אודיולוגיה
אודיולוגיה (מהמילה הלטינית audire, "לשמוע", ומהמילה היוונית -λογία, -לוגיה) הוא ענף מדע החוקר את השמיעה, מערכת שיווי המשקל והפרעות במערכות אלה. אנשים שמטפלים בבעיות שמיעה, או בהפרעות הקשורות למערכת השמיעה נקראים אודיולוגיים (מטפלים דרך אודיולוגיה). באודיולוגיה מבוצעים כמה סוגי בדיקות (למשל: בדיקות שמיעה, מדידות פליטות אותואקוסטיות, בדיקות תנודות עפעף, ובדיקות אלקטרופיזיולוגיות). מטרת האודיולוגיה היא לקבוע אם מישהו יכול לשמוע בטווח התקין, ואם לא, אילו רמות שמיעה נפגעו אצלו באיזו מידה (תדרים גבוהים, בינוניים או נמוכים). אם אודיולוג קובע כי נגרם אובדן שמיעה הוא ימליץ למטופל על כמה אפשרויות לטיפול בבעיה (לדוגמה: מכשיר שמיעה, שתלי שבלול, ניתוחים, הפניות רפואיות מתאימות). בנוסף בבדיקות, האודיולוגיה יכולה גם להעניק טיפולי שיקום (שתלי שבלול או מכשירי שמיעה), טיפולים לילדים והערכה של מערכת שיווי המשקל.
אודיולוג עריכה
אודיולוג הוא המתמחה באיתור, אבחון, טיפול ומעקב אחר הפרעות של מערכת שמיעה ושיווי משקל בחלקי האוזן. האודיולוגים מאומנים לאבחן ולטפל בבעיות שמיעה. הם מייעצים למשפחות על ידי אבחון והערכה של מאפייני השמיעה אצל תינוקות, ועוזרים להם דרך לימוד מיומנויות שיעזרו להם בהמשך דרכם כחירשים מבוגרים. הם גם מסייעים לתכנן וליישם תוכניות אישיות וקבוצתיות של בטיחות שמיעה כמו: תוכניות בדיקת שמיעה לתינוקות, תוכניות בדיקת שמיעה בבית הספר, ואספקת עזרים שונים ומכשירי שמיעה בכדי להתמודד עם אובדן שמיעה ושיפור איכות חייהם של לקויי שמיעה.
בנוסף, אודיולוגים רבים עובדים כמדענים-חוקרים בתחום השמע וטיפול בלקויות שמיעה. האודיולוגים עוברים הכשרה באנטומיה, פיזיולוגיה, במכשירי שמיעה, שתלי שבלול, אלקטרופיזיולוגיה, אקוסטיקה, פסיכופיזיקה, נוירולוגיה, ובשפת סימנים. אודיולוג בדרך כלל מחזיק באחד מהתארים הבאים (MSc (אודיולוגיה), Au.D., STI, PhD, או SCD), בהתאם למוסד ולמדינה שבהם למד. בישראל לימודי האודיולוגיה נכללים בלימודי הפרעות בתקשורת יחד עם לימודי קלינאות התקשורת והדיבור. מרבית האודיולוגים הם קלינאי תקשורת.
היסטוריה עריכה
האלוול דייוויס(אנ') הוא האיש שמיוחסת לו יצירת המונח בצורה רשמית בשנות ה-1940.[1]
הקורס הראשון באוניברסיטה בארצות הברית לאודיולוגים נערך על ידי קרהארט באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ב-1946.[2]
אודיולוגיה נולדה מתוך שיתוף פעולה בין-תחומי. השכיחות הרבה של ליקוי שמיעה באוכלוסייה הוותיקה לאחר מלחמת העולם השנייה היוותה השראה לפיתוח התחום. האגודה הבינלאומית לאודיולוגיה (ISA) נוסדה בשנת 1952 כדי ”... להקל על הידע, ההגנה והשיקום של השמיעה האנושית”
האגודה הבינלאומית לאודיולוגיה(אנ') מקדמת שיתוף פעולה בין אגודות לאומיות, עמותות וארגונים שעוסקים בתחום, באמצעות ארגון קונגרסים עולמיים דו-שנתיים, באמצעות פרסום כתב העת המדעי International Journal of Audiology שעבר ביקורת עמיתים ועל ידי הצעות תמיכה במאמצי ארגון הבריאות העולמי לטפל בצרכים של קהילת לקויי השמיעה והחרשים.
דרישות עריכה
ארצות הברית עריכה
בארצות הברית, האודיולוגים מקבלים רישיון על ידי המדינה בכל אחת מ-50 המדינות ומחוז קולומביה בארצות הברית. החל משנת 2007, דוקטור לאודיולוגיה (Au.D.) הפך לרף מינימלי עבור פרקטיקה קלינית בכמה מדינות. דרישות המינימום עבור Au.D. הוא תואר הכולל מינימום של 75 שעות לסמסטר של לימודי אודיולוגיה ועמידה במבחנים שנקבעו.
רוב המדינות דורשות עמידה מחודשת בתנאי הרישיון, אשר כוללת לעתים השתלמויות נדרשות בכדי להמשיך ולהחזיק ברישיון אודיולוג. האודיולוג יכול גם לקבל הסמכה מהאגודה האמריקנית לדיבור, שפה ושמיעה, או לבקש את אישור מועצת המנהלים דרך המועצה האמריקנית לאודיולוגיה (ABA).
בעבר, האודיולוגים הוסמכו בדרך כלל לתואר שני ורישיון מיוחד. עם זאת, ב-1990 הפך תואר דוקטור לדרישה מינימלית למקצוע. בארצות הברית, החל מ-2007 אודיולוגים נדרשו לקבל תואר דוקטור (Au.D. או דוקטורט) באודיולוגיה מבוגר אוניברסיטה מוכרת או תוכנית מקצועית לפני תחילת עבודה.
אודיולוגים רבים מעדיפים לעבוד במשרדו של רופא ובבתי חולים. שכר לאודיולוג בארצות הברית הוא כ $ 65,500 בשנת 2008 ברפואה ציבורית ומעל $ 98,880 בשנה ברפואה פרטית על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקת עבודה.
קנדה עריכה
בקנדה, תואר שני במדעים (M.Sc) הוא הדרישה המינימלית על מנת לעסוק באודיולוגיה. המקצוע מוסדר במחוזות מסוימים: ניו ברונסוויק, קוויבק, אונטריו, מניטובה, ססקצ'ואן, אלברטה ובריטיש קולומביה, שבהם זה לא חוקי לעסוק במקצוע בלי להיות רשום כחבר רשמי בגוף הרגולטורים המחוזי המתאים.
ישנן כיום חמש אוניברסיטאות בקנדה אשר מציעות תוכניות לתואר שני באודיולוגיה. דרישות כניסה כוללות בדרך כלל עבודה ספציפית כתנאי הכרחי בלימודים לתואר ראשון, או שנה הכנה נוספת לפני כניסה לתוכנית:
- אוניברסיטת קולומביה הבריטית (BC)
- אוניברסיטת מונטריאול (QC) - הוראה צרפתית
- אוניברסיטת מערב אונטריו (ON)
- אוניברסיטת אוטווה (ON) - הוראה צרפתית
- אוניברסיטת Dalhousie (NS)
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Hallowell Davis (1896—1992)" (PDF). A Biographical Memoir by Robert Galambos (National Academy of Sciences). נבדק ב-17 ביולי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Raymond Carhart (1912-1975) Papers, 1938-1975. Northwestern University Archives, Evanston, Illinois. http://www.library.northwestern.edu/archives/findingaids/raymond_carhart.pdf Accessed 2006-07-31.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.