אווה אבדוקימובה

פרימה בלרינה אסולוטה בבלט המלכותי הדני, בבלט של הדויטשה אופר ברלין ובלהקת הבלט האנגלי הלאומי ואמנית אורחת בכל להקת בלט חשובה, פחות או יותר, ב
(הופנה מהדף אוה אבדוקימובה)

אווה אֶבְדוֹקימוֹבָה-גרגוריאנגלית: Eva Evdokimova-Gregori;‏ 1 בדצמבר 19483 באפריל 2009)[1][2][3] הייתה פרימה בלרינה אסולוטה בבלט המלכותי הדני, בבלט של הדויטשה אופר ברלין ובלהקת הבלט האנגלי הלאומי ואמנית אורחת בלהקות בלט חשובות רבות ברחבי העולם.

אווה אבדוקימובה
Eva Evdokimova
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בדצמבר 1948
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באפריל 2009 (בגיל 60)
מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ילדות ונעורים

עריכה

אבדוקימובה נולדה בז'נבה, שווייץ, לאב בולגרי נטול אזרחות ולאם אמריקאית והייתה אזרחית אמריקאית מלידה. את לימודי הבלט החלה בילדותה במינכן. בהמשך למדה בבית הספר המלכותי לבלט בלונדון, שם הייתה במשך שנים אחדות תלמידתה של מריה פיי. ב-1966 הייתה לרקדנית הראשונה שאינה דנית שהצטרפה לבלט המלכותי הדני, שם המשיכה בלימודיה אצל ורה וולקובה.

קריירה

עריכה

בשנת 1969 סיימה את לימודיה בבלט האופרה של ברלין, שם רקדה לראשונה את ז'יזל בשנת 1971. בשנת 1973 קודמה לדרגת פרימה בלרינה, מעמד בו התמידה במשך 12 שנים. במשך שנים רבות הייתה גם הבלרינה המובילה של לונדון פסטיבל בלט (כיום הבלט האנגלי הלאומי), שם בחר בה רודולף נורייב לרקוד כנסיכה הראשונה אורורה בהפקה שלו לבלט "היפהפייה הנרדמת" עם הלהקה, בשנת 1975.

לאורך הקריירה שלה רקדה אבדוקימובה עם כל להקת בלט חשובה ברחבי העולם, בהן בלט קירוב, שם הדריכה אותה נטליה דודינסקאיה, תיאטרון הבלט האמריקאי ובלט האופרה של פריז. לעיתים קרובות רקדה עם נורייב. השותפות ביניהם נמשכה מעל חמש-עשרה שנים והם הופיעו יחד מאות פעמים.

לאחר הופעה עם בלט קירוב הוענק לה התואר פרימה בלרינה אסולוטה. לאחר זאת, הוצגה בתואר זה בכל הופעה ברחבי העולם. נוסף לפרשנויותיה לגיבורות הטרגיות של התקופה הרומנטית, ז'יזל והסילפידה, חבק הרפרטואר שלה כ-150 תפקידים, מן הבלטים הקלאסיים עד אלה בני-זמננו. המחול האחרון שנוצר בשבילה, על ידי הכוריאוגרף הנינג ריבזאם בשנת 2002, הניע את מבקרת המחול של הניו יורק טיימס ג'ניפר דאנינג לכתוב, "הן הסולו והן הביצוע שלה היו חגיגות של מעשה מחשבת אמנותי, מן הסוג שרק בשלות וניסיון יכולים להפיק."

אבדוקימובה הייתה האמריקאית הראשונה שזכתה בתחרות בלט בינלאומית, כאשר הגיעה למקום הראשון בתחרות הבלט הבינלאומית של ורנה בשנת 1970. בשנת 2005 קיבלה את פרס גלינה אולנובה על "מסירות נטולת-פניות לאמנות המחול".

בניו יורק למדה משחק באולפן HB.[4]

השנים הבאות ומוות

עריכה

אבדוקימובה הייתה למורה לריקוד ולמנהלת בלט בבוסטון בלט ושפטה במספר רב של תחרויות בלט בינלאומיות.

אווה אבדוקימובה מתה ב-3 באפריל 2009, מסיבוכים של מחלת הסרטן, במנהטן, לדברי בעלה, מייקל ס. גרגורי.[5]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ג'ניפר דאנינג, הניו יורק טיימס, "אווה אבדוקימובה, בלרינה, מתה בגיל 60, 6 באפריל 2009
  2. ^ מרי קלארק, הגרדיאן, פרימה בלרינה אוה אבדוקימובה קצרה שבחים על קלילות סגנונה הטהור, שלא מן העולם הזה 9 באפריל 2009
  3. ^ קלאוס גייטל, ברלינר מורגנפוסט, "פרימה בלרינה של הדויטשה אופר מתה 5 באפריל 2009
  4. ^ HB Studio Alumni בוגרי סטודיו HB
  5. ^ ג'ניפר דאנינג, הניו יורק טיימס, "אווה אבדוקימובה, בלרינה, מתה בגיל 60, 6 באפריל 2009