דגנים
מונח כולל ליבול ממשפחת הדגניים
דגנים הם יבול שמקורם במשפחת הדגניים. באופן כללי ניתן להגדיר דגן כיבול שניתן לטחון אותו כדי לייצר ממנו קמח. קבוצת הדגנים כוללת חיטה, דורה, שעורה, שיפון, אורז, שיבולת-שועל, דוחן, בן-חילף טף ותירס. קיימים גם תתי זנים כגון כוסמין שנחשב תת-מין של החיטה.
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צמחים |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | דגנאים |
משפחה: | דגניים |

במקורה שימשה המילה דגן ככינוי ליבול לאחר שנאסף לערימה[1].
לאחר הקציר נהוג לאחסן את הדגנים באסם, ולהפריד את המוץ מן הדגן על ידי דישה.
ביהדותעריכה
ביהדות לחמשת מיני דגן וספיציפית לחיטה יש תפקיד חשוב. חיטה ושעורה הן שתיים משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, ברכת "המוציא" היא הברכה הראשונה ב"המגע אש" וראוי לאכול לחם בכל ארוחה.
ראו גםעריכה
- דגנים מלאים
- חמשת מיני דגן
- קטניות
- חמץ
- "השולחן ערוך"
קישורים חיצונייםעריכה
- דגנים, דף שער בספרייה הלאומית
- דגנים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דגן | אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, www.toraland.org.il