מדרסה
מַדְרַסַה (בערבית: مدرسة, ריבוי: مدارس – מַדַ֫ארִס) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת). שפות שונות שאלו מונח זה וברבות מהן נטבע המונח במובן אחד בלבד, בית מדרש ללימודי דת האסלאם.
בימי הביניים "מדרסה" היה שמם של המוסדות להשכלה גבוהה בעולם המוסלמי, המקבילים לאוניברסיטה האירופאית.
הגדרה
עריכההמילה מדרסה מקורה בשורש הערבי ד.ר.ס. ( د-ر-س) המתייחס לפעלי הלמידה וההוראה (הזהה לשורש ד.ר.ש. בעברית), בשם עצם שמשמעותו "המקום שבו הפעולה (ד.ר.ס.) נעשית". לכן, מדרסה משמעותה המילולית היא "המקום שבו למידה/הוראה נעשית". המונח אף הושאל, במשמעותו הכללית, לשפות רבות המושפעות מן השפה הערבית כגון אורדו, הינדי, פרסית, טורקית, כורדית, אינדונזית, מלאית ובוסנית. משמעות המילה מדרסה בשפה הערבית אינה שונה ממשמעות המילה "בית ספר" בשפה העברית. כך ניתן להשתמש במילה זו בהקשר של בית ספר ציבורי, פרטי, תיכוני, יסודי, מקצועי, דתי או חילוני, וכיוצא באלה. המילה מדרסה נובעת מאותו מקור שממנו נובעת המילה "מדרשה" בשפה העברית.
המדרסה הדתית
עריכהמדרסה כמוסד לימוד מוסלמי-דתי מציעה באופן טיפוסי שני מסלולי לימוד:
- לימוד בשיטת ה"חיפז" – כלומר לימוד בעל פה של הקוראן (התלמיד המשנן את הקוראן כולו בעל פה נקרא "חאפז");
- לימוד בשיטת "עאלִם" – מסלול שבסופו הופך התלמיד למלומד מוכר בקהילתו.
תוכן הלימודים כולל לימודי השפה הערבית, לימודי תפסיר (פרשנות הקוראן), שריעה (המשפט המוסלמי), חדית' (סיפור חיי הנביא מוחמד), מַ֫נְטִק (תורת ההיגיון), והיסטוריה מוסלמית. בחלק מן המדרסות, בהתאם לדרישות החינוכיות המקומיות, קיימת הוראה של ספרות ערבית, לימודי אנגלית ושפות זרות אחרות וכן לימודי מדע והיסטוריה כללית.
התלמידים במדרסה הם בני כל הגילאים, חלקם מסיימים את מסכת לימודיהם והופכים לאימאמים. ההסמכה לעאלִם נמשכת בדרך כלל כ-12 שנות לימוד. רבים מתלמידי המדרסות מסיימים לימודיהם כ"חאפז". ברבות מן המדרסות מתקיימים אף לימודי ערב למבוגרים ובחלקן קיימים מעונות בהם ישנים התלמידים. היבט חשוב בפעילות המדרסה הוא בתפקידה החברתי: המדרסה משמשת לא אחת כבית ליתומים וילדים עניים, מתוך מטרה להקנות השכלה וחינוך לילדים אלה. קיימות מדרסות המקבלות בשעריהן אף תלמידות, אולם אלה לומדות בנפרד מן התלמידים. קיימות אף מדרסות לבנות בלבד.
היסטוריה
עריכהמדרסות לא היו קיימות בשנותיו הראשונות של האסלאם. מקור התהוותן של המדרסות הוא כנראה המנהג המוסלמי העתיק להתכנס במסגד ולשוחח על נושאים דתיים, בהנחיית אנשים משכילים ומבינים בענייני הדת. מורים בלתי פורמליים אלה נודעו מאוחר יותר בשם שייח'ים, ושייח'ים אלה החלו ללמד שיעורי דת במסגרת קבועה. שיעורים אלה נקראו בשם מג'לס.
בשנת 859 נוסדה בעיר פאס שבמרוקו מדרסת אל-קאראווין, הנחשבת למדרסה העתיקה ביותר בעולם המוסלמי, ולמוסד ההשכלה הגבוהה העתיק ביותר בעולם שפועל ברציפות עד ימינו.
בתקופת שלטון בית עבאס, יסד הווזיר הסלג'וקי ניזאם אל-מולכ את מוסד ההשכלה הגבוהה המשמעותי הרשמי הראשון, הידוע בשם "מדרסה ניזאמיה", אשר התבסס על שיעורים לא פורמליים של השייח'ים. הוא המשיך והקים בימיו מערכת של מדרסות ציבוריות (אשר כונו בימיו "הניזאמיה", על שמו) בערים שונות שהיו תחת שלטון בית עבאס בשלהי המאה ה-11.
ההיסטוריון ג'ורג' מקדיסי ערך השוואה בין מוסד המדרסה שהתפתח במהלך המאה ה-11 בעולם האסלאם, ובפרט בבגדאד, לבין מוסד האוניברסיטה שהחל להתפתח באותה תקופה במערב. לדבריו, בעוד שהאוניברסיטה היא ארגון היררכי, ריכוזי ופורמלי, שהייתה במהלך שנותיה הראשונות נתונה לפיקוח צמוד מצד המלוכה והכנסייה, המדרסות באותה תקופה היו חופשיות מפיקוח של הח'ליפות. בניגוד לאוניברסיטה, מוסד המדרסה בימי הביניים לא עבד על בסיס תוכניות לימודים פורמליות, אלא על בסיס הנחיה אישית של התלמיד על ידי המרצה שלו.[1]
בימי שלטון השושלת הפאטמית והממלוכית ובימי הביניים, רבים מן המעמד השליט יסדו מדרסות באמצעות הקדש (וקף). המדרסה הייתה לא רק סמל-מעמד בולט עבור מייסדה, אלא גם אמצעי יעיל להעברת המעמד והכוח שרכש לבני הדורות הבאים במשפחה. הדבר בלט במיוחד בימי הממלוכים, כאשר בניהם של השליטים לא יכלו לרשת אותם. הבטחת משרה לבני הדור הבא במדרסה שיסד אביהם, הבטיחה להם את מעמדם. אחת המדרסות הבולטות שנבנו בתקופה זו הייתה המדרסה של סולטאן חסן בקהיר.
קישורים חיצוניים
עריכה
מדרסה לומדים לתקשר (קורס למידת ערבית) https://www.youtube.com/channel/UCQ9R24MMV1Wx8ilfezb6Qfg
- מדרסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מדרסות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Makdisi, G. "Madrasa and University in the Middle Ages". Studia Islamia 32 (1970), pp. 255-264.