מכשיר שמיעה

מכשיר שמיעה הוא מכשיר שמגביר את עוצמת הקול ונועד לסייע לאנשים בעלי לקות שמיעה. חלק ממכשירי השמיעה גם מעבדים את הצליל כדי לשפר את יכולת המשתמש להבין צלילי דיבור. בניגוד למגבירי קול אחרים (כגון מגפון), אין לאוכלוסייה חסרת הלקויות צורך במכשירי שמיעה, ולכן הם מוגדרים כאביזרי טכנולוגיה מסייעת.

מכשירי שמיעה קולטים צלילים מהסביבה באמצעות מיקרופון, מגבירים אותם ומעבירים אותם אל האוזן באמצעים שונים. אמצעים אלה יכולים להיות רמקול, ויברטור, אלקטרודה המוכנסת לאוזן הפנימית ועוד. ככל שהמכשיר מתוחכם ויקר יותר כך הוא יכול למלא למשתמש חסכי שמיעה גדולים יותר. אולם במקרים רבים, גם מכשירי שמיעה משוכללים מאוד ומועילים מאוד אינם מביאים את המשתמש ליכולת שמיעה נורמלית.

מחקרים קליניים רחבי היקף שנערכו בארצות הברית מצאו כי הרכבת מכשיר שמיעה עשויה לעכב תהליכי הידרדרות של כישורי חשיבה וזיכרון בזיקנה^[1] ובמקרים מסוימים אף להפחית תסמיני דמנציה.^[2] המחקרים הראו כי הסכנה לירידה בתפקודם של לקויי שמיעה מעל גיל 50 אשר הרכיבו מכשירי שמיעה נמוכה יותר מאשר אצל אלו שלא השתמשו במכשירי שמיעה. כמו כן, בקרב נבדקים לקויי שמיעה בני 65 ומעלה, שכיחות הדמנציה גבוהה מהממוצע, אך היא לא הופיעה כמעט בכלל אם הם השתמשו במכשיר שמיעה. מן הממצאים עולה אפוא שבכוחו של מכשיר השמיעה לסייע לבלום את הירידה בתפקוד של אנשים לקויי שמיעה אשר פגיעים יותר לדמנציה.^[3]

סוגי מכשירי שמיעה

קיימות שתי קבוצות עיקריות: מכשירים שכל חלקיהם מושמים ידנית באוזן החיצונית, ומכשירים שחלקים מהם מוחדרים בניתוח לאוזן הפנימית.

מכשירים המושמים באוזן החיצונית

במכשירים המושמים באוזן החיצונית ניתן למצוא מכשירים בעלי טכנולוגיה עדיפה ומודרנית, או מיושנת ופחות מדויקת ונוחה למשתמש.

מכשיר שמיעה דיגיטלי הוא מכשיר שבו הטכנולוגיה מתקדמת יותר, הגברת הצלילים מכוונת ואינה כללית, כך שיש עיבוד באמצעות מחשב זעיר של הצלילים בסביבה. המעבד הממוחשב הזעיר שנמצא במכשיר השמיעה יכול להגביר קולות דיבור ולהנחית רעשי רקע. ישנם מחקרים המצביעים על הסתגלות קלה יותר לסוג זה של מכשירי שמיעה, ושיפור בהבנת הדיבור. מאחר שמכשירים אלה מתוחכמים יותר ומושקעים יותר, מחירם גבוה יותר.

הסוג הפשוט יותר נקרא מכשיר אנלוגי. זהו מכשיר המגביר צלילים ללא עיבוד משמעותי שלהם, וקיימים גם מכשירים אנלוגיים ממוחשבים שהם מעט פחות פשוטים אך עדיין יחסית אינם מתוחכמים.

טווח העלויות של מכשירי שמיעה רחב מאוד. המכשירים האנלוגיים זולים במיוחד, ואילו הדיגיטליים נעים בין זולים ליקרים, כאשר היקרים מבין המכשירים הדיגיטליים הם המשוכללים יותר. הם בעלי תכונות עדיפות כמו ערוצי תדרים רבים המאפשרים כיוון והתאמה מדויקת יותר על פי עקומת השמיעה של המשתמש, יותר שליטה ברעשי רקע, ויותר פרמטרים טכניים ואפשרויות כוונון של המכשירים לנוחותו של המשתמש. במכשירים המתוחכמים ביותר קיימת אפשרות לתקשורת אלחוטית בין זוג המכשירים המשמשים אדם אחד, כך שכיוון האחד משפיע על כיוון השני, דבר המשפר באופן ניכר את איכות השמיעה והבנת הדיבור.

ישנה חשיבות גדולה מאוד לשמיעה סימטרית ותקינה, כך שבכל מקרה של ליקוי שמיעה בשתי האוזניים עדיף להגביר את שתיהן ולא לקחת מכשיר שמיעה לאוזן אחת בלבד. דבר זה נכון גם כאשר ישנו ליקוי שמיעה דו צדדי שאינו סימטרי - ואסור להזניח את האוזן שלקויה יותר. חשוב לטפל בשתי האוזניים. הדבר משפר את הבנת הדיבור עם המכשירים, את יכולת מיקום הצלילים, ומשפיע על הפחתת המטרד של טיניטוס עיקש.

לפני החלטה על רכישת מכשיר שמיעה יש לעבור בדיקת רופא אף אוזן וגרון, על מנת לשלול מחלות שעשויות לפגוע בשמיעה, לברר את סיבת ליקוי השמיעה, ועל מנת לטפל בבעיות קיימות כגון טיניטוס, דלקות אוזניים, היפראקוזיס (חוסר סבילות לרעש) ועוד. גם אחרי הרכישה יש לבקר באופן סדיר מדי חצי שנה אצל הרופא לניקוי שעווה שיכולה להצטבר באוזן ולסתום את האוזניה או המכשיר.

ההסתגלות למכשיר השמיעה אינה מיידית. לרוב אחרי תקופה ארוכה בה האדם רגיל לחיות כאילו "בתוך בועה" בשל ליקוי השמיעה, כאשר הוא חשוף פחות לרעש סביבתי ואינו רגיל לתקשר בערוץ שמיעתי, צריך תקופת הסתגלות למכשיר. תקופת ההסתגלות קצרה יותר ככל שההתאמה טובה יותר, ככל שהחולה בעל מוטיבציה טובה ותמיכה משפחתית חברתית, וכשהמכשירים ברמה גבוהה.

צורות המכשירים

מכשיר מאחורי האוזן BTE, מכשיר זה תלוי מאחורי האפרכסת.

מכשיר באפרכסת ITE, מכשיר זה ממלא את כל שקע האפרכסת והוא קטן יותר מה-BTE.
מכשיר בתוך חלק מאפרכסת האוזן שבולט מעט לעין ITC.
מכשיר זעיר בתעלת האוזן אשר מוסווה למדי בשל גודלו הקטן CIC.
מכשיר זעיר Mini BTE המוסתר מאחורי האפרכסת והצליל מועבר לתעלת האוזן באמצעות צינורית דקיקה ונסתרת.
מכשיר המרטיט את העצם שמאחורי האוזן והוא מורכב על משקפיים או על קשת לשיער.

בכל גודל אפשר לקבל כל טכנולוגיה, כלומר אפשר לקחת מכשיר זעיר שיהיה אנלוגי, דיגיטלי או ממוחשב אנלוגי. הדבר נכון לגבי כל הגדלים, למעט מכשיר Mini BTE שהוא מכשיר פתוח מתוחכם במיוחד ומבנה זה אינו מתאים למכשיר אנלוגי פשוט.

מכשיר קטן יותר עשוי להיות נוח יותר פיזית ולקלוע לטעמם של משתמשים שמעדיפים מכשיר מוצנע. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום מזעור המכשירים אינה מלווה בהכרח בהתקדמות בתחום הגברת השמע. מכשיר שהושגה התקדמות טכנולוגית במזעורו אינו בהכרח מכשיר המגביר קול או המעבד קול טוב יותר. מזעור הטכנולוגיה בא לרוב על חשבון דרישות אחרות. כך שאם נרצה מכשיר בעל יכולת הגברה או בעל פונקציות עיבוד צליל רבות יותר (כמו הפחתת רעשי רקע, עיבוד מדויק יותר של הצליל, מנגנון חכם נגד משוב של הצליל שימנע צפצופים של המכשיר וכו') עדיף להתאים מכשיר גדול יותר. גם מבחינת עוצמת המכשיר - עוצמת ההגברה, יש קשר לגודל : מכשיר זעיר מתאים לליקוי שמיעה קל ובינוני, בעוד שמכשיר מאחורי האוזן יכול להתאים לליקוי שמיעה בינוני עד עמוק. מכאן ניתן להבין כי עדיף לקחת מכשיר BTE ככל שליקוי השמיעה חמור יותר, כשמעוניינים במכשיר יותר מתוחכם, או ככל שהאוזן זקוקה יותר לאוורור למשל על רקע נטייה לדלקות חוזרות.

מכשירים שחלקים מהם מוחדרים בניתוח לאוזן הפנימית

שתל שבלולי - מפורט בנפרד.
BAHA - bone anchored hearing aid : מכשיר המושתל בעצם שמאחורי האוזן, גורם להרעדת העצם ובכך להפעלה ישירה של עצב השמיעה. מתאים לליקוי שמיעה שבו לא ניתן להרכיב מכשיר רגיל משום שהאוזניים מפרישות ללא הרף, או שיש למשל מום של האפרכסת או תעלת האוזן.
מכשיר מושתל לתוך האוזן התיכונה - מכשיר חדשני, עלותו עדיין גבוהה אך הוא כנראה נושא הבטחה לעתיד לשיקום שמיעה מודרני

בחירת מכשיר שמיעה מתאים

ישנם מגוון סוגים של מכשירי שמיעה, וחשוב להתאים את מכשיר השמיעה באופן מושלם לאוזן המטופל מאחר שהמכשיר הולך להיות חלק בלתי נפרד מגופו במרבית שעות היממה. חשוב כי המטופל ירגיש בנוח עם המכשיר הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה האסתטית תוך קבלת המענה הטוב ביותר לפתרון בעיית השמיעה שלו.

כאשר מתאימים מכשיר שמיעה למטופל במכון השמיעה יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים כמו: התאמת המכשיר למצבים שונים ולאורח החיים של המטופל. התאמה לדרישות הטכנולוגיות של המטופל והיכולת שלו ליישמן, מבנה פיזיולוגי של האוזן, יכולת כלכלית ועוד.