אוניברסיטת אל-מוסתנסריה

אוניברסיטה בבגדאד שהוקמה בימי השלטון העבאסי

אוניברסיטת אל-מוסתנסריהערבית المدرسة المستنصرية; בתעתיק מדויק: אלמדרסה אלמסתנצריה) בבגדאד היא אחת האוניברסיטאות האסלאמיות הקדומות בעולם.

אוניברסיטת אל-מוסתנסריה
المدرسة المستنصرية‎
מדרסה
תקופת הפעילות המאה ה־13 – הווה (כ־724 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אל-מסתנצר הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה עיראקעיראק עיראק
קואורדינטות 33°20′19″N 44°23′23″E / 33.3385°N 44.3896°E / 33.3385; 44.3896
(למפת בגדאד רגילה)
 
אוניברסיטת אל-מוסתנסריה
אוניברסיטת אל-מוסתנסריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חצר המדרסה המקורית ובה איוואנים

היסטוריה עריכה

האוניברסיטה הוקמה בשנת 1233 כמדרסה ללימודי דת, בידי הח'ליף העבאסי אל-מסתנצר באללה. הקמת האוניברסיטה שיקפה את הפריחה התרבותית בבגדאד של המחצית הראשונה של המאה ה-12, עם היחלשות כוחם של הסולטאנים הסלג'וקים שכבשו את העיר. לאוניברסיטה הגיעו תלמידים מצטיינים מרחבי העולם האסלאמי: מאל-אנדלוס וממצרים, מפרס ומסוריה. תוכנית הלימודים כללה שיעורים בספרות, בלשנות, קוראן וסונה, לצד ביולוגיה, מתמטיקה ופילוסופיה, ורוקחות ורפואה, והלימודים נמשכו כעשר שנים. לרשות התלמידים עמדה ספרייה מהגדולות בעולם באותה העת ובה כ-80 אלף כרכים.

בשנת 1258 נכבשה בגדאד בידי המונגולים, אך האוניברסיטה שרדה את ההרס, והיא הבניין הקדום ביותר שעומד בבגדאד כיום. לאחר הפסקה זמנית, חודשה פעילותה של האוניברסיטה עד לחורבנה של בגדאד פעמיים בידי טימור לנג בשנת 1392 ובשנית בשנת 1400. רבים ממלומדי העיר הוגלו לסמרקאנד ואחרים נמלטו למצרים ולסוריה. האוניברסיטה נסגרה, ונפתחה רק לזמן קצר בין השנים 1589-1638. במבנה האוניברסיטה נפתחה באותה עת מדרסה חדשה בשם "אל-אצאפיה", אשר במקור היוותה את אחת הפקולטות שלה.

בשנת 1826 נפתחה אל-מוסתנסריה מחדש בידי דאוד פאשה, המושל העות'מאני של העיר. לאחר מתן העצמאות לעיראק בשנות ה-30 של המאה העשרים יוסדה מחדש כאוניברסיטה החשובה בעיראק. בשנים 1940, 1960 ו-1973 עבר המבנה שיקום משמעותי שהחזיר לו מעט מהדרו בימי קדם.

כיום עריכה

באוניברסיטה פקולטות לרפואה, משפטים, ניהול וכלכלה, חינוך, מדעים, חינוך גופני, הנדסה, רוקחות, מדעי המדינה, הוראה ורפואת שיניים.

האוניברסיטה ממוקמת במרכז בגדאד העתיקה, בקרבת שוק הסראי, רחוב אל-מתנבי, הארמון העבאסי ורחוב הח'ליף. הבניין מעוצב בסגנון הפרסי, וכולל ארבעה איוואנים ציריים הבנויים מסביב לחצר מרכזית.

קישורים חיצוניים עריכה