אטריות
אטריות הן מוצר יסוד במטבחים שונים, ביניהם המטבח הסיני, המטבח התאילנדי והמטבח האיטלקי, העשוי לרוב מבצק שלא הותפח ועבר תהליך של מתיחה או רידוד וחיתוך לצורות שונות. יש אטריות שמהלך ייצורן כולל ייבוש, ויש אטריות שמבושלות טריות. ברוב המקרים האטריות עוברות בישול לצורך הכנתן למאכל. רוב האטריות עשויות קמח חיטה ומים בלבד, אך קיימות גם אטריות העשויות מאורז ואטריות העשויות מכוסמת. כמו כן, קיימות אטריות ביצים המכילות ביצים בנוסף לקמח ומים.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מוצר יסוד  |
| מרכיבים עיקריים |
התפחה |
  | |
את האטריות ניתן להגיש במרק, ברוטב (לדוגמה לפסטה), במוקפץ או כחלק מפשטידה, לדוגמה פשטידת קוגל האופיינית למטבח יהודי אשכנז.
ממצאים ארכאולוגים מצביעים על כך שאטריות יוצרו בסין עוד לפני 4,000 שנה,[1] אטריות אלו היו עשויות דוחן. המתכון הקדום ביותר הכולל אטריות מתוארך לתקופת שושלת האן המזרחית.
בשפהעריכה
בעברית המודרנית משמשת המילה לעיתים קרובות כמילה נרדפת לפסטה או ליחידות הבודדות שלה.
הביטוי "לחמם אטריות קרות" מתאר מצב חסר תוחלת, שלא ניתן להחזירו לקדמותו, באנלוגיה לטעמן התפל של אטריות שחוממו שנית.
המילה היידית לאטריות, "לוקשים" (ביידיש: "לאקשן"), מופיעה בביטוי "להאכיל לוקשים" (שהגיע לעברית מהיידיש), שפירושו לשקר או להמציא[2].
קישורים חיצונייםעריכה
- גלית סיבוני, נודלס וירקות מוקפצים, באתר ynet
- מיקה שרון, קדירת אטריות אודון עם חזה עוף וירקות פרוסים בציר מיסו, באתר nrg, 20 במרץ 2007
אילון גלעד, האם בן-יהודה האכיל אותנו לוקשים עם המילה איטריה, באתר הארץ, 17 ביולי 2013- אטריה - מאכלים לחג משנת תרע"ב (1912), באתר האקדמיה ללשון העברית, 23 באפריל 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ 4,000-Year-Old Noodles Found in China, באתר History, 2005-10-12 (באנגלית)
- ^ רוביק רוזנטל, "לשתות תורה ולאכול לוקשים", בבלוג "רב מילים".
