איאן פלמינג
איאן לנקסטר פלמינג[1] (באנגלית: Ian Lancaster Fleming; 28 במאי 1908 – 12 באוגוסט 1964) היה סופר בריטי, יוצרו וכותב סיפוריו של ג'יימס בונד – דמות של סוכן חשאי 007 של מלכת אנגליה.
איאן פלמינג | |
לידה |
28 במאי 1908 לונדון, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
12 באוגוסט 1964 (בגיל 56) קנטרברי, הממלכה המאוחדת |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
לאום | בריטי |
מקום קבורה | Sevenhampton |
מקום לימודים | המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, איטון קולג', אוניברסיטת ז'נבה, אוניברסיטת מינכן, Durnford School |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | ספרות מתח, ספרות ריגול |
יצירות בולטות | ספרי ג'יימס בונד |
תקופת הפעילות | מ-1953 |
בן או בת זוג | |
צאצאים | קספר רוברט פלמינג |
ianfleming | |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכהפלמינג נולד בלונדון למשפחת בנקאים עשירה, ואביו ולנטיין, סקוטי במוצאו, היה חבר הפרלמנט הבריטי מ-1910 עד מותו. אימו הייתה אשת החברה אוולין פלמינג. הוא למד בבית הספר הבריטי היוקרתי איטון, ובהמשך באוניברסיטת מינכן ובאוניברסיטת ז'נבה.
פלמינג התקבל לשירות החשאי הבריטי תוך הפעלת קשרים משפחתיים, ושירת בו במהלך מלחמת העולם השנייה. משם דלה את רוב רעיונותיו לכתיבת ספריו. במהלך המלחמה שירת פלמינג בצי המלכותי הבריטי, כעוזרו האישי של אדמירל ג'ון גודפרי, ראש המודיעין הימי הבריטי. יש האומרים כי אדמירל גודפרי היווה את ההשראה לדמותו של "M", ראש הביון הבריטי בסדרת ספרי "ג'יימס בונד".
קיימת סברה שהיה איש מרכזי במבצע נחיתתו של רודולף הס בסקוטלנד בשנת 1941.
במסגרת תפקידו הקים פלמינג את יחידת הקומנדו "30", או בשמה האחר כוח תקיפה 30, יחידת קומנדו שמנתה מתנדבים מהצי, מהנחתים ומהצבא הבריטי, שמשימתה הייתה לבצע פשיטות מאחורי קווי האויב כדי להשיג מודיעין על אמצעי לחימה ומערכות מתקדמות שברשות הצבא הגרמני, וכן לבצע פשיטות על מפקדות אויב כדי להשיג מסמכים ופריטי מידע מודיעיני[2]. פלמינג אמנם הקים את היחידה ותכנן את מבצעיה אולם לא שימש כמפקדה בשדה הקרב. המבצע הראשון בו השתתפו לוחמי היחידה היה הפשיטה על דייפ שבצרפת באוגוסט 1942. אחריו פעלו לוחמי היחידה בהצלחה במבצע לפיד, בו השתלטו לוחמי מדור 33 ביחידה, שהיו לוחמי חיל הנחתים המלכותי שהתנדבו ליחידה, על מבנה מפקדה של הצבא האיטלקי. היחידה פעלה בהצלחה רבה לאורך כל המלחמה במבצעים בזירת הים התיכון בפלישות לסיציליה ובפלישה לנורמנדי.
פלמינג היה מעורב במספר מבצעי ביון מורכבים שהייתה להם השפעה חשובה על המלחמה. בין היתר היה פלמינג ממתכנני ומבצעי "מבצע קציצה" באפריל 1943, בו השליך הביון הבריטי גופת קבצן לחופי ספרד, כשהוא מעניק לו זהות בדויה כקצין בריטי בכיר עם מסמכים סודיים מזויפים במטרה להטעות את הנאצים ולגרום לצבא הגרמני להפחית מסדר הכוחות והכוננות בסיציליה. ההונאה הצליחה והקלה על פלישת בעלות הברית לסיציליה[3][4].
בעת שלוחמי יחידת הקומנדו לחמו בשרבור הגיע פלמינג לחזית ופגש את לוחמי היחידה שהקים. הוא כינה אותם "אינדיאנים אדומים" ו"אינדיאנים", ואף שאב השראה ממבצעי היחידה ולוחמיה בעת שכתב את ספרי "ג'יימס בונד". בין היתר נרמז בספריו כי בונד עצמו, על פי הביוגרפיה הבדיונית שלו, שירת במלחמת העולם השנייה בצי המלכותי, ולחם בשורות יחידת קומנדו בפשיטות שערכה מאחורי קווי האויב[5] ובמבצעיה המורכבים[6].
באחד ממבצעי המלחמה נשלח פלמינג לג'מייקה לחבור לצוללת גרמנית שהייתה קשורה למבצע של השירות החשאי הבריטי. פלמינג התאהב בארץ זו ולאחר המלחמה עזב את השירות בעקבות סכסוך עם הממונים עליו, השתקע בג'מייקה, בנה בית על החוף וגר בו עד סוף ימיו.
את ההשראה לשם "ג'יימס בונד" קיבל משמו של האורניתולוג האמריקאי ג'יימס בונד, שחיבר את מדריך "עופות האיים הקריביים". פלמינג פנה לכתיבה כמעט כתחביב לעת פרישה והסתייע גם בתקופה שעבד כעיתונאי. עם פרסום ספרו הראשון בסדרת בונד, "קזינו רויאל", זכה לעידוד מסופרים נחשבים כסומרסט מוהם וכריימונד צ'נדלר. ספריו קיבלו פרסום רב כשנשיא ארצות הברית, ג'ון פ' קנדי, ציין באחד מראיונותיו כי איאן פלמינג הוא סופר המתח האהוב עליו.
"ד"ר נו" היה הספר הראשון מבין ספריו שעובד לקולנוע. הסרט "ד"ר נו" משנת 1962, שעלילתו מתרחשת באזור האיים שליד ג'מייקה, אזור מגוריו, זכה להצלחה רבה במקוריותו, נופיו, והטכנולוגיה הדמיונית לשעתה שהוצגה בו. בספרו השני שהוסרט, "מרוסיה באהבה" (1963), הוא מתאר באופן מדויק את אולם הישיבות של השירות החשאי הסובייטי בתחילת שנות החמישים.
פלמינג נישא לליידי אן, בת אצולה אנגלייה, ולזוג נולד בן אחד. במהלך חייו הבוגרים נהג להרבות בעישון ובשתייה. ב-1961 סבל מהתקף לב, והוא נפטר באוגוסט 1964 מהתקף לב נוסף.
רשימת ספריו
עריכהספרי ג'יימס בונד
עריכה- "קזינו רויאל" (1953)
- "חיה ותן למות" (1954)
- "מונרייקר" (1955)
- "יהלומים לנצח" (1956)
- "מרוסיה באהבה" (1957)
- "ד"ר נו" (1958)
- "גולדפינגר" (1959)
- "לעינייך בלבד" (1960)
- "כדור הרעם" (1961)
- "המרגל שאהב אותי" (1962)
- "בשירות הוד מלכותה" (1963)
- "אתה חי רק פעמיים" (1964)
- "האיש בעל אקדח הזהב" (1965)
- "אוקטופוסי ואורות היום החיים" (1966)
ספרים נוספים
עריכה- "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" (1964)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של איאן פלמינג (באנגלית)
- איאן פלמינג, ברשת החברתית פייסבוק
- איאן פלמינג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- איאן פלמינג, ברשת החברתית אינסטגרם
- איאן פלמינג, ברשת החברתית Goodreads
- אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד סקירה מקיפה על פלמינג ויצירתו ותרגומיהם לעברית
- אמנון ז'קונט, העתיד של ג'יימס בונד נראה ורוד מתמיד, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2006
- nrg מעריב, בשירות הוד מלכותה, באתר nrg, 7 באפריל 2008
- סוכנויות הידיעות, עכבר העיר אונליין, דם, ביקיני ושמלות, באתר הארץ, 23 באפריל 2008
- אתר יחידת הקומנדו ה-"30"
- איאן פלמינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- איאן פלמינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- איאן פלמינג (1908-1964), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בתרגומי ספריו לעברית בהוצאת רמדור נכתב שמו בטעות "יאן" במקום "איאן"
- ^ אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד סקירה מקיפה על פלמינג ויצירתו ותרגומיהם לעברית.
- ^ שאול אדר, לונדון, הגיבור המת של פרשיית הריגול המצליחה ביותר של מלחמת העולם השנייה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2010
- ^ יפתח רייכר-עתיר, "מבצע קציצה" מאת בן מקנטייר - על גופתי המתה, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2010
- ^ איאן פלמינג, קזינו רויאל, הוצאת זמורה ביתן, 1953, עמוד 195, "ובזמן שהוא, בונד שיחק באינדיאנים במשך שנים (כן, התיאור של לה שיפר היה מדויק לחלוטין), האויב האמיתי עבד בשקט, בקור רוח, בלי מבצעים נועזים, ממש לידו. פתאום הוא ראה בעיני רוחו את וספר צועדת במסדרון עם מסמכים בידיה. על מגש. הם פשוט קיבלו הכול על מגש, בעוד הסוכן קר הרוח עם הקידומת אפס-אפס משוטט בעולם בחיפוש אחר שעשועים- ומשחק באינדיאנים".
- ^ איאן פלמינג, גולדפינגר, הוצאת זמורה ביתן, 1959.