אורנה שמעוני

אורנה שמעוני, לאחר טקס חלוקת מדליות למנצחות במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, באליפות ישראל בשחייה (בריכת 25 מטר), פברואר 2013. שמאל: נועה פלדמן, מרכז: נסטיה קורוטקוב (מנצחת), ימין: אדוה בראון

אורנה שמעוני (נולדה ב-1941) היא פעילה חברתית ישראלית. הייתה פעילה מרכזית בתנועת המחאה "ארבע אמהות", יוזמת האנדרטה באי השלום, לאחר הטבח בנהריים.[1] יוזמת בית איל.[2]

ביוגרפיהעריכה

שמעוני נולדה בקיבוץ תל יוסף לשרה וראובן לוין. היא עברה עם משפחתה לקיבוץ בית השיטה בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית ב-1951. היא שירתה בצבא כקצינה בבה"ד 12 וכעוזרת קצין אג"ם בחטיבה 80 של הצנחנים. אחיה הבכור, שמואל לוין, טייס במילואים נהרג בשנת 1977 בתאונת אימונים. לאחר נישואיה לעוזי, עברה עמו להתגורר בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. בעלה נפטר בשנת 1992.

הטבח בנהרייםעריכה

 
הגן שהוקם לזכר הילדות, עם שמותיהן, יוזמה יצירה ותחזוקה של אורנה שמעוני

לאחר הסכם השלום עם ירדן, ביקשה שמעוני להקים ב"אי השלום" פארק לנוער ישראלי וירדני שוחר שלום, בשיתוף קק"ל. אולם במרץ 1997, השתנתה התוכנית, לאחר הטבח בנהריים שבו נהרגו שבע תלמידות מבית שמש מירי של חייל ירדני יזמה ויצרה שמעוני את הקמת אנדרטת ההנצחה.[1] במקביל הפכה לאחת הפעילות המרכזיות בתנועת "ארבע אמהות" שהוקמה בעקבות אסון המסוקים שהתרחש בפברואר 1997.

בית אילעריכה

 
בית איל

בספטמבר 1997 נהרג בן הזקונים שלה, סגן איל שמעוני ליד מוצב ריחן שבלבנון. לזכרו יזמה שמעוני את הקמת בית איל בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, מרכז לשילוב בעלי צרכים מיוחדים עם כל רובדי הקהילה, בפעילות של- בריאות, חינוך, תרבות, ספורט והנצחה. במרכז תצוגת הנצחה לכ-1,570 חללי כל המלחמות בלבנון ונרצחי פעולות האיבה ממחבלים שחדרו מלבנון.[2]

שמעוני הייתה פעילה גם במאבק למען החזרת גלעד שליט ועל רקע זה אף הותקפה.[3] בשנת 2013 בראיון לפורום "רצועת הביטחון מלחמה ללא שם" הסבירה שמעוני מדוע מלחמת לבנון הראשונה הסתיימה בשנת 2000 ,שמעוני קראה למלחמה זאת "מלחמת לבנון הארוכה" .

שמעוני היא אם לחמישה ילדים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורנה שמעוני בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה