פתיחת התפריט הראשי

אוריאל לביא

ביוגרפיהעריכה

נולד ב-1957. למד בישיבת שעלבים. למד במשך עשור בכולל פסגות ובמשך כשנתיים במכון אריאל.

ב-5 בדצמבר 1990 התמנה לדיין[1] ושימש דיין בבית הדין הרבני בטבריה ובחיפה.

ב-2 ביולי 2000 התמנה לאב"ד בבית הדין הרבני הרבני בצפת. כיום משמש אב בית הדין הרבני בירושלים.

בנו, הרב ידידיה, הוא מרבני מכון פועה.

היתר עגונה על ידי זיכוי גטעריכה

מוכר בעיקר בשל פסק הדין התקדימי שלו, יחד עם הרב חיים בזק והרב יוסף יגודה, שהתיר עגונה שבעלה שכב שבע שנים ללא הכרה וללא שינוי במצבו במצב 'צמח', באמצעות "זיכוי גט", שעוקף את התנאי ההכרחי בכל גט והוא ששני בני הזוג ירצו בפירוק הנישואים ביניהם מתוך מודעות ומרצונם. במקרה הזה, בית הדין שם עצמו כשליח מטעם הבעל, שאינו מודע לנעשה סביבו, והתיר לאשה להינשא לאחר, הכל בהסכמת בני משפחת הבעל[2]. בפסק הדין מובאת הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג: "אחר שקראתי מה שכתב והאריך הגאון ר' אוריאל לביא ודבריו נכונים מאוד ואני מצטרף לדעתו להתיר במקרה המיוחד שלפנינו. זלמן נחמיה גולדברג". אמנם לאחר מכן סייג הרב גולדברג את דבריו, וחתם על מכתב לפיו הדברים נאמרו לפלפול בלבד, ולא היה לעשות מעשה על פיהם[3]. רבים מהרבנים, בעיקר מהציבור החרדי, יצאו נגד פסק הדין, ובעקבות זאת גורמים חרדים מעכבים את הרצון למנותו כדיין בבית הדין הרבני הגדול[4]. בית הדין הרבני הגדול תיכנן להתכנס על מנת להפוך את פסק הדין ולפסול את הגט[5], אך בג"ץ אסר עליהם לעשות כן ומנע אותם מכך.

חיבוריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה