איוואן גונצ'רוב
איוואן אלכסנדרוביץ' גונצ'רוב (ברוסית: Ива́н Алекса́ндрович Гончаро́в; 18 ביוני 1812 – 27 בספטמבר 1891) היה סופר רוסי, חבר בהתכתבות באקדמיה הרוסית למדעים.
גונצ'ררוב - דיוקן מאת איוואן קראמסקוי | |
לידה |
6 ביוני 1812 (יוליאני) סימבירסק (כיום אוליאנובסק), רוסיה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
15 בספטמבר 1891 (יוליאני) (בגיל 79) סנקט פטרבורג, רוסיה, האימפריה הרוסית |
מדינה | האימפריה הרוסית |
מקום קבורה | ליטרטורסקיה מוסטקי |
מקום לימודים | הפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה של אוניברסיטת מוסקבה |
שפות היצירה | רוסית |
סוגה | רומן, סיפור סקטץ', מאמר |
זרם ספרותי | ספרות ריאליסטית |
יצירות בולטות | הסיפור הרגיל, אובלומוב, אובריב |
תקופת הפעילות | מ-1838 |
חתימה | |
תחילת הקריירה
עריכהאיוואן גונצ'רוב נולד בסימבירסק למשפחת סוחרים. כאשר הוא היה בן 7 אביו נפטר. הוא התחנך אצל הסנדק שהיה ימאי בגמלאות.
בגיל 10 נשלח למוסקבה ללימודי כלכלה. הוא למד שם כ-8 שנים אך לא היה מרוצה. באוגוסט 1831 הוא התחיל ללמוד באוניברסיטת מוסקבה. במקביל אליו באוניברסיטה למדו ויסריון בלינסקי, אלכסנדר הרצן, איוואן טורגנייב, מיכאיל לרמונטוב וסופרים לעתיד נוספים.
עם סיום האוניברסיטה הוא החליט לחזור לסימבירסק. כשהבין שלא יוכל להגשים בעיר את שאיפותיו הספרותיות רצה לעזוב, אך הסכים להצעת המושל המקומי והתמנה למזכירו האישי. גונצ'רוב כיהן בתפקיד זה 11 חודשים, ולאחר מכן עזב לסנקט פטרבורג. בהיותו בבירה הוא החל לעבוד כמתרגם במשרד האוצר. התפקיד לא היה קשה אך הבטיח לו הכנסה קבועה ואיפשר לו לעסוק בכתיבה.
בתקופה זו הוא התקרב לויסריון בלינסקי, הקשר איתו השפיע על גונצ'רוב וייצב את השקפת עולמו. על דפי מגזין סוברמניק בשנת 1847 התפרסם הרומן הראשון של גונצ'רוב - "הסיפור הרגיל" (ברוסית:Обыкновенная история). במרכז הרומן נמצא המאבק בין "ריאליזם" לבין "רומנטיקה" בחיי החברה הרוסית. שם הרומן נבחר כדי להדגיש את טיפוסיות העלילה.
מסע סביב העולם
עריכהבאוקטובר 1852 הוא הוזמן להשתתף במסע סביב העולם על הפריגטה "פלדה". מטרת המסע הייתה ביקור במאחזים רוסים באלסקה וקליפורניה וביסוס היחסים עם יפן. בימים הראשונים של המסע גונצ'רוב החל בכתיבת רומן על מהלך המסע. לאחר סיום המסע, הוא חזר לסנקט פטרבורג ב-13 בפברואר 1855. באפריל אותה שנה הוא החל לפרסם את רשמיו בכתבי עת שונים, ובשנת 1858 יצאו רשמיו לאור בספר. למרות הצלחת הספר, הוא חזר לשירות במשרד האוצר.
בשנת 1859 הוא התמנה לצנזור. סופרים אחדים ראו בו את נציג השלטון המדכא את הספרות. לאור חילוקי דעות מקצועיים, גונצ'רוב עזב את השירות בתחילת 1860 ועבר להתפרנס מפעילות ספרותית בלבד.
תקופת הזהר
עריכהבשנת 1859 הוא פרסם את הרומן "אובלומוב" (Обломов). הצלחת הרומן הייתה גדולה מאוד. שם המשפחה של הדמות הראשית (אובלומוב) הפך לשם המגדיר תופעת אדישות בחיי החברה ובחיים הפרטיים. מונח זה נמצא בשימוש בשפה הרוסית עד היום. עם פרסום הרומן גונצ'רוב נכנס לקבוצת הסופרים הבולטים של התקופה.
בשנת 1861 הוא החל בכתיבת רומן חדש "המתלול" (Обрыв). בשנת 1862 הוא התמנה לעורך הראשי של עיתון "דואר הצפון" (Северная почта) שהיה העיתון הרשמי של משרד הפנים. זמן קצר לאחר מכן הוא התמנה לחבר בוועדה לענייני הדפוס. בתפקיד זה הוא ניהל מלחמה של ממש נגד פרסום ספרים וכתבות בעלי דעות סוציאליסטיות, והגן בכל כוחו על השלטון. בשנת 1867 הוא יצא לגמלאות. הדבר איפשר לו להקדיש זמן רב יותר לכתיבת הרומן שכתיבתו הסתיימה בשנת 1869.
השנים האחרונות
עריכהלאחר פרסום הרומן השלישי, הוא הפסיק לתקופת מה את הכתיבה. כל הרומנים שלו הוקדשו לחברה הרוסית שלפני רפורמת 1861. הוא לא הכיר היטב את חיי החברה לאחר הרפורמה ולכן התקשה לתאר אותה ביצירותיו.
בתקופה זו כתב מספר יצירות קצרות, שבחלקו יצאו לאור רק לאחר מותו. הוא כתב גם מספר מאמרי ביקורת ספרותית.
ב-24 בספטמבר 1891 לקה בהצטננות, ולאחר מספר ימים נפטר. הוא נקבר בבית העלמין של מנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג.
פרסים ואותות הוקרה
עריכה- 1860 - נבחר לחבר מתכתב של האקדמיה הקיסרית למדעים בסנקט פטרבורג
קישורים חיצוניים
עריכה- יצירות של גונצ'רוב
- אתר לזכרו
- קורות חיים ויצירות
- אריק גלסנר, על "אובלומוב", של איבן גונצ'ארוב, בבלוג "מבקר חופשי", פורסם במקור בעיתון "ידיעות אחרונות"
- אריק גלסנר, אובלומוב – מקורותיה של פסיביות, בבלוג "מבקר חופשי"
- איוואן גונצ'רוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- איוואן גונצ'רוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי איוואן גונצ'רוב בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- איון אלכסנדרוביץ גונצ'רוב (1812-1891), דף שער בספרייה הלאומית
- איוואן גונצ'רוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- איוואן גונצ'רוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)