אוריינות סטטיסטית

אוריינות סטטיסטית הוא מונח המשמש לתיאור היכולת של אדם או קבוצה להבין נתונים סטטיסטיים ולהעריך את השלכותיהם. אוריינות סטטיסטית נחוצה כדי להבין מידע וכדי להעריך נכונה את תפקידם של גורמים מסוימים בתוך מכלול הנסיבות, לצורך קבלת החלטות. אוריינות סטטיסטית מקנה לבעליה את היכולת להעריך באופן ביקורתי חומר סטטיסטי, ולהעריך את הרלוונטיות של גישות סטטיסטיות על כל היבטי החיים באופן כללי.[1][2][3]

הרקע המתמטי הנדרש לאוריינות סטטיסטית

עריכה

בעוד שהיכרות עם ארבע פעולות חשבון, השיטה העשרונית, אחוז, גרפים פשוטים, ויכולת בסיסית של ניתוח כמותי, היא הנדרש להבנת נתונים סטטיסטיים "עממיים" (למשל כאלה המופצים בידי תקשורת ההמונים), הרי שלאוריינות סטטיסטית מתקדמת יותר (כמו זו הנצרכת להכנת טבלאות-נתונים סטטיסטיות, או קריאה של מאמרים מדעיים מתחום מדעי הטבע, החיים, ולעיתים גם מדעי החברה), נדרשת מהפרט היכרות משמעותית עם הכתיב מתמטי, גרפים, וכן עליו להכיר סטטיסטיקה תיאורית ברמת בסיס ובפרט עבודה עם נוסחאות סטטיסטיות וטבלאות, ובזה גם את הסימבוליקה והמונחים האופייניים להן, ששימשו לפיתוח וארגון של הנתונים שניתנו בהן באופן ראשוני.

יש להבדיל כמובן בין אוריינות סטטיסטית כשלעצמה לעשייה ומחקר סטטיסטיים.

אספקטים שונים של אוריינות סטטיסטית

עריכה

בכל יום, אנשים מוצפים במידע סטטיסטי: מפרסומות ("4 מתוך 5 רופאי השיניים ממליצים"), דיווחי החדשות ("סקר דעת קהל מראים כי המועמד מוביל בארבע נקודות"), ואפילו בשיחה כללית ("חצי מהזמן אני לא יודע על מה אתה מדבר"). מומחים ופעילים מרבים להשתמש בטענות מספריות כדי לחזק את טיעוניהם, ולכן אוריינות סטטיסטית היא מיומנות נחוצה כדי לעזור לאדם להחליט מה המומחים מתכוונים ובאילו להאמין. מיומנות זו חשובה כי הסטטיסטיקה יכולה לייצר הצגה מסולפת של הנתונים אשר עשויים להיראות ברי-תוקף. מטרת תומכי האוריינות הסטטיסטית היא לשפר את ההבנה הציבורית של מספרים ונתונים.

תוצאות של סקרי דעת קהל מצוטטים לעיתים קרובות על ידי ארגוני חדשות, אבל האיכות של סקרים אלה משתנה במידה ניכרת. הבנה מסוימת של מונחים מתחום הסטטיסטיקה (למשל: מדגם, מהימנות) הכרחית כדי להיות מסוגלים לפרש נכון תוצאות של סקרים. גודל המדגם עשוי להיות קטן מדי כדי להסיק מסקנות בעלות משמעות, ונשאלים עשויים להיות מוטים. גם נוסח שאלה בסקר עשוי להיות מוטה, ויכול לשמש במתכוון כדי לייצר תוצאה מוטה. סקרים טובים משתמשים בטכניקות בלתי משוחדות, כאשר הרבה זמן ומאמץ מושקע בעיצוב השאלות באסטרטגיית המדגם. אוריינות סטטיסטית נחוצה כדי להבין מה הופך סקר לאמין ולשקול את ערך תוצאות הסקר ומסקנותיו.

בעיית האוריינות נובעת לעיתים גם מדרכי העבודה של סטטיסטיקאים. רמת הקריאות של טבלאות המספרים הוא דוגמה שניתנה בספרם של ריצ'רד מ. הייברגר וברט הולנד.[4] על פי המלצתם, במקום אוסף מבלבל של מספרים בעמודות לא מסודרות, הסטטיסטיקאי חייב להציג תוצאות קריאות, לדוגמה על ידי סידור מערך הנקודות העשרוניות כך שההצגה הוויזואלית תהיה קריאה יותר.

כדי להיות משכילים סטטיסטית, יש צורך גם בהבנה מוצקה של תורת ההסתברות. מחקרים הראו כי הערכותיהם של בני האדם מהסתברויות מושפעות במידה רבה על ידי ההקשר והניסוח. לדוגמה, אנשים בדרך כלל נותנים הערכה נמוכה מדי להסתברות להיות מעורב בתאונת דרכים בגלל האינטראקציה היומיומית שלהם עם כלי הרכב הנותן להם את הרושם כי הם בטוחים יותר ממה שהם באמת. לעומת זאת, הם נוטים להעריך יתר על המידה את ההסתברות להיות מותקף על ידי כריש בגלל תשומת הלב התקשורתית הניתנת לאירועים נדירים אלה, או בגלל השפעות אחרות.

הימורים הוא אחד הסביבות בה חוסר אוריינות סטטיסטית יכול לעלות ביוקר. תורת ההסתברות מאפשרת להעריך או לחשב את דרך הפעולה העדיפה במשחקי מזל. עם זאת, רוב האנשים מעריכים לא נכון את הסיכוי לתרחישים נדירים, לדוגמה השגת ״בית מלא״ (Full House) במשחק הפוקר. חוסר הבנת הסתברויות אלו גורם לאדם להמר יותר או פחות מההימור ה״נכון״ בהתחשב בהסתברות.

הגדלת אוריינות סטטיסטית והידע של הסתברות באמצעות יישומים בכיתה, דוגמאות לימוד, שיטות אחרות, תוביל ליצירת אזרחים משכילים יותר, המסוגלים לקבל החלטות מושכלות יותר.

אוריינות סטטיסטית בחינוך

עריכה

סוכנויות סטטיסטיות רשמיות כגון: סטטיסטיקה בקנדה והלשכה האוסטרלית לסטטיסטיקה מקיימות תוכניות לחינוך תלמידים בבתי ספר על טבעה של הסטטיסטיקה. פרויקט[5] של המכון הבינלאומי לסטטיסטיקה הוא היחידי אשר מתמקד בקידום תוכניות לאומיות ומוטיבציה כדי להגדיל את רמת האוריינות סטטיסטית של כל חלקי החברה. משאבים רבים ופעילויות, כמו כן גם גוף של מומחים בינלאומיים מסייעים לשמור על קמפיין מוצלח מאוד במדינות רבות בעולם. סטטיסטיקה משומשת לניסויים מדעיים, מודלים עסקיים וכתיבת דוחות. אנשים המעורבים בתחומים אלה בדרך כלל למדו את המשמעות של כמותיות, ממוצע וסטיית תקן. מכללות רבות ואוניברסיטאות דורשות קורס במבוא לסטטיסטיקה כחלק מהתוכנית המקצועית.

חרדת סטטיסטיקה

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – חרדת מתמטיקה

לעיתים קרובות נפוצים קורסים שמטרתם להעניק יכולת-תמרון סטטיסטית, כקורסי תשתית במסגרת תארים אקדמיים במדעים, דוגמת אלו במדעי הטבע, החיים, החברה,[6] ומדעי הבריאות.[7] חשיבותם לסטודנט ולעתידו האקדמי היא חד-משמעית, ולא ניתן לזכות לתואר במדעים ללא סיומם בהצלחה. במחקרים דווח על חרדה הנפוצה בקרב סטודנטים מסוימים, מלימודי הסטטיסטיקה.[8][9][10][11] חרדה זו נובעת ברוב המקרים מאחד או יותר מהגורמים להלן:

  • חסכים משמעותיים בידע מתמטי פרוצדורלי או מהותי (להרחבה ראו חרדת מתמטיקה), אשר ניתן לפצות עליהם על ידי למידה ותרגול חומר בסיסי בהתאם, והבהרת המידע וההיגיון החשבוני והמתמטי החסר עבור הסטודנט.
  • התניה חברתית.
  • לקות למידה ספציפית למתמטיקה (כגון דיסקלקוליה), יצוין שמקרים כאלו נדירים מאוד בהשוואה לשני הגורמים לעיל, שהם הגורם העיקרי לחרדת הסטטיסטיקה.

לאקדמיה מגיעים לעיתים אנשים אשר אינם בעלי הרקע המתמטי הנדרש ללמידה ועשייה של כימות סטטיסטי. הסיבות לכך מגוונות, כגון שיכחת הפרוצדורות המתמטיות המשמשות במטלות השונות,[12] או אי הכרות מוחלטת עם מתמטיקה מעבר לארבע פעולות החשבון והבנת מהותו של שבר פשוט ושבר עשרוני.

בעוד שחלק מהאנשים רוכשים את הידע הנדרש בהצלחה במהלך לימודיהם, יש הנכשלים בשל קשיי למידה שונים כגון חסך בחומר רקע רלוונטי. לכן בדרך-כלל יש להם מוטיבציה נמוכה יחסית ללימודי סטטיסטיקה. לפיכך, סטודנט בעל רקע של סלידה ממתמטיקה, עשוי לפתח פוביה ספציפית לקורסים סטטיסטיים, או לנהוג בדחיינות בעת למידתם. יש המעדיפים לדחות ככל האפשר את לימוד הקורסים הסטטיסטיים לתקופה בה ישלימו קורסים נטולי מתמטיקה או שהמתמטיקה בהם מסתכמת בחשבון פשוט בלבד; פעולה זו יכולה להיות בעוכריהם, אלא אם יתרגלו מתמטיקה מתקדמת יותר (כפי הצורך) בעת למידת קורסים אלו; טכניקה זו של פריסת התרגול המתמטי עד למועד קורס הסטטיסטיקה מיטיבה עם סטודנטים רבים.

סטודנטים עם חרדה סטטיסטית, המגיעים מרצונם ומסקרנותם ללמוד לתואר ראשון בתחום מדעי מסוים, עשויים להיקלע לדחק בשל קונפליקט בין רצונם להשלים התואר כסטודנטים מן המניין, לבין הקשיים או חוסר היכולת לעשות זאת, כביכול. הדבר מסכן את המשך לימודם, ופוגע בפרודוקטיביות מדעית גם מאלו הצמאים לה.

סטודנטים נוקטים במגוון טכניקות כדי להבטיח את הבנתם ולמידתם של עקרונות סטטיסטיים, כפי הנדרש מהם. יש המשתמשים בטכניקות פסיכולוגיות כגון שיטות שינוי-גישה (שמקורן בפסיכולוגיה הקוגניטיבית כמו כאלה הנסמכות על תורת הייחוס), או "חיסול" של מחשבות כוזבות (דפרסוגוניות) של סטודנטים המשכנעים את עצמם ליכולת פחותה או אי יכולת, עד כדי הכחדת התפיסות הכוזבות.[10] אפשרות נוספת היא היעזרות בספרות חיצונית אשר מסבירה את החומר הלימודי בלשון ורטוריקה אחרת, או היעזרות במורה פרטי הנתפס ככריזמטי יותר בעיני הסטודנט או מותאם יותר לצרכיו.

סטודנטים שונים יכולים להסתייע בהתאמות בבחינות בסטטיסטיקה, כגון שימוש במחשבון,[13] דף נוסחאות מורחב, והארכת-זמן. סטודנטים עם בעיות פיזיולוגיות קלות, דוגמת מַלְחֶצֶת כתיבה,[14] או לקות כתיבה מאובחנת, יכולים להסתייע בכתיבתם במעבד תמלילים והארכת-זמן. במקרים חמורים יותר ייתכנו התאמות נוספות בדרכי ההיבחנות, דוגמת הבטחת מועד בחינה נוסף לבעלי דיסקלקוליה, או התערבות פרמקולוגית להפחתת חרדה במבחן עצמו או בתקופת הלימוד, בכפוף להחלטת פסיכיאטר או רופא בעל הכשרה לכך.

הערות שוליים

עריכה