ויקיפדיה

אורלי ריינר

פרופסור ישראלית לגנטיקה מולקולרית ולמדעי המוח המולקולריים

אורלי ריינר (נולדה ב-1958) היא פרופסור לגנטיקה מולקולרית ולמדעי המוח המולקולריים (אנ') במכון ויצמן למדע. משמשת כראש הקתדרה המקצועית לנוירוכימיה ע"ש ברשטיין-מייסון (Bernstein-Mason Professorial Chair of Neurochemistry) וראש מכון יהודית רות למחקר המוח (Head of M. Judith Ruth Institute for Preclinical Brain Research). מחקריה עוסקים בתחום התפתחות המוח, במטרה להבין את המנגנונים המולקולריים, התאיים וההתפתחותיים הגורמים למחלות מוח. המחקרים כוללים מודלים בעכברים ומודלים של אורגנואידים של המוח האנושי תוך שימוש בתאי גזע אנושיים.

אורלי ריינר
לידה 1958 (בת 66 בערך)
יפו, ישראל
ענף מדעי גנטיקה מולקולרית, מדעי המוח המולקולריים
מקום מגורים רחובות
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע
מנחה לדוקטורט פרופ' מייה הורוביץ
מוסדות מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה ר' רשימה
צאצאים טלי ריינר ברודצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
בודדה וזיהתה את תפקידו של הגן LIS1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה אקדמית עריכה

אורלי ריינר סיימה את התואר הראשון שלה בגידולי שדה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ב-1978.[1] ב-1985 קיבלה תואר מוסמך במיקרוביולוגיה, גם הוא בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. התזה שלה עסקה בנושא של מנגנון המשיכה לחמצן של חיידק קרקע Azospirillum brasilense (אנ'), בהנחיית פרופ' יעקב אוקון.[1] את הדוקטורט בגנטיקה מולקולרית השלימה ריינר ב-1990 במכון ויצמן למדע. התזה שלה עסקה בנושא מבנה ובקרת גנים המעורבים במחלת גושה, מחלת אגירה ליזוזומלית בהנחיית פרופ' מייה הורוביץ.[1]

בין השנים 1990 ל-1993 יצאה ריינר לשלוש שנות פוסט-דוקטורט במרכז הרפואי Baylor College of Medicine (אנ') שביוסטון, טקסס, בהנחיית פרופ׳ תומס קאסקי (אנ'), שלאחריהן חזרה למכון ויצמן כמדענית בכירה ב-1993.[1][2] כעשור מאוחר יותר, ב-2002, מונתה לפרופסור חבר במכון ויצמן וב-2010 מונתה כפרופסור מן המניין באותו מוסד.[2]

מחקריה עריכה

במהלך הפוסט-דוקטורט שלה היא בודדה וזהתה את הגן LIS1 כגן המעורב בתסמונת המוח החלק, תסמונת נדירה, אחת ל-30,000 לידות, שמתאפיינת במיעוט הקפלים האופייניים לצורת המוח וגורמת לתמותה בגיל צעיר. מחקר פורץ דרך זה פורסם ב-Nature ב-1993 וזכה לתהודה רחבה.[3] בסדרת מחקרים במעבדתה במכון ויצמן, מצאה כיצד החלבון משפיע על תכונות התא, בשילוב עם חלבונים אחרים, שחלקם מעורבים אף הם במחלות מוח התפתחותיות. המוטציות שגורמות לתסמונת המוח החלק הן באלל אחד של הגן, כך שלחולים יש כמחצית מכמות החלבון. ריינר הכינה מודלים עכבריים במעבדה, שסייעו להבין כיצד כמות מועטה של חלבון ה-LIS1 משבש מהלך התפתחות תקינה של המוח. העדר החלבון גורם למוות של העובר בשלב מאוד מוקדם - לפני, או בזמן ההשרשה לרחם.[4] בדרך כלל ישנם שני עותקים (אללים) מכל גן, אחד מהאם ואחד מהאב. לעיתים יש עודף או חוסר. שלא כמו ברוב המקרים, בהם חוסר בגן אינו מזיק, במקרה של הגן LIS1, חסר של עותק אחד גורם למוח חלק, בעוד שעודף גורם לעיכובים בתהליכי ההתפתחות (developmental delay). בשיתוף פעולה עם הקבוצה של פרופ' James Lupski, הצליחו להראות שעלייה בכמות החלבון גורמת לבעיות התפתחותיות במוח, הן בבני אדם והן במודלים בעכברים. עבודה זו פורסמה ב - Nature Genetics (אנ') ב-2009.[5]

במחקרים נוספים בשימוש במודלים עכבריים, הם הצליחו לעקוב אחר תאי עצב נודדים, להבין תהליכים בסיסיים בהתפתחות המוח, ולהבין מה משתבש כאשר יש שינויים בגנים המבקרים את התהליכים הללו. מחקריה של פרופ' ריינר בתאי עצב עובריים גילו שלמחלות מסוימות עשויים להיות שני גורמים הפוכים: ייצור יתר או ייצור חסר של האנזימים האחראיים לחיבור החומצה השומנית, השולטת במהירות הגירת תאי העצב לשכבות החיצוניות של המוח.[6] מחקרים אחרים גילו שלמערכת החיסון המולדת יש תפקיד ספציפי בהתפתחות המוח העוברי, כאשר היא גורמת לנוירונים לנדוד מהמקום בו נוצרו אל אזורי היעד במוח.[7][8] אם המערכת אינה מתפקדת כראוי, התפתחות המוח עלולה להיפגע, מה שיכול לגרום להפרעות נוירו-התפתחותיות כגון אוטיזם ולקות שכלית.[8] עבודה זו פורסמה ב- Nature Communications (אנ').[9]

בעשור האחרון קבוצתה החלה להשתמש במודלים של אורגנואידים מתאי גזע אנושיים, שמחקים רקמת מוח מתפתח. מחקרה על קפלי קליפת המוח שהתפרסם בNature Physics (אנ') ב-2018,[10] תיאר מערכת ייחודית המאפשרת לחקור שלבים ראשוניים של התפתחות מוח אדם במעבדה (אורגנואידים) תוך התגברות על מגבלות הזנה על ידי גידולם בצורת מבנה דק ועגלגל העוטף חלל פנימי, מבנה המזכיר צורה של פיתה. המבנה מאפשר הזנה תקינה של התאים והדמיה בזמן אמת של תהליך הגדילה והתפתחות הקפלים הנחוצים להתפתחותו התקינה של המוח, תוך שימוש במודל פיזיקלי. המחקר אימת את המודל על ידי השוואה לאורגנואידים בהם הושתל גן LIS1 בעל מוטציה הגורמת לתסמונת המוח החלק. מיקרוסקופ כח אטומי עזר להוכיח כי התאים המוטנטיים קשיחים פחות מהתאים התקינים, המאפשרים היווצרות קפלים.[11][12] תגלית זו עשויה לסייע בהבנה של מחלות כמו אפילפסיה וסכיזופרניה.[12] אחד הגורמים המושפעים על ידי פעילות LIS1 הוא ייצור חלבונים חוץ תאיים, Extracellular Matrix (ECM). מחקר שפרסמה לאחרונה ב-Nature Communication הראה ש - LIS1 נקשר ל־RNA ומאות חלבונים בתא ומשפיע על בקרת ביטוי של גנים ברמת השעתוק, שחבור, קישור ל-microRNA, תרגום, ועוד.[13]

פרופ' ריינר פרסמה מעל למאה מאמרים.[14][15]

הוקרה ופרסים עריכה

תפקידים עריכה

  • 1994 - 2003 מכהנת כיו"ר של מרכז אסר רוטשטיין Aser Rothstein לפיתוח קריירה במחלות גנטיות[2]
  • 2004 - ועד היום (2023) מכהנת כראש הקתדרה המקצועית לנוירוכימיה ע"ש ברשטיין-מייסון[2]
  • 2019 - ועד היום (2023) מכהנת כראש מכון מ' יהודית רות לחקר מוח פרה-קליני[2]

ביוגרפיה וחיים אישיים עריכה

נולדה ב-1958 ביפו[1], נצר לרבי ישראל משקלוב, שעמד בראש קהילת תלמידי הגאון מווילנה שהגיעו לצפת ב-1809, בעל פאת השולחן, ומחדש היישוב האשכנזי בירושלים.

נשואה לנתן, אמא לשתי בנות, נואית ריינר ופרופ' טלי ריינר ברודצקי. סבתא לשישה נכדים ונכדות. מתגוררת ברחובות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורלי ריינר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Prof. Orly Reiner, www.neuro-mig.org (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Academy of Europe: Reiner Orly, www.ae-info.org (באנגלית)
  3. ^ O. Reiner, R. Carrozzo, Y. Shen, M. Wehnert, F. Faustinella, W. B. Dobyns, C. T. Caskey, D. H. Ledbetter, Isolation of a Miller-Dieker lissencephaly gene containing G protein beta-subunit-like repeats, Nature 364, 1993-08-19, עמ' 717–721 doi: 10.1038/364717a0 (באנגלית)
  4. ^ מחקר של פרופ’ אורלי ריינר, מכון ויצמן: הכפלת מספר העותקים של גן יחיד יכולה לגרום מחלה, באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, ‏2009-02-27
  5. ^ Weimin Bi, Tamar Sapir, Oleg A. Shchelochkov, Feng Zhang, Marjorie A. Withers, Jill V. Hunter, Talia Levy, Vera Shinder, Daniel A. Peiffer, Kevin L. Gunderson, Marjan M. Nezarati, Vern Ann Shotts, Stephen S. Amato, Sarah K. Savage, David J. Harris, Debra-Lynn Day-Salvatore, Michele Horner, Xin-Yan Lu, Trilochan Sahoo, Yuchio Yanagawa, Arthur L. Beaudet, Sau Wai Cheung, Salvador Martinez, James R. Lupski, Orly Reiner, Increased LIS1 expression affects human and mouse brain development, Nature Genetics 41, 2009-02, עמ' 168–177 doi: 10.1038/ng.302
  6. ^ מכון ויצמן, גריז, באתר הידען - Hayadan, ‏2010-04-03
  7. ^ המסע המופלא של המוח המתפתח, באתר מכון ויצמן למדע
  8. ^ 1 2 Israel Science Foundation/הקרן הלאומית למדע, מערכת החלבונים שתורמת להתפתחות המוח, באתר isf.org.il, ‏15 באוקטובר 2020
  9. ^ Anna Gorelik, Tamar Sapir, Rebecca Haffner-Krausz, Tsviya Olender, Trent M. Woodruff, Orly Reiner, Developmental activities of the complement pathway in migrating neurons, Nature Communications 8, 2017-05-02, עמ' 15096 doi: 10.1038/ncomms15096 (באנגלית)
  10. ^ Eyal Karzbrun, Aditya Kshirsagar, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Orly Reiner, Human Brain Organoids on a Chip Reveal the Physics of Folding, Nature Physics 14, 2018-05, עמ' 515–522 doi: 10.1038/s41567-018-0046-7 (באנגלית)
  11. ^ מדעני מכון ויצמן למדע גידלו מוחות מיניאטוריים במעבדה וגילו כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם, באתר הידען, ‏19 בפברואר 2018
  12. ^ 1 2 אלעד חיימוביץ', פרופ' אורלי ריינר: "יש לנו מודל טוב להתפתחות המוח", באתר ערים, ‏25 בפברואר 2018
  13. ^ Aditya Kshirsagar, Svetlana Maslov Doroshev, Anna Gorelik, Tsviya Olender, Tamar Sapir, Daisuke Tsuboi, Irit Rosenhek-Goldian, Sergey Malitsky, Maxim Itkin, Amir Argoetti, Yael Mandel-Gutfreund, Sidney R. Cohen, Jacob H. Hanna, Igor Ulitsky, Kozo Kaibuchi, Orly Reiner, LIS1 RNA-binding orchestrates the mechanosensitive properties of embryonic stem cells in AGO2-dependent and independent ways, Nature Communications 14, 2023-06-06, עמ' 3293 doi: 10.1038/s41467-023-38797-8 (באנגלית)
  14. ^ Orly Reiner, scholar.google.co.il (באנגלית)
  15. ^ My Bibliography - NCBI, www.ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית)
  16. ^ פרופ' אורלי ריינר - מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי - חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע, ‏2013-12-25
  17. ^ פרופ' אורלי ריינר - Weizmann Wonder Wander - News, Features and Discoveries, באתר Weizmann Wonder Wander - News, Features and Discoveries from the Weizmann Institute of Science, ‏2009-06-01
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אורלי_ריינר&oldid=38527653"