אוזבקים
אוזבקים (באוזבקית: ўзбеклар / oʻzbeklar / اوزبکلر) הם עם וקבוצה אתנית ממוצא טורקי השוכן במרכז אסיה. הקבוצה העיקרית והילידית באוזבקיסטן, שם האוזבקים מהווים כ-80% מכלל האוכלוסייה. מספר לא מבוטל של אוזבקים חיים בצפון אפגניסטן, צפון ומערב טג'יקיסטן, דרום קזחסטן, דרום קירגיזסטן וצפון ומזרח טורקמניסטן. קבוצות משמעותיות של מהגרים כלכליים ופוליטיים ומהגרי עבודה אוזבקיים חיים ברוסיה, ארצות הברית, טורקיה, אוקראינה ומדינות האיחוד האירופי. האוכלוסייה היא בעיקר מוסלמית סונית. יותר מ-49% מאוכלוסיית אוזבקיסטן מתגוררת באזורים כפריים ועוסקת בעיקר בחקלאות. הקבוצה כולה מונה כ-35 מיליון איש, דבר שהופך אותה לקבוצה האתנית הגדולה ביותר במרכז אסיה.
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 36,000,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 אוזבקיסטן 28,600,000  אפגניסטן 3,843,000  רוסיה 2,360,000  טג'יקיסטן 1,330,000  קירגיזסטן 866,000  קזחסטן 562,300  טורקמניסטן 422,000  פקיסטן 280,000  ערב הסעודית 170,000  ארצות הברית 70,000  טורקיה 45,000  אוקראינה 22,400  הרפובליקה העממית של סין 14,800  מונגוליה 560 | |
| שפות | |
| אוזבקית | |
| דת | |
| אסלאם סוני | |
  |
._Auguste_Wahlen._Moeurs,_usages_et_costumes_de_tous_les_peuples_du_monde._1843.jpg)
מקור השם
עריכהמקור השם 'אוזבקים' לא ידוע, אבל ישנן השערות בנוגע לכך. השערה אחת אומרת שהם נקראו על שם אוזבג חאן.[1] השערה נוספת היא שמשמעות המילה היא "עצמאות" בשפה טורקית עתיקה.
שפה וכתב
עריכה
ערך מורחב – אוזבקית
השפה האוזבקית שייכת לקבוצת השפות הטורקיות. יחד עם השפה האויגורית, היא שייכת למשפחת השפות הקרלוקיות. לקבוצת השפות הקרלוקיות שבשפות הטורקיות קדמה השפה הקרלוקית שהתקיימה בין המאות ה-8 וה-15.
השפה האוזבקית היא תוצאה של אינטראקציה של שפות טורקיות עם השפות של הח'ווארזמים, הסוגדים, הבאקטרים והסאקים. היווצרותה של השפה האוזבקית הייתה מורכבת, רבת פנים ולקחה מאות שנים.
שמות ותארים טורקיים נמצאו במסמכים באקטרייים של המאות ה-7 וה-8: קגאן, טפגליג אלטביר, טרחאן, טודון, השמות קוטלוג, טפגליג בילגה סבוק, קרה-טונגי, טונגספאר, שמות אתניים טורקיים: חלאץ', טורק. בתקופה זו היוו הטורקים חלק מהאוכלוסייה המיושבת של באקטריה העתיקה.
המדען והאתנוגרף הח'ווארזמי, בירוני (973–1048), ביצירתו "אנדרטות של דורות קודמים", שנכתבה בח'ווארזם בסביבות שנת 1000, מציין את שמות החודשים בטורקית: אולוג-אוי, קיצ'יק-אוי, בירינצ'י-אוי, איקינצ'י-אוי, אוצ'ינצ'י-אוי, טורטינצ'י-אוי, באשינצ'י-אוי, אולטינצ'י-אוי, ייטינצ'י-אוי, סקיזינצ'י-אוי, טוקוזינצ'י-אוי, אונינצ'י-אוי. עד המאה ה-10, פעלה שפה ספרותית בשושלת הקרא-ח'אנית, שהמשיכה את המסורות של טקסטים טורקיים עתיקים. האסלאמיזציה של הקרא-ח'אנים ונתיניהם הטורקיים מילאה תפקיד גדול בהתפתחות התרבות הטורקית.
אחת הכרוניקות הראשונות של עידן השיבנידים היא "צ'ינגיז נאמה", שנכתב על ידי היסטוריון החצר אוטמיש-חאג'י. כרוניקה זו נכתבה בצ'אגטאית (אוזבקית עתיקה) בשנת 1558 מטעם שיבאניד איש-סולטן (נהרג בשנת 1558). הספר מבוסס על מסורות בעל פה שהיו קיימות בקרב האוזבקים הנודדים. המחבר הסתובב הרבה ברחבי ח'ווארזם וקומניה, כך שהנרטיב שלו מבוסס בעיקרו על עדי ראייה. הכרוניקה של אוטמיש-חאג'י שימשה במה חשובה בבית הספר ההיסטוריוגרפי הח'ווארזמי.
מאז המאה ה-9, כשהאסלאם התפשט והתחזק בקרב האוזבקים, הפך האלפבית הערבי לתפוצה רחבה. היצירות הראשונות בשפה הטורקית עם גרפיקה ערבית נוצרו במאה ה-10. עד 1928, השפה האוזבקית הייתה מבוססת על האלפבית הערבי. בשנת 1923 בוצעה רפורמה באלפבית על מנת להתאים אותו למבנה הפונטי של השפה האוזבקית. בשנים 1928–1940 האלפבית הערבי הוחלף באלפבית הלטיני לשימוש באוזבקיסטן הסובייטית; בשנת 1940 הוחלף האלפבית הלטיני באלפבית הקירילי, ובשנת 1992 הוחלף מחדש באלפבית הלטיני באוזבקיסטן (אם כי בסדר ובהרכב מעט שונה).
כמה קבוצות של אוזבקים מאופיינות בדו-לשוניות. למשל, בקרב האוזבקים באפגניסטן, הרוב, יחד עם האוזבקית, דוברים גם דארי.
דת
עריכהמרבית האוזבקים הם מוסלמים סונים מהאסכולה החנפית,[2] אך קיימים כאלה שלא משויכים לאסלאם. בתקופת ברית המועצות הדת לא נשארה חשובה והוזנחה, אך כאשר ברית המועצות התפרקה התרחשה תחייה לדת. תהליך זה נמשך עד למצב כיום, שבו 96.3% מאוכלוסיית אוזבקיסטן הם אוזבקים מוסלמים.[3]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ספר העובדות של ה-CIA
- אוזבקים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ פינדלי, קרטר ואוגן. הטורקים בהיסטוריה העולמית, אוניברסיטת אוקספורד (2005), עמ' 104
- ^ אוזבקים, אנציקלופדיה לאסלאם, לידן, הולנד: Koninklijke Brill NV. 1999
- ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, A Portrait of Muslim Americans, Pew Research Center - U.S. Politics & Policy, 2011-08-30 (באנגלית אמריקאית)