מלכי אנגליה

רשימת כרונולוגית של מלכי אנגליה עד 1707
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אנגליה הייתה ממלכה עתיקת יומין, אשר מקורותיה נעוצים בהפטרכיה שהתקיימה החל בסיום שלטון האימפריה הרומית באי הבריטי בשנת 410 ועד לאיחודה המלא של אנגליה תחת כתר אחד (של מלכי וסקס) בשנת 927. במאה התשיעית ובמאה העשירית פלש לאנגליה צבא דנמרק, ובמשך תקופות הולכות ובאות שימש מלך דנמרק גם כמלך אנגליה. בשנת 1066 פלש ויליאם מנורמנדיה לאנגליה, כבש אותה והיה למלכהּ. צאצאיו שולטים באי הבריטי מאז ועד ימינו אנו. בשנת 1649, לאחר ניצחון כוחות הפרלמנט במלחמת האזרחים האנגלית, הודח המלך צ'ארלס הראשון והוצא להורג, ועד שנת 1660 לא שלט מלך באנגליה (ראו: חבר העמים). בשנת 1707 התאחדה ממלכת אנגליה עם ממלכת סקוטלנד ליצירת ממלכת בריטניה הגדולה.

מגן אדום ובו שלושה אריות, סמל אנגליה

בית וסקס עריכה

הרשימה מתחילה במלך אתלסטאן מווסקס, כיוון שבתקופת שלטונו (בשנת 927) אוחדו הממלכות שהתקיימו בארץ אנגליה לכדי ממלכה אחת; עם זאת, הספירה בשמותיהם של המלכים עד ויליאם הראשון היא בהתייחס למלכי וסקס.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
אתלסטאן

Æthelstan

894

-

27 באוקטובר 939

  927

כמלך אנגליה

27 באוקטובר 939 בנו של אדוארד הזקן
אדמונד הראשון

Edmund I

921

-

26 במאי 946

  27 באוקטובר 939 26 במאי 946 בנו של אדוארד הזקן
אדרד

Eadred

923

-

23 בנובמבר 955

  26 במאי 946 23 בנובמבר 955 בנו של אדוארד הזקן
אדוויג

Eadwig

940

-

1 באוקטובר 959

  23 בנובמבר 955 1 באוקטובר 959 בנו של אדמונד הראשון
אדגר

Edgar

943

-

8 ביולי 975

  1 באוקטובר 959 8 ביולי 975 בנו של אדמונד הראשון
אדוארד השני

Edward II

962

-

18 במרץ 978

  8 ביולי 975 18 במרץ 978 בנו של אדגר
אתלרד

Æthelred

966

-

23 באפריל 1016

  18 במרץ 978 1013 בנו של אדגר

בית דנמרק עריכה

בשנת 1013 כבשו הדנים את אנגליה, ואתלרד ברח לגלות בנורמנדיה.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
סוון

Sweyn

17 באפריל 963

-

3 בפברואר 1014

  25 בדצמבר 1013 3 בפברואר 1014 זכות הכיבוש

בית וסקס עריכה

אחרי מותו של סוון זקן המזלג חזר אתלרד לאנגליה וכבש מחדש את כס המלוכה.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
אתלרד

Æthelred

966

-

23 באפריל 1016

  3 בפברואר 1014 23 באפריל 1016 בנו של אדגר
אדמונד השני

Edmund II

990

-

30 בנובמבר 1016

  23 באפריל 1016 30 בנובמבר 1016 בנו של אתלרד

בית דנמרק עריכה

אחרי קרב אסנדון ב-1016 חתם אדמונד על חוזה עם קנוט הגדול, לפיו כל אנגליה למעט וסקס תישלט על ידי קנוט. חודש לאחר מכן מת אדמונד וקנוט הפך שליט יחיד על כל אנגליה.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
קנוט

Canute

995

-

12 בנובמבר 1035

  18 באוקטובר 1016 12 בנובמבר 1035 בנו של סוון
הרולד הראשון

Harold I

1016

-

17 במרץ 1040

  12 בנובמבר 1035 17 במרץ 1040 בנו של קנוט
הארדיקאנוט

Harthacnut

1018

-

8 ביוני 1042

  17 במרץ 1040 8 ביוני 1042 בנו של קנוט

בית וסקס עריכה

אחרי מותו של הארדיקאנוט חזר בית וסקס לשלטון בראשות אדוארד השלישי, המוכר בשם אדוארד המודה. אדוארד המודה מת ללא צאצאים, ולאחר מותו טענו שניים לכס האנגלי: הרולד גודווינסון וויליאם מנורמנדיה. בעת מותו של אדוארד שהה הרולד באנגליה ולכן נהיה למלך, אך ויליאם ארגן באותה העת פלישה לאנגליה במטרה לכבוש אותה.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
אדוארד השלישי

Edward the Confessor

1003

-

5 בינואר 1066

  8 ביוני 1042 5 בינואר 1066 בנו של אתלרד
הרולד השני

Harold II

1022

-

14 באוקטובר 1066

  6 בינואר 1066 14 באוקטובר 1066 טען שהכס הובטח לו על ידי אדוארד השלישי

נבחר על ידי הוויטנגמוט

המלכים הנורמניים עריכה

גיום דוכס נורמנדיה, שלימים ייקרא ויליאם "הכובש", פלש לאנגליה בספטמבר 1066 והחל במסע כיבושים שהוכרע בקרב הייסטינגס במותו של הרולד גודווינסון. הוויטנגמוט האנגלי בחר באדגר אתלינג כמלך, אך מהר מאוד נכנעו חבריו יחד עם תושבי אנגליה למציאות החדשה. ויליאם מנורמנדיה הוכתר בחג המולד של שנת 1066 למלך אנגליה, וצאצאיו שולטים בה עד לימינו אנו.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
ויליאם הראשון

William I

1028

-

9 בספטמבר 1087

  25 בדצמבר 1066 9 בספטמבר 1087 בן דודו של של אדוארד המודה

כבש את אנגליה בשנת 1066

מלך האנגלים
ויליאם השני

William II

1056

-

2 באוגוסט 1100

  26 בספטמבר 1087 2 באוגוסט 1100 בנו של ויליאם הראשון בחסד האל

מלך האנגלים

הנרי הראשון

Henry I

ספטמבר 1068

-

1 בדצמבר 1135

  5 באוגוסט 1100 1 בדצמבר 1135 בנו של ויליאם הראשון בחסד האל

מלך האנגלים

בית בלואה עריכה

הנרי הראשון לא השאיר אחריו יורשים זכרים ישירים. בנו נהרג בטביעת ספינה בשנת 1120. הנרי הוריש את הכס לנכדתו מתילדה, שהייתה גם אלמנתו של היינריך החמישי קיסר האימפריה הרומית הקדושה. לפני שהחליט להוריש את הכס למתילדה, שקל הנרי להוריש את הכס לאחיינו סטיבן מבלואה. עם מותו של הנרי פלש סטיבן לאנגליה, והכתיר את עצמו למלך. הפלישה עוררה מלחמת אזרחים שנקראה בשם האנרכיה. מתילדה שלטה באנגליה במשך תקופה קצרה בין אפריל 1141 לנובמבר 1141, אך היא לא הוכתרה מעולם והיא לרוב לא נכללת ברשימת מלכי אנגליה.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
סטיבן

Stephen

1096

-

25 באוקטובר 1154

  1 בדצמבר 1135 25 באוקטובר 1154 נכדו של ויליאם הראשון

טען שהכס הובטח לו

על-ידי הנרי הראשון

בחסד האל

מלך האנגלים

בית פלנטג'נט עריכה

סטיבן ומתילדה חתמו על חוזה וולינגפורד, ובו הסכימו ביניהם כי בנה של מתילדה, אנרי פלאנטאז'נה, יירש את הכס האנגלי לאחר מותו של סטיבן כהנרי השני, מלך אנגליה. אביו, בעלה השני של מתילדה, היה ז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו, על כן נקרא הבית גם "בית אנז'ו". השם "פלנטג'נט" (Plantagenêt, "פלאנטאז'נה" לפי ההגייה הצרפתית) מקורו בכינוי שניתן לז'ופרואה ומשמעותו צמח מקומי שבחר בו ז'ופרואה לסמלו.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
הנרי השני

Henry II

5 במרץ 1133

-

9 ביולי 1189

  19 בדצמבר 1154 9 ביולי 1189 נכדו של הנרי הראשון

חוזה וולינגפורד

מלך אנגליה
ריצ'רד הראשון

Richard I

8 בספטמבר 1157

-

6 באפריל 1199

    3 בספטמבר 1189 6 באפריל 1199 בנו של הנרי השני מלך אנגליה
ג'ון

John

24 בדצמבר 1166

-

19 באוקטובר 1216

    27 במאי 1199 19 באוקטובר 1216 בנו של הנרי השני בחסד האל

מלך אנגליה

אדון אירלנד

דוכס נורמנדיה

ואקוויטיניה

רוזן אנז'ו

הנרי השלישי

Henry III

1 באוקטובר 1207

-

16 בנובמבר 1272

    28 באוקטובר 1216 16 בנובמבר 1272 בנו של ג'ון בחסד האל

מלך אנגליה

אדון אירלנד

דוכס נורמנדיה

ואקוויטיניה

רוזן אנז'ו

אדוארד הראשון

Edward I

17 ביוני 1239

-

7 ביולי 1307

    20 בנובמבר 1272 7 ביולי 1307 בנו של הנרי השלישי מלך אנגליה

אדון אירלנד

דוכס אקוויטניה

אדוארד השני

Edward II

24 באפריל 1284

-

20 בינואר 1327

    8 ביולי 1307 20 בינואר 1327 בנו של אדוארד הראשון מלך אנגליה

אדון אירלנד

דוכס אקוויטניה

אדוארד השלישי

Edward III

13 בנובמבר 1312

-

21 ביוני 1377

    25 בינואר 1327 21 ביוני 1377 בנו של אדוארד השני מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

ריצ'רד השני

Richard II

6 בינואר 1367

-

14 בפברואר 1400

    22 ביוני 1377 29 בספטמבר 1399

הודח בהפיכה והתפטר

נכדו של אדוארד השלישי מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

נסיך צ'סטר

בית לנקסטר עריכה

ריצ'רד השני היה מלך לא פופולרי, והוא הודח בהפיכת חצר על-ידי דודנו הנרי בולינגברוק, שעלה לשלטון בתור הנרי הרביעי. אביו של הנרי היה דוכס לנקסטר, ועל שמו נקרא בית המלוכה החדש, בית לנקסטר, שהוא נצר לבית פלנטג'נט.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
הנרי הרביעי

Henry IV

15 באפריל 1367

-

20 במרץ 1413

    30 בספטמבר 1399 20 במרץ 1413 נכדו של אדוארד השלישי

עלה לשלטון בהפיכת חצר

מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

הנרי החמישי

Henry V

16 בספטמבר 1386

-

31 באוגוסט 1422

    21 במרץ 1413 31 באוגוסט 1422 בנו של הנרי הרביעי מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

הנרי השישי

Henry VI

6 בדצמבר 1421

-

21 במאי 1471

    1 בספטמבר 1422 4 במרץ 1461

נשבה והודח כחלק

ממלחמות השושנים

בנו של הנרי החמישי מלך אנגליה

יורש ועוצר צרפת אדון אירלנד

בית יורק עריכה

עם מותו של אדוארד השלישי, עלה לשלטון נכדו הנרי הרביעי, שהיה הצאצא הבכיר ביותר (בנו הבכור של בנו הבכור המת של אדוארד). בזמן מלכותו של הנרי השישי, טען דוכס יורק דאז, ריצ'רד, שהוא הצאצא הבכיר יותר של אדוארד השלישי, שכן אביו היה נכדו של אדוארד, ואמו הייתה בת נינתו. בשנות מלכותו של הנרי השישי החלה מלחמת השושנים, ובמהלכת הודח הנרי (שהיה נתון גם לחוסר שפיות זמני). במקומו של הנרי עלה לשלטון אדוארד דוכס יורק, שהיה בנו של ריצ'רד.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
אדוארד הרביעי

Edward IV

28 באפריל 1442

-

9 באפריל 1483

    4 במרץ 1461 3 באוקטובר 1470 נינו של אדוארד השלישי

עלה לשלטון בהפיכה

מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

בית לנקסטר עריכה

תומכי בית לנקסטר זכו בניצחון קצר במלחמת השושנים, והצליחו להשיב את הנרי הכלוא אל כס המלוכה, אך הוא הודח ממנו לאחר 191 ימים, ולאחר מכן נרצח יחד עם בנו, בהוראת אדוארד הרביעי.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
הנרי השישי

Henry VI

6 בדצמבר 1421

-

21 במאי 1471

    3 באוקטובר 1470

הוחזר לכס המלוכה

11 באפריל 1471

הודח מן הכס ונרצח

בהוראת אדוארד הרביעי

בנו של הנרי החמישי מלך אנגליה

יורש ועוצר צרפת אדון אירלנד

בית יורק עריכה

לאחר תבוסתו של הנרי השישי מלך אדוארד הרביעי על אנגליה עד מותו, ולאחר מכן הומלך בנו אדוארד החמישי. אדוארד ואחיו הוזמנו על ידי דודם ריצ'רד למצודת לונדון, שם הושמו במעצר "הגנתי" ומאז עקבותם לא נודעו, וייתכן שהם נרצחו שם בהוראתו של ריצ'רד. הפרלמנט התכנס והכריז על אדוארד החמישי כעל ממזר, והכתיר את ריצ'רד למלך אנגליה.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
אדוארד הרביעי

Edward IV

28 באפריל 1442

-

9 באפריל 1483

    11 באפריל 1471 9 באפריל 1483 נינו של אדוארד השלישי

גבר על הנרי השישי

מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

אדוארד החמישי

Edward V

2 בנובמבר 1470

-

אמצע 1483

    9 באפריל 1483 25 ביוני 1483 בנו של אדוארד הרביעי מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

ריצ'רד השלישי

Richard III

2 באוקטובר 1452

-

22 באוגוסט 1483

    26 ביוני 1483 22 באוגוסט 1483

נפל בקרב נגד

בית לנקסטר

נינו של אדוארד השלישי מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

בית טיודור עריכה

בית טיודור הוא נצר של ג'ון מגונט, שהיה בנו של אדוארד השלישי. לג'ון הייתה פילגש בשם קתרין, ובנם המשותף, ג'ון, היה הסבא-רבא של אדם בשם הנרי טיודור. טיודור היה חלק מבית לנקסטר, והוא לקח חלק פעיל בקרבות מלחמת השושנים. הוא הכריז על עצמו כיורש החוקי לכתר האנגלי, ויצא למלחמה נגד ריצ'רד מלך אנגליה. ריצ'רד נפל בקרב, ובית יורק הפסיד במלחמת השושנים. הנרי טיודור הוכתר כמלך בשם הנרי השביעי, ומיהר לשאת לאישה את אליזבת מיורק, שהייתה בתו של אדוארד הרביעי. בכך בא הקץ על המלחמה הכבדה בין שני הבתים, ונוסד בית טיודור כשילוב בין בית לנקסטר לבין בית יורק.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
הנרי השביעי

Henry VII

28 בינואר 1457

-

21 באפריל 1509

    22 באוגוסט 1483 21 באפריל 1509 צאצא של אדוארד השלישי

ניצח במלחמת השושנים

מלך אנגליה וצרפת

אדון אירלנד

הנרי השמיני

Henry VIII

28 ביוני 1491

-

28 בינואר 1547

    22 באפריל 1509 28 בינואר 1547 בנו של הנרי השביעי בחסד האל

מלך אנגליה,

צרפת ואירלנד

מגן האמונה

אדוארד השישי

Edward VI

12 באוקטובר 1537

-

6 ביולי 1553

    28 בינואר 1547 6 ביולי 1553 בנו של הנרי השמיני בחסד האל

מלך אנגליה,

צרפת ואירלנד

מגן האמונה

ג'יין

Jane

אוקטובר 1537

-

12 בפברואר 1554

    10 ביולי 1553 19 ביולי 1553

הודחה על ידי מרי הראשונה

נינתו של הנרי השביעי בחסד האל

מלכת אנגליה,

צרפת ואירלנד

מגנת האמונה

מרי הראשונה

Mary I

18 בפברואר 1516

-

17 בנובמבר 1558

    19 ביולי 1553 17 בנובמבר 1558 בתו של הנרי השמיני בחסד האל

מלך ומלכת אנגליה, ספרד

צרפת, ירושלים, שתי

הסיציליות ואירלנד,

מגני האמונה

פיליפ

Philip

21 במאי 1527

-

13 בספטמבר 1598

    25 ביולי 1554 17 בנובמבר 1558 בעלה של מרי הראשונה

חוק של הפרלמנט התנה

את מלכותו בנישואיו עם מרי

אליזבת הראשונה

Elizabeth I

7 בספטמבר 1533

-

24 במרץ 1603

    17 בנובמבר 1558 24 במרץ 1603 בתו של הנרי השמיני בחסד האל

מלכת אנגליה,

צרפת ואירלנד

מגנת האמונה

בית סטיוארט עריכה

אליזבת הראשונה לא נישאה ולא הביאה ילדים. עם מותה ירש את השלטון בן דודה הראשון ג'יימס, שהיה בנה של מרי, מלכת הסקוטים ונכד-נכדו של הנרי השביעי. כשעלה לכס האנגלי כיהן ג'יימס גם כמלך סקוטלנד, ובכך התהווה איחוד הכתרים בין אנגליה לסקוטלנד. רק בשנת 1707 הפכה האוניה הפרסונלית הרופפת לממלכה מאוחדת אחת, עם חקיקת חוקי האיחוד של 1707 והקמת ממלכת בריטניה הגדולה.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
ג'יימס הראשון

James I

19 ביוני 1566

-

27 במרץ 1625

    24 במרץ 1603 27 במרץ 1625 נכד-נכדו של הנרי השביעי בחסד האל

מלך אנגליה,

סקוטלנד, צרפת

ואירלנד,

מגן האמונה

צ'ארלס הראשון

Charles I

19 בנובמבר 1600

-

30 בינואר 1649

    27 במרץ 1625 30 בינואר 1649

הוצא להורג

בידי בית הנבחרים

בנו של ג'יימס הראשון בחסד האל

מלך אנגליה,

סקוטלנד, צרפת

ואירלנד,

מגן האמונה

הרפובליקה של קרומוול - חבר העמים עריכה

מלחמת האזרחים האנגלית הסתיימה בהפסד המונרכיסטים ובניצחונם של כוחות הפרלמנט. צ'ארלס הראשון נשפט והוצא להורג בינואר 1649. במאי של אותה השנה חוקק הפרלמנט חוק המכריז על אנגליה כעל "חבר עמים", שהוא כביכול רפובליקה. בפועל שלט מנהיג כוחות הפרלמנט אוליבר קרומוול, כשליט יחיד רודני, שנקרא בשם "האדון המגן" (Lord Proteceor). בשנת 1653 צורפה גם סקוטלנד לחבר העמים.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת שלטון סיום שלטון תואר מלא
אוליבר קרומוול

Oliver Cromwell

25 באפריל 1599

-

3 בספטמבר 1658

    16 בדצמבר 1653 3 בספטמבר 1658 בחסד האל

והרפובליקה

האדון המגן

של חבר העמים

של אנגליה, סקוטלנד

ואירלנד, ושל כל

השטחים והדומיניונים

השייכים להם

ריצ'רד קרומוול

Richard Cromwell

4 באוקטובר 1626

-

12 ביולי 1712

  3 בספטמבר 1658 7 במאי 1659

התפטר מתפקידו

שובו של בית סטיוארט עריכה

ריצ'רד קרומוול התפטר מתפקידו כאדון המגן במאי 1659, עקב חוסר האמון של הצבא בו. המדינה נשארה חסרת ראש במשך כשנה, עד שב-4 באפריל 1660, פרסם צ'ארלס השני, בנו של המלך המודח, את "הצהרת ברדה" בה הודיע שיעניק חנינה על כל הפשעים שבוצעו בתקופת מלחמת האזרחים לכל אלו שיכירו בו כמלך, למעט מספר קטן של אנשים שהיו מעורבים בהוצאתו להורג של אביו. ב-8 במאי הכריז הפרלמנט כי צ'ארלס השני היה המלך החוקי מאז הוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון בשנת 1649. צ'ארלס חזר מגלותו ב-25 במאי, והוכתר למלך ב-23 במאי 1661. בכך הושלמה הרסטורציה האנגלית.

המתיחות בין הקתולים לפרוטסטנטים בממלכה הובילה בסופו של דבר למהפכה המהוללת, בה הוזמנה מרי, בתו הפרוטסטנטית של המלך הקתולי ג'יימס השני, יחד עם בעלה וילם הסטאדהולדר ההולנדי, על ידי אצילי הממלכה, לפלוש לאנגליה, להדיח את המלך המכהן ולמלוך תחתיו. וילם ומרי נענו לבקשה ב-1688. בתחילת 1689 הכריז הפרלמנט כי בריחת המלך כמוה כהתפטרותו. וילם (שנהיה לוויליאם) ומרי מלכו יחדיו כמלכים שותפים, ומאז לא ישב אדם קתולי על כס המלכות באי הבריטי.

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות תואר מלא
צ'ארלס השני

Charles II

29 במאי 1630

-

6 בפברואר 1685

    29 במאי 1660 6 בפברואר 1685 בנו של צ'ארלס הראשון בחסד האל

מלך אנגליה,

סקוטלנד, צרפת

ואירלנד,

מגן האמונה

ג'יימס השני

James II

14 באוקטובר 1633

-

16 בספטמבר 1701

    6 בפברואר 1685 23 בדצמבר 1688

הודח במהפכה המהוללת

בנו של צ'ארלס הראשון בחסד האל

מלך אנגליה,

סקוטלנד, צרפת

ואירלנד,

מגן האמונה

מרי השנייה

Mary II

30 באפריל 1662

-

28 בדצמבר 1694

    13 בפברואר 1689 28 בדצמבר 1694 בתו של ג'יימס השני

הוזמנה על ידי הפרלמנט

בחסד האל,

מלך ומלכת

אנגליה, סקוטלנד,

צרפת ואירלנד,

מגני האמונה

ויליאם השלישי

William III

4 בנובמבר 1650

-

8 במרץ 1702

    13 בפברואר 1689 8 במרץ 1702 נכדו של צ'ארלס הראשון

הוזמן על ידי הפרלמנט

אן

Anne

6 בפברואר 1665

-

1 באוגוסט 1714

    8 במרץ 1702 1 במאי 1707

ומאותה עת -

מלכת בריטניה הגדולה

בתו של ג'יימס השני

לפי חוק הזכויות 1689

בחסד האל,

מלכת אנגליה,

סקוטלד, צרפת

ואירלנד,

מגנת האמונה

בשנים 1706 ו-1707 נחקקו חוקי האיחוד בפרלמנט האנגלי ובפרלמנט הסקוטי בהתאמה. החל מ-1 במאי 1707 אוחדו שתי הממלכות לישות אחת: ממלכת בריטניה הגדולה.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מלכי אנגליה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה