בית השיטה
בית השיטה (בֵּית הַשִׁטָּה) הוא קיבוץ בעמק חרוד, כ-10 קילומטר מצפון-מערב לבית שאן, בתחום המועצה האזורית גלבוע. זהו הקיבוץ הראשון שהקימה תנועת המחנות העולים, והוא קרוי על שם היישוב "בית השיטה" הנזכר בתנ"ך[3], ונמצא סמוך לעתיקות שאטה. הכפר הערבי שאטה היה קיים בסמוך ועל שמו נקראה גם תחנת רכבת העמק הסמוכה ובית סוהר שאטה.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | -1 מטר |
| תאריך ייסוד | 1935 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,258 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.2% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   בית השיטה  באדום - בית השיטה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| www.beithashita.org.il | |
היסטוריהעריכה
ראשיתו של הקיבוץ בהתארגנות של קבוצות מבוגרי גימנסיה הרצליה בתל אביב ובית הספר הריאלי בחיפה, שהקימו ב-1928 את "קבוצת החוגים" בחדרה. כעבור זמן מה הצטרפו אליהם חברי "לגיון הצופים" שפרשו מתנועת הצופים בירושלים ובפתח תקווה. איחוד הקבוצות הביא להקמת תנועת הנוער "המחנות העולים", אולם הקבוצה שמרה על שמה, קבוצת החוגים. ב-1931, לאחר תקופת מעבר במחנה עבודה בכפר יחזקאל, החליטה קבוצת החוגים להצטרף לקיבוץ המאוחד והתיישבה במחנה זמני ליד מעין חרוד. שם התגבשה הקבוצה וקיבלה חיזוק משמעותי מבוגרי תנועות נוער חלוציות מגרמניה שהגיעו לאחרי שעברו הכשרה. ב-1935 נרכשו אדמות שאטה, והקיבוץ הקים עליהן את נקודת הקבע שלו, החל מט"ז כסלו תרצ"ז, 12 בדצמבר 1935.[4]
ב-1952 עבר הקיבוץ משבר, כאשר במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד עזבו אותו כמחצית מחבריו שהיו תומכי מפא"י, ומרביתם עברו לאיילת השחר. במקומם קלט הקיבוץ קבוצת חברים תומכי מפ"ם שהתפלגו מתל יוסף.
במלחמת יום כיפור נפלו 11 מחברי הקיבוץ (מספר הנופלים הגדול ביותר בארץ ביחס לאוכלוסייה). בעקבות האבל הכבד ששרר בקיבוץ, חיברה חברת הקיבוץ דורית צמרת את השיר "החיטה צומחת שוב". ב-1990 חיבר יאיר רוזנבלום, שהתגורר אז בקיבוץ, לחן מודרני לפיוט ונתנה תוקף לזכר הנופלים.
קיבוץ בית השיטה משתייך לתנועה הקיבוצית והוא קיבוץ מתחדש (שעבר הפרטה).
מכון שיטיםעריכה
בבית השיטה ייסד חבר הקיבוץ, אריה בן-גוריון, את ארכיון החגים הקיבוצי, בו אסף ותיעד מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 מידע רב אודות הדרכים שבהן ציינו הקיבוצים את חגי ישראל. בשנות ה-90 הוסב הארכיון ל"מכון שיטים", העוסק בפעילויות חינוכיות שונות בתחומי התרבות היהודית והציונית, עם דגש על ערכי החלוציות וההתיישבות.
חברי קיבוץ ידועיםעריכה
- עזריה אלון (ממייסדי החברה להגנת הטבע, חתן פרס ישראל)
- חנוך אלבלק (חבר בגבעטרון, זמר ונתנה תוקף)
- ד"ר מנחם אורן (מחנך והומניסט)
- ד"ר יוסי אסף (מנהל סמינר הקיבוצים 2012-2001)
- ד"ר תמר אשכנזי (מנהלת מרכז ההשתלות הארצי[5], ממייסדי כרטיס אדי)
- שמואל ביקלס (אדריכל)
- אריה בן-גוריון (מייסד ארכיון החגים, מכון שיטים)
- ד"ר ענת ליבנה (היסטוריונית, מנהלת בית לוחמי הגטאות)
- בני לוין (מאייר, גרפיקאי ומעצב)
- לוי מן (קצין שריון וראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון)
- ד"ר ניר מן (היסטוריון ועיתונאי)
- אל"ם רועי סבירסקי (מפקד חטיבה 188)
- משה פלד (חבר הכנסת)
- דיתה פרח (כריאוגרפית, טייסת, מייסדת אוצר תמונות הפלמ"ח)
- דורית צמרת (משוררת, החיטה צומחת שוב )
- נועם רבינוביץ (אמן)
- לאה שניר (משוררת ועורכת שירה)
- אסף שריג מוזיקאי
- יוסף שריג (משורר ומלחין, בעל עיטור המופת)
- רן שריג (מפקד חטיבה 179 במלחמת יום הכיפורים.)
- נחום שריג (מפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, משחרר העיר אילת)
- תקוה שריג מחנכת, סופרת ועורכת
לקריאה נוספתעריכה
- עמיה ליבליך, קיבוץ מקום, שוקן, 1986
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית השיטה- תמונות מתקופת הבראשית של הקיבוץ מאלבומה של אלינור פורת, ynet, 1 בפברואר 2008
- בית השיטה באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אתר החגים של "שיטים"
- סקר אתרים ארכאולוגיים באזור בית השיטה. מבוסס על עבודתו של ניר מן לסיום י"ב (1972)
- אלי אלון, סיפורו של מקום: בית העלמין "בית השיטה", באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 בספטמבר 2015
- החיטה צומחת שוב: זוכרים את חללי בית השיטה באתר הספרייה הלאומית
- בית השיטה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- תמונות מאוסף קיבוץ בית השיטה מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
בני ציפר, אליקו נר-גאון, תערוכה ברחוב האחורי, באתר הארץ, 24 במאי 2021- בית השיטה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
-
קיבוץ בית השיטה, 1950
-
גלעד לנופלים בחצר קיבוץ בית השיטה
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספר שופטים, פרק ז', פסוק כ"ב
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 101
- ^ ד"ר תמר אשכנזי מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, באתר משרד הבריאות https://www.health.gov.il, 2019