אמנון ז'קונט
אמנון זַ'קוֹנְט (נולד ב-3 באוקטובר 1948) הוא סופר, מבקר ועורך ישראלי, היסטוריון, כותב ספרות מתח, סיפורים קצרים, ספרות דוקומנטרית וביוגרפיות.
אמנון ז'קונט ב-2012 | |
לידה |
3 באוקטובר 1948 (בן 76) רמת גן, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב |
שפות היצירה | עברית |
בן או בת זוג | ורדה רזיאל-ז'קונט (1990–?) |
www | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ברמת גן למשפחה ממוצא בלגי. באחדות משנות ילדותו שהה בבלגיה.
למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית, אך הפסיק את לימודיו בתום שנות לימוד אחדות עקב פציעה קשה במהלך השירות הצבאי (שנעשה בחופשת הקיץ). פציעה זו מנעה ממנו להשתתף בלימודי השנה האחרונה, ולאחר שהחלים ממנה התגייס לשירות סדיר. במהלך לימודיו שימש כתב בירושלים בעיתונים הכלכליים 'שער' ו'יום יום'.
עם צאת ספרו "מלכודת דבש", שגיבורתו קרויה דפני ברנסטיין, סיפר ז'קונט:
"ובד בבד, דפני ברנסטיין היא גם אני, בתקופה הכי קשה של חיי, אחרי הצבא, לפני שמצאתי את דרכי. אז היו לי תואר אקדמי שלא הושלם, עסקים כושלים, יחסים קשים עם שלטונות המס ועתיד לא ברור. וכמו דפני, גם אני שאלתי את עצמי, מה מותר ומה אסור, מה המחיר שאני מוכן לשלם תמורת הצלחה ומה הליקויים העמוקים שבאופיי. חששתי שיש בי נטייה מועדת למעוד ושאלתי את עצמי אם יש בכוחי לשנות את גורלי"
— ראיון שנתן לירון לונדון
ז'קונט נישא, ומנישואים אלה נולד בנו היחיד. הוא החל לעבוד בסוכנות הביטוח של חותנו, ובמהלך הזמן רכש את הבעלות עליה. פעילותו כסוכן ביטוח וכאיש עסקים העניקה לו בסיס כלכלי איתן. בתחילת שנות ה-70, בהיותו סוחר תכשיטים ובעל חנות בדיזנגוף ת"א, נעצר ז'קונט והורשע (מאסר לשלוש שנים) בגין קבלת תמריצי יצוא במרמה וכן עבירות מכס ומס .[1] במחצית השנייה של שנות השמונים התגרש מאשתו. הוא פגש את הפסיכולוגית ורדה רזיאל (ויזלטיר), שהפכה לאשתו השנייה.
ז'קונט החל לכתוב בשנת 1980. כל ספריו, למעט "איש הסגריר", היו רבי-מכר בארץ ובעולם. משנת 1988 ועד לשנת 1999 שימש כעורך בהוצאת הספרים "כתר", שבה יצאו לאור מרבית ספריו וכן פועל בהוצאות ספרים אחרות. עד 2015 ערך כמאה וחמישים ספרים ובהם כל ספריו של אורי אדלמן. מאז 1982 היה חבר מערכת בעתון 77, וכתב מאות מאמרים וביקורות ספרים בעיתון זה וכן בעיתונים הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב, ודבר.
במקביל לקריירה הספרותית שלו, היה ז'קונט פעיל בשוק ההון, הביטוח והנדל"ן. בשנת 1997 פרש מעסקיו וחזר לאוניברסיטה, שם קיבל תואר שני ותואר שלישי בהיסטוריה מטעם אוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו, משנת 2002, נושאת את השם: "דיוקנו של הקיסר כאיש צעיר - השתקפותם של המושגים טובת המדינה, היוזמה האישית והמריטוקרטיה בתפיסת עולמו של נפוליאון בונאפרטה, על פי יצירותיו הספרותיות". עבודת הדוקטורט שלו, משנת 2006, נושאת את השם "ד"ר שלמה רובין (1823 – 1910) - ספריית השכלה של איש אחד". לימד היסטוריה וכתיבת פרוזה באוניברסיטת תל אביב. כיום כותב ספרים וסדרות טלוויזיה, פועל כעורך ומלמד במכללה האקדמית עמק יזרעאל.
בשנת 2002 הגיש ביחד עם רעייתו ורדה, תוכניות ייעוץ ואירוח בטלוויזיה, ומאז 2003 הנחה ביחד איתה סדנאות לניהול יחסים. בסוף שנת 2004 החל לכתוב את הטור "מנהרת הזמן" בירחון החדש "כותרת", שלא האריך ימים. באותה תקופה נפל קורבן להתקנת תוכנה מסוג סוס טרויאני במחשבו, אירוע שהתפתח ל"פרשת הסוס הטרויאני", שבה התגלה כי תוכנה כזו הותקנה גם במחשבים עסקיים רבים, לשם ריגול תעשייתי.
בשנת 2006 החל לפרסם במוסף "הארץ/ספרים" טור דו-שבועי בשם "מתיקיה של ע. צופיה", ובו חידה ספרותית.
בשנת 2008 עברה רעייתו ורדה, מ'רדיו ללא הפסקה' ל'רדיו 99', למשך מספר חודשים, והגישה שם תוכנית ייעוץ יומית בת שעתיים, חמישה ימים בשבוע. בצהרי יום שישי אמנון הצטרף אליה והשניים הגישו תוכנית שהייתה מבוססת על ויכוחים ושיחות ביניהם וכן על שיחות עם מאזינים.
בשנת 2011 הקים ביחד עם יובל אברמוביץ', כרמית גלבוע ורחל פייג וישניא, את הרשת החברתית תרבותית 'גיבור תרבות', בה מתעדים גולשים את חוויותיהם מיצירות ספרות, קולנוע, מוזיקה, במה וטלוויזיה, ומקיימים על כך דיונים עם גולשים אחרים. באותה שנה גם נטל על עצמו לכתוב, על פי הזמנתה של הוצאת 'ידיעות ספרים' את הביוגרפיה של מאיר עמית, שראתה אור בשנת 2012. בינואר 2013 הקים ביחד עם יובל אברמוביץ' את 'גיבור תרבות - בית הספר לכתיבה', המציע קורסים לכתיבה מקצוענית בתחום הספרות, העיתונות, התיאטרון, הטלוויזיה והאינטרנט. סביב ז'קונט ואברמוביץ' התגבשה נבחרת של מרצים ובהם דנה ספקטור, ארקדי דוכין, גיורא חמיצר, רן שריג, נרי ליבנה, דניאל סלומון, ורדה רזיאל ז'קונט, רוני קובן, עטרה אופק ואחרים.
בשנת 2014 יצא לאור ספרו האחד עשר של ז'קונט – 'אביגיל', ניסיון חדשני לשלב סיפור בלשי עם מרחב-זמן תנ"כי, הסיפור מתרחש בשנת 1070 לפני הספירה ובמרכזו אישה עצמאית, מרפאה בעשבים, שאינה מסכימה עם המגבלות שעולם הגברים מטיל עליה, ובניגוד לרצונם של כל הסובבים אותה יוצאת למסע בילוש מפרך לגלוי זהותו של רוצח בנה. בין היתר, מעלה הספר את נושא הדחף לנקום ואת השאלה מדוע במקרים רבים רק נקמה תספק מרפא לחיים שנהרסו.
מבין הספרים הרבים שערך ז'קונט בולט 'הצדפה שבין ירכיי' (2015). בספר נאמר שאמנון ז'קונט תרגם וערך את הספר, שחיבורו מיוחס ל"אן ג'ייקובסון" שם עט של "אישה צעירה, החרדה מפני חשיפה", וכך גם סיפר ז'קונט בראיון.[2] עם זאת, יש הרומזים שז'קונט הוא מחבר הספר.[3] בנוסף לכך הוא ערך ספרים של נתן רונן וארז אהרוני.
מספריו
עריכה- פסק זמן (1982): עוסק בסוכן "המוסד" היוצא בעקבות עמיתו שנעלם בטהראן. תורגם לאנגלית בשם "Borrowed Time" (1986)
- איש הסגריר (1987): עוסק בסוכן חשאי על רקע מלחמת לבנון הראשונה, תורגם לאנגלית בשם "The Rainy Day Man" (2012)
- אחרון המאהבים החכמים (1992). תורגם לאנגלית בשם "The Last of The Wise Lovers" (2014) ולרוסית (בשני תרגומים: ב-1999 וב-2011)
- מלכודת דבש (1994), תורגם לאנגלית בשם "Honey Trap" (2013)
- מוכן לחיים (סיפורים קצרים) (1997)
- מבוא לאהבה (2001)
- ש' כמו שקר (יחד עם ורדה רזיאל ז'קונט, 2004)
- כרונולוגיה כלכלית - עובר ושב: סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשייה (2009)
- חידת מותי (2009)
- מאיר עמית - האיש והמוסד (2012)
- אביגיל (2014)
לקריאה נוספת
עריכה- תמר גלבץ, "איש הסגריר", העיר, 14 באוקטובר 1987.
- ירון לונדון, "גשש בלש בעיר הקודש", 7 ימים, ידיעות אחרונות, 30 בספטמבר 1994.
- אמנון ז'קונט, בחוג המשפחה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 353–357, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אמנון ז'קונט
- אמנון ז'קונט, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אמנון ז'קונט, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של אמנון ז'קונט, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אמנון ז'קונט, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אמנון ז'קונט, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של אמנון ז'קונט, באתר "סימניה"
- אמנון ז'קונט, לא מפסיק ללמוד מההיסטוריה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2009
- אריק גלסנר, חידה אינטליגנטית, באתר nrg, 28 בנובמבר 2009
- אלי אשד, תעמולת בית דוד: על "חידת מותי " מאת אמנון ז'קונט, בלוג באתר "רשימות", 18 בדצמבר 2009
- גיא אורן, רצח בממלכת יהודה: על ספרו החדש של אמנון ז'קונט, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2009
- בועז כהן, "גם בספרים משעממים אני מוצא טעם", באתר גלובס, 4 בינואר 2010
- עמיחי שלו, כותב על מתח גבוה, באתר ynet, 15 באפריל 2010
- גוני נוי, תולעת ספרים: עכבר הבית עם אמנון ז'קונט, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2010
- יוסי רן, חידת מותי: אמנון ז'קונט, 24 ביוני 2012
- רן לוי, 'הסוס הטרויאני', פרשת הריגול הממוחשב, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
- כרמית ספיר ויץ, הישג מרשים: אמנון ז'קונט כובש את "אמזון", באתר nrg, 12 בדצמבר 2013
- עלית קרפ, האלטרנטיבה שמציע אמנון ז'קונט לטקסט המקראי, באתר הארץ, 29 באפריל 2014
- רותי זוארץ, אמנון ז'קונט מספר על חסרונותיו ככותב, על דכאון אחרי ספר ועל אשתו ורדה, באתר מעריב אונליין, 10 בפברואר 2015
- איילת קליין כהן, ארוטיקה בשכונה חרדית: 50 גוונים של ז'קונט, באתר nrg, 3 באוגוסט 2015
- אמנון ז'קונט, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- אמנון ז'קונט, דף שער בספרייה הלאומית
- אמנון ז'קונט, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ נעצר חשוד בקבלת תמריצי יצוא של 2 מיליון ל"י במרמה, דבר, 2 בספטמבר 1973
3 שנות מאסר לסוחר על קבלת תמריצים במרמה, דבר, 4 במרץ 1974 - ^ איילת קליין כהן, ארוטיקה בשכונה חרדית: 50 גוונים של ז'קונט, באתר nrg, 3 באוגוסט 2015
- ^ עלית קרפ, 3 רומנים ארוטיים מכל המינים, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2015