אטריות
אטריות הן מוצר יסוד במטבחים שונים, ביניהם האסייתיים, העשוי לרוב מבצק שלא הותפח ועבר תהליך של מתיחה או רידוד וחיתוך לצורות שונות. יש אטריות שמהלך ייצורן כולל יבוש, ויש אטריות שמבושלות טריות. ברוב המקרים האטריות עוברות בישול לצורך הכנתן למאכל. אטריות מסוימות אינן עשויות בצק, למשל אטריות אורז, אטריות קדאיף ועוד. כמו כן, קיימות אטריות ביצים המכילות מספר רב של ביצים בבצק שלהן.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| מוצא |
הרפובליקה העממית של סין  |
| מרכיבים עיקריים |
התפחה |
  | |
את האטריות נהוג לאכול במרק (כמו קרוטונים ושקדי מרק), עם חלב וסוכר ובמגוון דרכים נוספות. כך למשל, קוגל היא פשטידה מתוקה מהמטבח האשכנזי המבוססת על אטריות רחבות.
מאכלים רבים מהמזרח הרחוק מבוססים על אטריות עם מגוון רחב של תוספות, כגון בשר, ירקות, מאכלי ים ועוד. במערב מכנים את האטריות הללו "נודלס" (מאנגלית: Noodles), והמסעדות המתמחות שבהן הם נמכרים נקראות "נודלס בר".
הביטוי "לחמם אטריות קרות" מתאר מצב חסר תוחלת, שלא ניתן להחזירו לקדמותו, באנלוגיה לטעמן התפל של אטריות שחוממו מחדש.
בתשעת הימים בתחילת חודש אב נהגו בקהילות האשכנזים לאכול אטריות בחלב, שנחשב מאכל עניים, שכן בימים אלו נהגו שלא לאכול בשר. לקינוח נהגו לאכול אטריות רחבות בגבינה אבל בלא חמאה או שמנת[1].
בעברית המודרנית משמשת המילה לעיתים קרובות כמילה נרדפת לפסטה או ליחידות הבודדות שלה.
קישורים חיצונייםעריכה
- גלית סיבוני, נודלס וירקות מוקפצים, באתר ynet
- מיקה שרון, קדירת אטריות אודון עם חזה עוף וירקות פרוסים בציר מיסו, באתר nrg, 20 במרץ 2007
- אילון גלעד, האם בן-יהודה האכיל אותנו לוקשים עם המילה איטריה, באתר הארץ, 17 ביולי 2013
- אטריה - מאכלים לחג משנת תרע"ב (1912), באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שולייםעריכה
- ^ ספר המועדים, כרך ז', הוצאת דביר, עמוד 272
