ערוץ NTVרוסית: ОАО Телекомпания НТВ, רשמית: חברת הטלוויזיה אן.טה.וה.) הוא אחד מערוצי הטלוויזיה הפרטיים הראשונים ברוסיה שהוקם ב-1993 על ידי האוליגרך ולדימיר גוסינסקי באמצעות חברת ההחזקות מדיה מוסט. כיום נמצא בבעלות גזפרום, באמצעות חברת ההחזקות גזפרום-מדיה ונחשב לערוץ המסחרי הגדול במדינה ועד 2001 נחשב לערוץ הטלוויזיה העצמאי היחיד ברוסיה.

NTV
НТВ
לוגו NTV
לוגו NTV
פרטי הערוץ
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קטגוריה חדשות, בידור, כללי
סוג ערוץ טלוויזיה
תאריך השקה 10 באוקטובר 1993
בעלות גזפרום-מדיה
שפה רוסית
משרד ראשי רחוב האקדמאי קורוליוב 12, מרכז הטלוויזיה אוסטנקינו, מוסקבה
אזור קליטה רוסיהרוסיה ברוסיה באמצעות NTV
בלארוסבלארוס בבלארוס (באמצעות NTV Belarus)
אוקראינהאוקראינה באוקראינה (באמצעות NTG)
קנדהקנדה ארצות הבריתארצות הברית באמריקה הצפונית (באמצעות NTV america)
בכל העולם (באמצעות NTV Mir)
שיטת שידור 16:9 HDTV
הצפנה שידור דיגיטלי קרקעי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה שידור חופשי
http://www.ntv.ru/
לוגו NTV בזמן התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה, החל ממרץ 2020 .

היסטוריה

עריכה

הקמת הערוץ

עריכה

בחודש יוני 1993, העיתונאים איגור מלאצ'נקו, אולג דוברודייב ויבגני קיסליוב השיקו את תוכניות האקטואליה "איטוגי" (תוצאות ברוסית). בחודש יולי 1993 חברו כמה חברות השקעה שביקשו לרכוש את התוכנית ובהמשך לפתח אותה לכדי ערוץ טלוויזיה עצמאי. 20% מהמניות היו בבעלות חברת הטלוויזיה "איטוגי", 80% הנותרים היו בבעלות "מוסט-בנק".

על פי צו נשיאותי מ-22 בדצמבר 1993, הוחלט כי ב-17 בינואר 1994, יהפוך NTV לערוץ הטלוויזיה הרביעי ברוסיה. בעת עלייתו לאוויר הערוץ שידר רק תוכניות אקטואליה שונות. ב-1994 נוספה תוכנית סאטירית בשם "בובות" (קוקלי), הגרסה הרוסית לחרצופים. בהמשך נוספו תוכניות שסקרו את הנעשה בעולם וקולנוע. כמו כן, נוספו תוכניות בידור רבות נוספות. בנוסף, התמקד הערו בסיקור תחרויות הספורט.

בינואר 1997 שידורי NTV התפשטו למערב אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה ובאותה שנה נוצרה חברת ההחזקות NTV, ששילבה את ערוצי NTV-Plus, ערוץ TNT וערוצי בת רבים נוספים. מנכ"ל החזקות NTV היה איגור מלאצ'נקו, כשלמנכ"ל ערוץ הטלוויזיה NTV מונה אולג דוברודייב, לעורך הראשי של NTV, מונה ולדימיר קוליסטיקוב. ב-10 במרץ 1998 NTV הפכה לחברת מניות משולבת פתוחה.

בשנת 1999 נבנה אולפן גדול שנקרא בשם "студия-трансформер" (אולפן שנאי), והחלו להופיע מגוון תוכניות עצמאיות בשנים 1999-2000.

החלפת בעלי הערוץ

עריכה

בחודש יוני 2000, נעצר ולדימיר גוסינסקי, מי שהיה הבעלים של חברת הטלוויזיה NTV. הוא נעצר בהוראת משרד התובע הכללי כחשוד בהונאה, באמצעות חברת ההחזקות שלו "מדיה-מוסט" - זאת כשהוא שרוי במאבק מסיבי מול חברת גזפרום על השליטה בערוץ NTV.

לאחר זמן מה, גוסינסקי שוחרר ואולץ לעזוב את רוסיה. הוא עבר לספרד וסיפר כי נאלץ למכור את "מדיה מוסט" ל"גזפרום" על פי מחיר שייקבע. מנהלי "מדיה מוסט" סירבו לציית להסכם וב-3 באפריל 2001, גזפרום ניסתה להשתלט על בעלי המניות של ערוץ הטלוויזיה NTV והודיעה על שינוי השדרן הראשי. מספר עיתונאים מובילים מחו על המכירה, אך ללא הועיל, וב-11 במאי 2001, "גזפרום מדיה" הפכה רשמית לבעלים של NTV. במחאה, נטשו עיתונאים בכירים רבים יחד העורך הראשי, יבגני קיסליוב את הערוץ.

שיתוף פעולה בינלאומי

עריכה

בשנת 2018 הערוץ חתם על הסכם הפצה עם נטפליקס שבמסגרתו יופצו סדרות המקור של הערוץ בפלטפורמות של נטפליקס, כמו הסדרה בנתיב הייסורים. בשנת 2019 נחתם הסכם דומה עם דורי מדיה ועם החטיבה הבינלאומית של שידורי קשת, Keshet International, שתפיץ סדרות כמו בצד השני של המוות, שוברט ואחרות. שיתוף הפעולה עם שידורי קשת אפשר הפקת גרסה רוסית לסדרה "כפולים", שנקראת דגל כוזב. בנוסף, הסדרה א.ל.ג'.י.ר., בהפקת הערוץ, תופץ בפלטפורמת TenTime, המיועדת לעולם הערבי.

ראשי הערוץ

עריכה

מנכ"לי הערוץ

עריכה
  • איגור מלאשנקו (1993–1997)
  • אולג דוברודייב (1997–2000)
  • יבגני קיסליוב (2000–2001)
  • בוריס ג'ורדן (2001–2003)
  • ניקולאי סנקביץ' (2003–2004)
  • ולדימיר קוליסטיקוב (2004-2015)
  • אלכסיי זמסקי (2015 ואילך)

העורכים הראשיים של הערוץ

עריכה
  • יבגני קיסליוב (עד 2001)
  • ולדימיר קוליסטיקוב (2001)
  • טטיאנה מיטקובה (2001-2003 ומאז 2004)
  • אלכסנדר גראסימוב (2003-2004)
  • אלכסנדר קוסטרין (2015 ואילך)

מפיק ראשי

עריכה
  • טימור ויינשטיין (2015 ואילך)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא NTV בוויקישיתוף