריקוב, ממלחמת העולם הראשונה עד לשואה.

בשואהעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש העיר בידי הגרמנים, ביצעו אלו מעשי רצח אקראיים בקרב יהודיה, ואסרו כמה מאות גברים יהודים בה בכנסייה מקומית, שם הוחזקו יומיים ללא מזון ושתייה, והוכו באכזריות. כמה ימים לאחר מכן, חטפו הגרמנים יהודים רבים מהעיר לעבודות כפייה משפילות ומבזות.

בד בבד, ביצעו הגרמנים שוד של הרכוש שנמצא בדירות היהודים בעיר, תוך החרמת עסקי היהודים בה, והטלת סכומי כופר גבוהים על הקהילה. במקרה אחד נקבר יהודי בחיים במהלך שוד רכושו, ובמקרה אחר נצטוו עובדי כפייה יהודים לנקות בתי שימוש ופחי אשפה באמצעות טליתות ותשמישי קדושה אחרים. כמו כן, התעללו הגרמנים ביהודי העיר בפרהסיה, שרפו ספרי תורה בכיכר השוק בעיר, וגזזו באכזריות את זקניהם של יהודים חרדים.

בנובמבר 1939 שרפו הגרמנים את בית הכנסת ובית המדרש בעיר, תוך שחייבו את היהודים בגין עלויות הדלק ששימש לכך, וחרשו את שטח בית העלמין היהודי בעיר.

בסוף דצמבר 1939 ריכזו הגרמנים את כ-2,500 היהודים שנותרו בעיר, ולאחר שנטלו מהם את מעט הרכוש שהותר להם לקחת עמם, שלחו אותם לגלובנו, שם גורלם היה כגורל יתר יהודי המקום.

קישורים חיצונייםעריכה