אווה רוטקאי

אווה רוטקאי
Ruttkai Éva
לידה	31 בדצמבר 1927; בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	27 בספטמבר 1986 (בגיל 58); בודפשט, הונגריה
שם לידה	Russ Éva
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
תקופת הפעילות	מ-1945
בן או בת זוג	מיקלוש גאבּור (1950–?) ; Zoltán Latinovits ;
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1960); אמן מצטיין של הונגריה (1966); אמן דגול של הונגריה (1971); Farkas–Ratkó Award (1950); פרס יאסאי מארי (1955); פרס יאסאי מארי (1959); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

אווה רוטקאי (מקודם רוּס, בהונגרית: Ruttkai Éva; בודפשט, 31 בדצמבר 1927 – בודפשט, 27 בספטמבר 1986) הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה, זוכת פרס קושוט (המקבילה בהונגריה לפרס ישראל), זוכה פעמיים בפרס מארי יאסאי, זוכת פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול. אחיה היו אוטו רוטקאי ואיבאן רוטקאי. היא הייתה אשתו של השחקן מיקלוש גאבור, ואחר כך זוגתו של השחקן זולטאן לטינוביץ'.

ביוגרפיה עריכה

אווה רוס נולדה בשנת 1927 בבודפשט (בארז'בטווארוש - רובע 7 של היום) במשפחה יהודית כבתם של מרק מיקלוש רוס ושל אמה פובראסקי.^[1] השם רוטקאי, בו הכירו אותה מאוחר יותר, ניתן לה על ידי ארתור לאקנר. היא בילתה את ילדותה ברחוב גאראי 29–31. אמה נולדה בטירול וגדלה בווינה. אביה נולד בעיר סגד.

היא לא הייתה אפילו בת שלוש כשהופיעה לראשונה על הבמה בתיאטרון הילדים של הדוד לאקנר בתפקיד בן משפט אחד: "פקדי עלי, מלכת הפיות!". אמנות המשחק נלמדה על ידה אצל אחת השחקניות הנודעות ביותר של התקופה, מרגיט מקאי, והיא יכלה לשחק בתיאטרון הילדים של הדוד לאקנר עם שחקנים גדולים לעתיד כמו לילי דרווש (מקודם דיאמנטשטיין) וארטור שומלאי (מקודם שניידר). בזכות דבריו הראויים לשבח של הבמאי שאנדור הבשי, היא הפכה בסופו של דבר לשחקנית:

"ילדונת, אם לא תחשיבי את עצמך מדי, תהפכי לשחקנית טובה מאוד".

בין אוקטובר לבין דצמבר 1944, היא מצאה מקלט מגירוש ביחד עם אמה אצל השחקנית קאטו ארי בביתה מפני גירוש היהודים למחנות הריכוז. ארי קיבלה ב-2010 (אחרי מותה) את התואר "חסיד אומות העולם". אווה רוטקאי נמלטה מאוחר יותר עם תעודותיה האמיתיות של בתה ארז'בט למקום בטוח יותר.^[2]

בתום מלחמת העולם השנייה ב-1945 הופיעה רוטקאי באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט עם דקלומי שירים, שם הבחין בה דניאל יוב, אז מנהל תיאטרון הקומדיה של בודפשט, והחתים אותה על חוזה בתיאטרון. שלושה חודשים לאחר מכן, ערכה רוטקאי את הופעת הבכורה שלה בתפקיד הראשי של הקומדיה "הברבור" של פרנץ מולנר (במקום קלרי טולנאי שחלתה). מ-1948 עד 1951 שיחקה בתיאטרון הלאומי של בודפשט, שם כיכבה בסדרה של יצירות קלאסיות.^[3] היא שיחקה בין היתר עם גיזי באיור, ארתור שומלאי, מרטון ראטקאי, מרגיט לדומרסקי ומגדה אוֹלטי. אז התאהבו היא ומיקלוש גאבור (השחקן המהולל של ההתקופה), ונישאו ב-1950, ובתם, יוליה גאבור, נולדה ב-1953.

בינתיים, ב-1951, חזרה לתיאטרון הקומדיה של בודפשט (ששמו היה אז "תיאטרון צבא העם ההונגרי"), בו נשארה חברה עד מותה. ב-1960, במהלך החזרות על הדרמה "אהבה כה גדולה" של פבל קוהוט, פגשה את השחקן זולטאן לטינוביץ', התאהבו וחיו יחד עד מותו של לטינוביץ'. כפי שאמרה אווה רוטקאי בזיכרון מאוחר: "קרענו זה את זה, אבל הבנו זה את זה באופן הטוב ביותר שאפשר. מה שאני עשיתי, אף אחד לא יכול היה לאהוב כמוהו".

רוטקאי לקתה בשבץ מוחי בשנות ה-80 ובעקבות זאת זרוע אחת שלה הייתה משותקת.^[4] ב-1984 אובחנה כחולה בסרטן השד.^[4] הבכורה האחרונה שלה נערכה באולם הקאמרי של ה"ויגאדו" ב-24 באפריל 1986, ב"חיבור עדין" של ביון.

תפקידיה עריכה

בתיאטרון עריכה

A színésznő (Molnár Ferenc: A testőr)
Alexandra (Molnár Ferenc: A hattyú)
Annie (Molnár Ferenc: Játék a kastélyban)
Bertha (Friedrich Schiller: Tell Vilmos) – 1954
Claire (Dürrenmatt: Az öreg hölgy látogatása)
Cleopatra (Shakespeare: Antonius és Cleopatra)
Emily (Wilder: A mi kis városunk)
Erzsébet (Bruckner: Angliai Erzsébet)
Heléna (Shakespeare: Szentivánéji álom)
Inken (Hauptmann: Naplemente előtt)
Jelena Andrejevna (Csehov: Ványa bácsi)
Johanna (Shaw: Szent Johanna)
Jolán (Molnár Ferenc: Az ördög)
Juana de Nevada (Lope de Vega: Donna Juana) – 1950
Júlia (Shakespeare: Rómeó és Júlia)
Karenina Anna (Tolsztoj: Karenina Anna)
Kasszandra (Euripidész: A trójai nők)
Lavínia (Eugene O’Neill: Amerikai Elektra)
Lídia (Kohout: Ilyen nagy szerelem)
Lotte (Peter Hacks: Lotte)
Lujza (Friedrich Schiller: Ármány és szerelem) – 1953
Lüszisztraté (Arisztophanész: Lüszisztraté) – 1959
Maggie (Tennessee Williams: Macska a forró bádogtetőn)
Margit (Goethe: Faust)
Osztrigás Mici (Feydeau: Egy hölgy a Maximból)
Natasa (Tolsztoj-Piscator: Háború és béke)
Nyina (Csehov: Sirály)
Ranyevszkaja (Csehov: Cseresznyéskert)
Sebastian (Shakespeare: Vízkereszt, vagy amit akartok)
Zília (Heltai Jenő: A néma levente)
Zrínyi Ilona (Kárpáthy Gyula: Zrínyi) – 1954

בקולנוע עריכה

1948 Beszterce ostroma
1949 Ludas Matyi
1949 Szabóné
1950 Kis Katalin házassága
1951 A selejt bosszúja
1951 Költözik a hivatal
1951 Különös házasság
1954 Én és a nagyapám
1954 Liliomfi
1955 Budapesti tavasz
1955 Egy pikoló világos
1955 Különös ismertetőjel
1956 A császár parancsára
1956 Keserű igazság
1956 Mese a 12 találatról
1956 Nem igaz
1956 Ünnepi vacsora
1957 Éjfélkor
1958 Micsoda éjszaka
1958 Sóbálvány
1959 Álmatlan évek
1959 Kard és kocka
1960 Alázatosan jelentem
1960 Az arcnélküli város
1960 Három csillag
1961 Amíg holnap lesz
1962 Asszony a telepen
1962 Az utolsó vacsora
1962 Pirosbetűs hétköznapok
1963 Foto Háber
1966 Butaságom története
1966 Egy magyar nábob
1966 Kárpáthy Zoltán
1967 A múmia közbeszól
1967 Kártyavár
1967 Keresztelő
1967 Tanulmány a nőkről
1968 A Hamis Izabella
1968 Alfa Rómeó és Júlia
1968 Egri csillagok I-II.
1969 Történelmi magánügyek
1970 Csak egy telefon
1970 N.N., a halál angyala
1970 Szerelmi álmok – Liszt
1970 Utazás a koponyám körül
1971 Szindbád
1972 Volt egyszer egy család
1975 Ha megjön József
1976 Labirintus
1985 Idő van
1988 Küldetés Evianba

בטלוויזיה עריכה

1958 Papucs
1961 A szerző ma meghal
1962 Két üres pohár
1962 A vak
1963 Kreutzer szonáta
1964 Lajos király válik
1966 Látszat és valóság
1966 Távolsági történet
1967–70 Bözsi és a többiek 1-3.
1968 Az Aranykesztyű lovagjai
1968 A férfi
1969 A régi nyár
1969 Olykor a hegedűk is
1969 Én, Prenn Ferenc
1969 Komédia a tetőn
1970 Lujzi
1970 Tévedni isteni dolog
1971 A képzelt beteg
1975 Tudós nők
1977: Sakk-matt
1978 Abigél
1984 Egy fiú bőrönddel
1985 Dunakanyar
1986 Farkascsapda
1986 A fantasztikus nagynéni
1994 Prológus (animációs film)

בדיבוב עריכה

Szentivánéji álom (A Midsummer Night's Dream) [1935] – Hermia (Olivia de Havilland)
Rómeó és Júlia (Romeo and Juliet) [1936] – Júlia (Norma Shearer)
A kormány tagja (Chlen pravitelstva) [1939]
Viborgi városrész (Vyborgskaya storona) [1939] – Natasha Artemieva (Valentina Kibardina)
Végzetes éjszaka (Odnazhdy nochyu) [1944] – Varja (Irina Radchenko)
Dr. Pirogov (Pirogov) [1947] – Dása Szevasztopolszkaja (Tatyana Piletskaya)
A bátrak csapata (Achtung! Banditi!) [1951]
Az esőcsináló (The Rainmaker) [1956] – Lizzie Curry (Katharine Hepburn)
Múló évek (Dom, v kotorom ya zhivu) [1957] – Lida (Ninel Myshkova)
Hüvelyk Matyi (Tom Thumb) [1958] – Anne, az anya (Jessie Matthews)
Az el nem küldött levél (Neotpravlennoye pismo) [1959] – Tánya (Tatyana Samoylova)
Hely a tetőn (Room at the Top) [1959] – Alice Aisgill (Simone Signoret)
Rózsák az államügyésznek (Rosen für den Staatsanwalt) [1959] – Lissy Flemming (Ingrid van Bergen)
Éjféli csipke (Midnight Lace) [1960] – Kit Preston (Doris Day)
A kutyás hölgy (Dama s sobachkoy) [1960] – Anna Szergejevna (Iya Savvina)
Hölgyeim, vigyázat! (Méfiez-vous, mesdames!) [1963] – Hedwige (Danielle Darrieux)
Kékszakáll (Landru) [1963] – Célestine Buisson (Michèle Morgan)
A háborúnak vége (La guerre est finie) [1966] – Marianne (Ingrid Thulin)
Nem félünk a farkastól (Who's Afraid of Virginia Woolf?) [1966] – Martha (Elizabeth Taylor)
Elátkozottak (La Caduta degli dei) [1969] – Sophie Von Essenbeck (Ingrid Thulin)
A kaktusz virága (Cactus Flower) [1969] – Stephanie Dickinson (Ingrid Bergman)
De én nem akarok megnősülni! (But I Don't Want to Get Married) [1970] – Mrs. Vale (Nanette Fabray)
Koncert szólópisztolyra (Concerto per pistola solista) [1970] – Barbara Worth (Anna Moffo)
A hóhér nem vár (Kat nepocká) [1971] – Karla Hlinová (Jirina Bohdalová)
A gyanú (Podezrení) [1973] – Clara Bornova (Jarmila Kostova)
Két férfi a városban (Deux hommes dans la ville) [1973] – Geneviève (Christine Fabréga)
Dundiorr és társai (Dunderklumpen!) [1974]
Gyilkosság az Orient Expresszen (Murder on the Orient Express) [1974] – Mrs. Hubbard (Lauren Bacall)
Az egér és a macska (Le chat et la souris) [1975] – Madame Richard (Michèle Morgan)
Holtszezon (Out of Season) [1975] – Ann (Vanessa Redgrave)
Neveletlenek (Conduct unbecoming) [1975] – Mrs. Marjorie Scarlett (Susannah York)
Szerelem a romok között (Love Among the Ruins) [1975] – Jessica Medlicott (Katharine Hepburn)
A fény (Lumière) [1976] – Sarah (Jeanne Moreau)
Kedvesem, én válok (Liebling, ich lass' mich scheiden!) [1980] – Amelia Conway (Nadja Tiller)
A dolgok értelme (The Reason of Things) [1981] – Miss Ball (Margaret Tyzack)
Szomszéd szeretők (La femme d'à côté) [1981]
Zűrös hétvége (Vremya otdykha s subboty do ponedelnika) [1984] – Anna (Alla Demidova)

ברדיו עריכה

Andersen: A császár új ruhája ... mesélő
Vészi Endre: A pók hatalma (1947)
Szász Péter: Eggyel többen vagyunk (1949)
Fedor-Majoros: A fatimai szűz személyesen (1952)
Sinclair Lewis: Dr. Arrowsmith (1954)
Molnár Ferenc: Egy, kettő, három (1958)
Vörösmarty Mihály: Csongor és Tünde (1958)
Passuth László: Esztergomi orfeusz (1960)
Shakespeare, William: Rómeó és Júlia (1961)
Hollós Korvin Lajos: Pázmán lovag (1962)
Anton, Eduardo: Lány az erkélyen (1963)
Alberto Perrini: Egy szerelem története (1964)
Wolfgang Hildesheimer: Bartschedel feltalálása (1964)
Brecht, Bertold: A vágóhidak Szent Johannája (1965)
Eich, Günther: A viterbói lányok (1965)
Shakespeare: Szentivánéji álom (1965)
Vargha Balázs: Lilla és a varázsló (1965)
Hegedűs Géza: Merlin a varázsló (1967)
Mihail Solohov: Csendes Don (1967)
Graham Billing: Forbush és a pingvinek (1968)
Németh László: II. József (1970)
Wolfgang Hildesheimer: Heléna, az áldozat (1970)
G. B. Shaw: Don Juan a pokolban (1971)
Andesmas úr délutánja (1972)
Karinthy Frigyes: Minden másképp van (1973)
Török Tamás: Sihaha Sebestyén füstölgése (1973)
Balzac: Éva lánya (1975)
Preussler, Otfried: Egy kicsi szellem visszatér ... mesélő (1976)
Bulgakov, Mihail: A Mester és Margarita ... Margarita (1976)
Hieng, Andrej: Cortez visszatér (1978)
Szamuil Aljusin: Ha hinni tudnál (1979)
Beckett, Samuel: Zsarátnok (1981)
Szakonyi Károly: A hentes (1983)
Rejtő Jenő és Vágó Péter: P. Howard visszatér és Piszkos Fred vele tart (1984)
Ádámok és Évák (1985)
Eljössz hozzám karácsonykor? (1985)

הנצחה עריכה

פרס זיכרון אווה רוטקאי עריכה

מדי שנה מאז 1987, מוענק בתיאטרון הקומדיה של בודפשט פרס זיכרון אווה רוטקאי, שנוסד על ידי בתה יוליה גאבור ומוענק לאמן שחברת התיאטרון מוצאת ראוי בהצבעה חשאית.

תיאטרון אווה רוטקאי עריכה

תיאטרון אווה רוטקאי, הקרוי על שמה, החל את פעילותו ב-1994, ובקיץ 2006 מצא את ביתו בבולוואר טרז (Terez körút), ומשנת 2009 בכיכר קלוואריה (Kálvária tér 6). התיאטרון לא פעל זמן מה לאחר מכן ונסגר לחלוטין.

פרסים והוקרה עריכה

פרס פרקש-רטקו (1950)
פרס מרי יאסאי (1955, 1959)
פרס קושוט (1960)
פרס האמן המצטיין ( 1966)
פרס מבקרי הקולנוע ההונגרי - פרס השחקנית הטובה ביותר (1966)
פרס האמן הדגול (1971)
טבעת הזיכרון של אירן ורשאני (1971)
פרס פרו-ארטה (1972)
פרס הזיכרון של איטאי אנדור (1977, 1984)
פרס SZOT (1984)
פרס מורשת הונגריה (2010) / לאחר מותה/

לקריאה נוספת עריכה

Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
אגנש קניירש (עורכת ראשית), אווה רוטקאי, בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי 1000–1900, לתקופה 1991-1978 (ברומנית) מסת"ב 9630525003
Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (OSZMI) adattára. szinhaziadattar.hu המוזיאון והמכון הלאומי לתולדות התיאטרון)

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אווה רוטקאי בוויקישיתוף

"Éva Ruttkai Pictures". Fanpix.Net (fanpix.famousfix.com). נבדק ב-2021-09-23.
Ruttkai Éva oldal (a Latinovits-lap aloldalaként)
Ruttkai Éva dalszövegei
Ruttkai Éva a Filmkatalógusban
Ruttkai Éva szobra a Nemzeti Színház Szoborparkjában
Ruttkai Éva adatlapja a nevpont.hu oldalon
אווה רוטקאי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אווה רוטקאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אווה רוטקאי, באתר AllMovie (באנגלית)
אווה רוטקאי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אווה רוטקאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אווה רוטקאי, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ "Ruttkai Éva – Névpont.hu". Névpont.hu.
^ http://hvg.hu/itthon/20101112_jad_vasem_kituntetes_vilag_igaza
^ "Ruttkai Éva". Ruttkai Éva Színház. אורכב מ-המקור ב-2007-09-28.
^ ¹ ² "A legendás színésznő példája ad erőt a betegeskedő Sas Józsefnek". Blikk.hu (בהונגרית). 2019-06-29. אורכב מ-המקור ב-2019-12-19.

[1] "Ruttkai Éva – Névpont.hu". Névpont.hu.

[2] ttp://hvg.hu/itthon/20101112_jad_vasem_kituntetes_vilag_igaza

[Színház_1-3] "Ruttkai Éva". Ruttkai Éva Színház. אורכב מ-המקור ב-2007-09-28.

[:0-4] ¹ ² "A legendás színésznő példája ad erőt a betegeskedő Sas Józsefnek". Blikk.hu (בהונגרית). 2019-06-29. אורכב מ-המקור ב-2019-12-19.

[1]

[2]

[3]

[4]


לידה	31 בדצמבר 1927 בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	27 בספטמבר 1986 (בגיל 58) בודפשט, הונגריה
שם לידה	Russ Éva
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
תקופת הפעילות	מ-1945
בן או בת זוג	מיקלוש גאבּור (1950–?) Zoltán Latinovits
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1960) אמן מצטיין של הונגריה (1966) אמן דגול של הונגריה (1971) Farkas–Ratkó Award (1950) פרס יאסאי מארי (1955) פרס יאסאי מארי (1959) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה