אולג דוברודייב
אולג בוריסוביץ' דוברודייב (ברוסית: Оле́г Бори́сович Доброде́ев; נולד ב-28 באוקטובר 1959, מוסקבה) הוא עיתונאי ומנהל תקשורת רוסי, מנכ"ל החברה הרוסית הממשלתית לשידורי רדיו וטלוויזיה (VGTRK) מאז ינואר 2000.
.jpg) | |||||
| לידה |
28 באוקטובר 1959 (בן 65) מוסקבה, ברה"מ  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה | ||||
| השכלה |
הפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת מוסקבה | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-28 באוקטובר 1959 במוסקבה. בנו של התסריטאי בוריס טיכונוביץ' דוברודייב. האח, דמיטרי דוברודייב, הוא סופר, המתגורר בצ'כיה.[1]
בשנת 1981 סיים את לימודיו במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת מוסקבה עם תואר ב"היסטוריה חדשה ועכשווית של צרפת", למד במקביל עם ולדימיר קארה-מורזה,[2] ילנה אוסוקינה, ילנה גגרינה, אלכסיי לויקין וקונסטנטין זטולין.[3] לאחר סיום הלימודים, הוא הפך לחוקר במכון ארצות הברית וקנדה של האקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1982 למד בבית הספר לתארים מתקדמים של מכון תנועת הפועלים הבינלאומית.
נשוי, בנו בוריס הוא מנכ"ל קבוצת Mail.ru.
בטלוויזיה
עריכהמשנת 1983 עד 1990 - עבד בטלוויזיה המרכזית של ברית המועצות (CT). הוא החל את עבודתו כעורך זוטר, אז היה כתב, פרשן בתוכנית ורמיה וסגן העורך הראשי של מועצת עריכת המידע.[4] זמן לא רב הנחה את התוכנית "120 דקות".[5]
בשנת 1990 הוא היה היוצר (יחד עם אדוארד סגלייב ואלכסנדר טיחומירוב) של התוכנית השבועית "שבע ימים".[4]
משנת 1990 עד ספטמבר 1991 - היה מנהל תוכנית החדשות וסטי.
מספטמבר 1991 עד ספטמבר 1993 - עורך ראשי של סוכנות הטלוויזיה למידע של חברת הטלוויזיה והרדיו הממלכתית הרוסית Ostankino.[6]
היה ממקימי חברת הטלוויזיה המסחרית NTV.[7] מאז ספטמבר 1993 - עורך ראשי של שירות תוכניות המידע של NTV. משנת 1993 עד 1997 - סגן נשיא NTV. מאז יולי 1996 הוא היה אחד המייסדים של NTV-Plus. מאז ינואר 1997 - ממקימי חברת Media-Most. מדצמבר 1997 ועד ינואר 2000 - מנכ"ל חברת הטלוויזיה NTV.[8][9]
ב-31 בינואר 2000, מונה ליו"ר החברה הממשלתית הרוסית לשידורי רדיו וטלוויזיה (VGTRK).[10] מאז 13 באפריל 2000 הוא משמש גם כעורך הראשי של המועצה המאוחדת של המדיה האלקטרונית "ערוץ רוסיה" ו"חברת הטלוויזיה הממלכתית וסטי". ב-14 באפריל 2001, בשל שינויים בהנהלת NTV, התפטר מתפקידו כיו"ר חברת הטלוויזיה והרדיו, אך התפטרותו לא התקבלה על ידי נשיא הפדרציה הרוסית ולדימיר פוטין.[2][11] המשיך לכהן משנת 2004[12] כמנכ"ל VGTRK.[13][14]
בשנת 2018 פוטין צירפו כחבר במועצה הנשיאותית לתרבות ואמנות.
קישורים חיצוניים
עריכה
אולג דוברודייב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אולג דוברודייב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Владимир Кара-Мурза-ст.: Поклеп на Касьянова в День дурака неслучаен". Собеседник. 2016-04-05.
- ^ 1 2 Владимир Кара-Мурза-ст. (2014-11-14). "Как гендиректор ВГТРК Олег Добродеев достиг своих высот". Собеседник.
- ^ Клуб выпускников Исторического факультета МГУ им. М. В. Ломоносова. Выпуск 1976—1981.
- ^ 1 2 Биография Олега Добродеева. // РИА «Новости», 12.06.2012.
- ^ Лукьянова, Инна. (2000-03-27). "Человек-ящик". Профиль.
- ^ "Добродеев сделал своё дело. И уходит по-доброму". Коммерсантъ. 2000-01-20.
- ^ "ЧАСОВЩИК". Завтра. 1998-11-10.
- ^ "Интервью с Добродеевым. Олег Добродеев: "Мы, слава Богу, практически всегда побеждали". Компании НТВ исполняется четыре года". Коммерсантъ. 1998-01-17.
- ^ "Добродеева переключили на второй канал. А Швыдкого могут бросить на культуру". Коммерсантъ. 2000-02-01.
- ^ "Указ Президента Российской Федерации от 31 января 2000 г. № 288 «О председателе Всероссийской государственной телевизионной и радиовещательной компании»". Президент России, официальный сайт. 2000-01-31.
- ^ "Председатель ВГТРК Олег Добродеев: "Киселев вел себя как подлец"". קומסומולסקאיה פראבדה. 2001-04-19.
- ^ "Олег Добродеев назначен гендиректором ВГТРК". קומסומולסקאיה פראבדה. 2004-07-29.
- ^ "Указ Президента Российской Федерации от 29 июля 2004 г. № 990 «О внесении изменения в Указ Президента Российской Федерации от 25 августа 1997 г. № 919 „О совершенствовании государственного телевещания в Российской Федерации"»". Официальный интернет-портал правовой информации. 2004-07-29. נבדק ב-2014-01-15.
- ^ Концерт в Цхинвале. Прямой эфир