אולף החמישי, מלך נורווגיה

אולף החמישי, מלך נורווגיה
Olav V
לידה	2 ביולי 1903; בית סאנדרינגהאם, הממלכה המאוחדת
פטירה	17 בינואר 1991 (בגיל 87); אוסלו, נורווגיה
שם מלא	אלכסנדר אדווארד כריסטיאן פרדריק
מדינה	נורווגיה
מקום קבורה	טירת אקרשהוס, אוסלו, נורווגיה
השכלה	בייליול קולג'; האקדמיה הצבאית הנורווגית ;
עיסוק	מונרך
בת זוג	מרתה, נסיכת שוודיה
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
תואר	מלך נורווגיה
אב	הוקון השביעי, מלך נורווגיה
אם	הנסיכה מוד מוויילס
צאצאים	רגנהילד ; אסטריד ; האראלד
	21 בספטמבר 1957–17 בינואר 1991; (33 שנים)
	→ הוקון השביעי האראלד החמישי ←
פרסים והוקרה
	מדליית הולמנקולן (1968); הצלב הגדול של מסדר האמבט (1946); השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1955); המסדר המלכותי של השרפים (1926); מסדר הפיל (1921); פרס הפליטים ננסן (1961); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; מסדר החרצית עם צווארון; אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; צלב גדול של לגיון הכבוד; הצלב הגדול של המסדר הצבאי של אביז; אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; מדליה לציון 2500 שנה להקמת האימפריה האיראנית; הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש; צלב המלחמה; מסדר הוורד; לגיון ההצטיינות של ארצות הברית בדרגת לגיונר; אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי; אביר במסדר גיזת הזהב; צלב המלחמה 1939-1945; מפקד ראשי בלגיון ההצטיינות; מסדר אולף הקדוש; מדליית המלחמה (נורווגיה); המדליה הצבאית הצרפתית; עיטור הכוכב של רומניה; מסדר המושיע; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

אולף החמישי, מלך נורווגיה (נורווגית: Olav V;‏ 2 ביולי 1903 - 17 בינואר 1991) היה מלך נורווגיה מ-1957 עד למותו ב-1991.

אולף החמישי ואשתו מרתה

משפחת המלוכה הנורווגית, 1913. הוקון השביעי, מלך נורווגיה, המלכה מוד וביניהם הנסיך אולף בחליפת מלחים

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

אולף נולד בשנת 1903 בבריטניה לנסיך קרל, בן למשפחת המלוכה של דנמרק (מלך נורווגיה העתידי) ולנסיכה מוד מוויילס (בתו של אדוארד השביעי מלך הממלכה המאוחדת). כאשר נולד הוא קיבל את השם אלכסנדר אדווארד כריסטיאן פרדריק, נסיך דנמרק. הוא קיבל את השם אולף, על שם אולף השני, מלך דנמרק, כאשר אביו הומלך כמלך נורווגיה בשנת 1905.

אחרי פירוק האיחוד השוודי-נורווגי בשנת 1905 הוקמה על ידי הממשלה הנורווגית ועדה, שתפקידה היה לחפש מועמד מתאים לשמש כמלך נורווגיה העצמאית הראשון בעידן המודרני. אביו של אלכסנדר, הנסיך קרל סומן כמועמד המוביל בזכות קשרי הדם שלו למלכי נורווגיה בעבר, העובדה שהיה לו בן שיוכל לשמש כיורש, וקשרי המשפחה שלו עם בית המלוכה הבריטי, שיכולים היו להיות לתועלת למדינה הצעירה.

הנסיך התנה את הסכמתו לשמש כמלך נורווגיה בעריכת משאל עם שבו יאושר המשך קיומה של מונרכיה בנורווגיה העצמאית, ויידחה הרעיון להפוך את המדינה לרפובליקה. לאחר שמוסד המונרכיה זכה לתמיכה של 79% מהבוחרים, הוכתר קרל רשמית כמלך נורווגיה ב-22 ביוני 1906. הוא בחר את השם הוקון, שמם של שישה ממלכי נורווגיה העצמאית בימי הביניים. אלכסנדר בן השנתיים הפך ליורש העצר וקיבל את השם אולף.

אולף היה בן המלוכה הראשון אשר גדל בנורווגיה מאז ימי הביניים. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הנורווגית ב-1924. והמשיך את לימודי תורת המשפט וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.

אולף היה ספורטאי מצטיין, הוא היה קופץ סקי ושייט. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכה עם הצוות הנורווגי במדליית זהב בשיט יאכטה 6 מטר.

אולף נישא בשנת 1929 לבת דודתו, הנסיכה מרתה, בת למשפחת המלוכה של שוודיה. לזוג נולדו בן האראלד (מלך נורווגיה מאז 1991), ושתי בנות. במהלך מלחמת העולם השנייה התגוררו רעייתו מרתה והילדים כפליטים בוושינגטון הבירה, שם התיידדה מרתה עם פרנקלין דלאנו רוזוולט. מרתה מתה בשנת 1954 ולא זכתה לחזות בהמלכתו של בעלה.

במהלך מלחמת העולם השנייה התייצב אולף לצד אביו בהתנגדות לכיבוש הנאצי של נורווגיה. על אף ההתנגדות הרבה לכיבוש הנאצי, בעקבות החלשות הכוחות הנורווגים נאלצו לבסוף המלך והממשלה להתפנות לבריטניה, שם הקימו ממשלה גולה בלונדון. כאשר הממשלה והמלך החליטו על המעבר לבריטניה הציע אולף להישאר בנורווגיה עם העם הנורווגי אך הצעתו לא התקבלה. בתור יורש-העצר הוא קיבל הכשרה צבאית נרחבת וזכה לכבוד רב משאר מנהיגי נורווגיה על הידע ומיומנויות ההנהגה שלו. הוא מונה כשר ההגנה הנורווגי ב-1944 והוביל את פרוק הנשק של הנאצים בתום מלחמת העולם השנייה.

מלך נורווגיהעריכה

אולף הומלך בשנת 1957 (לאחר מות אביו, הוקון השביעי). הוא נחשב כ"מלך העם" וזכה לפופולריות רבה בקרב העם הנורווגי. בשנת 1974, בעת משבר האנרגיה, ויתר על השימוש ברכבו ונסע באוטובוס^[1].

במהלך קיץ 1990, אולף סבל מבעיות לב, אך התאושש מעט לקראת חג המולד. בראיון אשר נערך עם בנו האראלד החמישי הועלתה האפשרות כי ייתכן והוא עבר טראומה גדולה עם היוודע על פרוץ מלחמת המפרץ ב-17 בינואר 1991. הוא התמוטט ביום זה ומת בערב. בנו טען כי אולף חווה מחדש את אירועי מלחמת העולם השנייה, והאמין כנראה כי מלחמת המפרץ תביא עימה מלחמת עולם שלישית.

בנו של אולף, האראלד החמישי הומלך במקומו בשנת 1991.