פתיחת התפריט הראשי

אודוארדו פארנזה, דוכס פארמה

אודוארדו פארנזהאיטלקית: Odoardo Farnese; ‏ 28 באפריל 1612 - 11 בספטמבר 1646) היה דוכס פארמה ופיאצ'נצה. נקלע לסכסוך עם משפחת ברבריני, האפיפיור אורבנוס השמיני ומדינת האפיפיור על רקע שליטתו בעיר קסטרו (בלאציו), במסגרתו נודה מהכנסייה הקתולית וגרם למלחמה עקובה מדם שנמשכה מ-1641 ועד לאחר מותו.

אודוארדו פארנזה, דוכס פארמה
Odoardo Farnese.jpg
לידה 28 באפריל 1612
פארמה, דוכסות פארמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בספטמבר 1646 (בגיל 34)
פיאצ'נצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Sanctuary of Santa Maria della Steccata
עיסוק אריסטוקרט עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת פארנזה
אב Ranuccio I Farnese
אם Margherita Aldobrandini
צאצאים ראנוצ'ו השני פארנזה, דוכס פארמה
Alexander Farnese, Prince of Parma
Caterina Farnese
Pietro Farnese
Orazio Farnese
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנים ראשונותעריכה

אודוארדו היה בנם הלגיטימי היחיד של רנוצ'יו פארנזה ומרגריטה אלדוברנדיני. אביו מת כאשר היה אודוארדו בן 10 והוא היה לדוכס פארמה תחת עוצרות אחיו-למחצה (בנו הבלתי חוקי של אביו) אוטביו ודודו הקרדינל אודוארדו פארנזה. בשנת 1628, בהיותו בן 16 קיבל את השלטון המלא ונשא לאשה את מרגריטה דה מדיצ'י, בתו של הדוכס הגדול של טוסקנה קוזימו השני דה מדיצ'י.

בשנת 1633 כרת ברית צבאית עם צרפת על מנת לשחרר את נחלות אבותיו בפיאצ'נצה משלטון ספרד. ב-1637 נלאץ לחתום על הסכם שלום עם ספרד, בתיווך האפיפיור אורבנוס השמיני.

מלחמת קסטרועריכה

ב-1639 ערך אודוארדו ביקור בן חודשיים ברומא והיה אורחו של האפיפיור ושני אחייניו הקרדינלים אנטוניו ופרנצ'סקו. אולם, הוא סירב לכבד את אחיינו הנוסף של האפיפיור, טדאו ברבריני, מושל העיר. בתגובה סירב פרנצ'סקו להעניק לאודוארדו ליווי אפיפיורי חזרה לנחלתו בקסטרו. האירוע עורר את זעמם של בני משפחת ברבריני שהפצירו באפיפיור לנקוט צעדים. האפיפיור עצר את יבוא הגרעינים של מדינת האפיפיור מדוכסות פארמה, אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של פארנזה. כתוצאה מכך לא יכל פארנזה לשלם את חובותיו שתפחו כתוצאה ממלחמותיו ואורח חייו הפזרני.

ב-12 באוקטובר 1641 עלו צבאות מדינת האפיפיור למצור על קסטרו, במטרה לתבוע את העיר למשפחת ברבריני, כנגד תשלום חובותיו האבודים של פארנזה. ביולי 1642 חתמו דוכס ונציה, ודוכסי מודנה וטוסקנה על ברית הגנה עם פארנזה כנגד מדינת האפיפיור (שנתמכה על ידי ספרד). באוקטובר אותה שנה עמדו כוחותיו של פארנזה 45 ק"מ מרומא, אך נסוגו מפני צבאו של טדאו ברבריני, מפקד הצבא האפיפיורי. באביב 1643 הצטרפו צבאות ונציה, מודנה וטוסקנה למלחמה, בה תמכו עד אז רק כלכלית. האפיפיור הכריז על אודוארדו כעל בוגד במדינת האפיפיור, דבר שמשמעותו נידוי אוטומטי מהכנסייה וכן איים בנידוי על כל מי שייסייע לו. בתגובה הצהירו בנות בריתו של אודוארדו שאין להן ריב עם האפיפיור אלא עם משפחת ברבריני. ליד פרארה הנחילו כוחות האפיפיור בראשות אנטוניו ברבריני תבוסה לצבאות ונציה ומודנה, אך ליד אגם טראסימנו הכו אותם כוחות טוסקנה.

במרץ 1644, כאשר שני הצדדים מותשים והעיר קסטרו הרוסה, נחתם הסכם שלום והעיר הושבה לאודוארדו פארנזה, הוא אף הושב לחיק הכנסייה ונידויו בוטל.

המיסים הכבדים שהטיל האפיפיור על תושבי רומא על מנת לממן את המלחמה גרמו לשנאה והתמרמרות של העם ברומא נגדו. הוא מת ב-29 ביולי אותה שנה. גם אודורדו פארנזה לא האריך ימים ומת כשנתיים מאוחר יותר בפיאצ'נצה. לאחר מותו התחדשה המלחמה, שהגיעה לקצה רק ב-1649.

יורשו היה בנו, רנוצ'יו השני פארנזה (1630–1694). אשתו השנייה של רנוצ'יו הייתה מרגרט יולנד דה סבויה, נכדתם של אנרי הרביעי, מלך צרפת ומריה דה מדיצ'י.

קישורים חיצונייםעריכה