אוגוסט הייסמאייר

פוליטיקאי גרמני

אוגוסט הייסמאיירגרמנית: August Heißmeyer;‏ 11 בינואר 189716 בינואר 1979) היה קצין אס אס בכיר ופושע מלחמה נאצי. אחיינו היה הרופא הנאצי קורט הייסמאייר, שערך ניסויים באסירי מחנות ריכוז, בהם ילדים.

אוגוסט הייסמאייר
August Heißmeyer
לידה 11 בינואר 1897
Aerzen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בינואר 1979 (בגיל 82)
שוואביש האל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סקסוניה התחתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר הרייכסטאג של רפובליקת ויימאר
  • חבר הרייכסטאג של גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גרטרוד שולץ-קלינק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הייסמאייר נולד בשנת 1897 בגלרזן (Gellersen; כיום חלק מהעיירה אארצן [Aerzen]) שבמחוז האמלן-פירמונט, סקסוניה התחתית. לאחר שסיים את לימודיו התגייס הייסמאייר לצבא הפרוסי. במלחמת העולם הראשונה היה הייסמאייר בדרגת לויטננט וקיבל על שירותו את צלב הברזל, דרגה ראשונה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה הייסמאייר חבר בפרייקור והשתתף בפוטש במרתף הבירה בשנת 1920. לאחר שהתייאש מלימודיו, עבד הייסמאייר כמורה נהיגה. בשנת 1925 הצטרף הייסמאייר למפלגה הנאצית[1][2] ובתחילת 1926 הוא הצטרף לאס אה והיה פעיל בו. בין היתר היה מהמייסדים של ה"אס אה גאושטירם, האנובר-דרום" (SA-Gaustürm Hannover-Süd; גושטירם: יחידה ארגונית של האס אה שהוקמה על ידי מפקד הארגון פרנץ פפר פון סלומון) ולזמן מסוים שימש גאולייטר. הייסמאייר נשא במהלך התקופה הזו אישה ונולדו לו 6 ילדים.

בינואר 1930 ביקש להצטרף לאס אס; בקשתו התקבלה והוא נעשה לחבר ה-4,370 בשורותיה. בשנת 1932 הצטרף למשרד הראשי של האס אס ופיתח קריירה מהירה, ובשנת 1933 כיהן כחבר פרלמנט (ברייכסטאג) מטעם המפלגה הנאצית, כנציג מחוז הבחירות וסטפאליה. בשנת 1935 מונה לראש המשרד הראשי של האס אס והחליף בתפקיד את הס"ס גרופנפיהרר קורט וויטג'; הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 1939. ב-9 בנובמבר 1936 הוא קודם לדרגת ס"ס אוברגרופנפיהרר ולמפקח על מוסדות החינוך הפוליטיים-לאומיים (Nationalpolitische Erziehungsanstalten או NPEA).

בשנת 1939 מונה הייסמאייר לס"ס אובראבשניטסלייטר (SS-Oberabschnittsleiter; ראש מחוז בפיקוד המרכזי של האס אס) של מחוז מזרח-1 ("Ost"; מטה המחוז היה בברלין) ולמפקד האס אס והמשטרה במחוז, ובתוקף תפקידו פיקח על אזור ברלין-ברנדנבורג. ב-9 בנובמבר 1939 מונה למפקד יחידת הפיקוח על מחנות הריכוז של האס אס, והחליף בתפקיד זה את תאודור אייקה שמונה עתה למפקד דיוויזיית גולגולת המוות האס אס שלחמה בחזית עם רוסיה[3].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קיבל הייסמאייר משרד ראשי משלו, משרד ס"ס אוברגרופנפיהרר הייסמאייר (Dienststelle SS-Obergruppenführer Heißmeyer), שהיה אחראי על אימונים צבאיים לתלמידים של מוסדות החינוך הפוליטיים הלאומיים (NPEA)[3].

בשנת 1940 הוא נשא לאישה בנישואים שניים את גרטרוד שולץ-קלינק, שכונתה "מנהיגת הנשים של הרייך". ב-14 בנובמבר 1944 קיבל הייסמאייר את התואר "גנרל של הואפן אס אס". באפריל 1945 מונה הייסמאייר למפקד "קבוצת הקרב הייסמאייר" שהורכבה מפולקסשטרום ומהיטלר יוגנד ותפקידה היה להגן על שפנדאו שבצפון-מערב ברלין מפני בעלות הברית המתקרבות.

לאחר מלחמת העולם השנייה עריכה

לאחר כיבוש ברלין על ידי בעלות הברית, ברח הייסמאייר עם אשתו לכפר בבנהאוזן (Bebenhausen) שבמחוז טיבינגן שם עבד כפועל חווה בשם הבדוי "היינריך שטוקנברוק" (Heinrich Stuckenbrock). בשנת 1948 הוא זוהה על ידי המשטרה הצרפתית (צרפת שלטה על מדינת באדן-וירטמברג עד 1949), נשפט על פשעי מלחמה ונשלח לכלא ל-3 שנים.

לאחר שחרורו גר בשווביש האל שבבאדן-וירטמברג, עבד במפעל למכונות כביסה, ולאחר מכן בחברה-בת של קוקה-קולה. הוא מת בשנת 1979 בבית חולים בשווביש האל ונקבר בבית הקברות בגלרזן בחלקה המשפחתית.

לקריאה נוספת עריכה

  • Ruth Bettina Birn: Die Höheren SS- und Polizeiführer. Himmlers Vertreter im Reich und in den besetzten Gebieten. Droste Verlag, Düsseldorf, 1986. ISBN 3-7700-0710-7

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוגוסט הייסמאייר בוויקישיתוף
  • "אוגוסט הייסמאייר" בקטלוג הספרייה הלאומית הגרמנית (בגרמנית).

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Mark C. Yerger: Allgemeine SS. The Commands, Units and Leaders of the General SS, Schiffer Publishing Ltd. 1997, ISBN 0-7643-0145-4, p. 33
  2. ^ SS-Führungshauptamt: Dienstaltersliste der Schutzstaffel der NSDAP, Stand 1. Dezember 1938 mit Berichtigungsheft vom 15. Juni 1939, laufende Nummer 17
  3. ^ 1 2 Patricia Heberer, "Children During the Holocaust", p. 231