איוואן שאנדור

איוואן שאנדור (במקור שטרן, בהונגרית: Sándor Iván; בודפשט, 11 במרץ 1930) הוא סופר, מבקר, מסאי, מחזאי יהודי-הונגרי זוכה למעלה מ-20 פרסים שהבולטים שבהם: פרס אטילה יוז'ף (1985) (הפרס הספרותי הגבוה בהונגריה), פרס שאנדור מאראי (2000) ופרס קושוט (2005) (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל).

איוואן שאנדור
Sándor Iván

לידה	11 במרץ 1930 (בן 94) בודפשט, ממלכת הונגריה
מדינה	הונגריה
שפות היצירה	הונגרית
פרסים והוקרה	פרס קושוט (2005) פרס אטילה יוז'ף (1985) פרס שאנדור מאראי (2000) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה

קורות חיים

איוואן שטרן נולד במשפחה יהודית כבנם של בלה שטרן (1894–1953) ושל רוזה אימרגליק. הוא שרד את תקופת השואה ובמיוחד את תקופת שלטון מפלגת צלב החץ במחבוא. הוא סיים את לימודיו התיכוניים ב-1948. בין 1948 לבין 1950 היה ראש המחלקה של "האגודה הלאומית של סטודנטים הונגרים". הוא הודח מסיבות פוליטיות ב-1950 ונעצר ב-1952. שאנדור כותב מאז שנת 1953. בין 1954 לבין 1956 היה העורך של כתב העת "מהנדס העתיד" (A Jövő Mérnöke) של אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה (BME). משנת 1957 היה מבקר התיאטרון של כתב העת "תיאטרון קולנוע מוזיקה" (הו'), ולאחר מכן בין 1975 לבין 1989 היה סגן העורך הראשי. מאז 1989 הוא סופר ועיתונאי עצמאי. בין השנים 1990–1993 היה חבר בהנהלת אגודת הסופרים. בין 1992 לבין 1997, היה נשיא "אגודת נמט לאסלו" (Németh László Társaság). ב-1997 עזב את אגודת הסופרים והיה חבר מייסד של "אגודת הסופרים של ספרות יפה" (אגודה זו הוקמה כאיגוד מקצועי ומגן על אינטרסים של סופרים בעלי רוח דומה שמעריכים זה את יצירתו הספרותית של זה, כשהמטה שלה בבודפשט). מאז 1993, הוא יושב ראש מועצת הנאמנים של פרס הפרוזה על שם מילאן פישט, ומאז 2003 גם של הפרס על שם אלדאר קומלוש. בשנת 2013 נבחר כחבר ב"האקדמיה לספרות ואמנויות סצ'ני" (נוסדה על ידי האקדמיה ההונגרית למדעים ב-1992 עבור נציגים נכבדים של התחומים שלא נכללו באקדמיה ההונגרית למדעים על פי החלטה פוליטית של המשטר הקומוניסטי ב-1949 - ספרות ואמנויות). בעבודותיו הוא מקצה תפקיד גדול לייצוג התודעה: על ידי שינוי מישור הזמן של הפעולה, הוא מראה את השינויים שההיסטוריה חוללה בנפש האדם.

חייו הפרטיים

ב-1955 הוא התחתן עם אלאונורה ז'וז'ה שבק. נולדה להם בת אחת: יהודית (1956).

יצירותיו

• A huszonötödik órában (színmű, 1958)
• Kölcsey (színmű, 1959)
• Az R 34-es repülőjárat. Tragikus játék / Kölcsey. Történeti dráma (színművek, 1962)
• Két nemzedék. Dráma; rendezői utószó Ardó Mária; Népművelési Intézet, Budapest, 1962 (Színjátszók kiskönyvtára)
• Faragd meg a fejfád! (1965)
• Hullámok (regény, 1967)
• Tiszaeszlár (dráma, 1967)
• Kvartett (színmű, 1969)
• Földközelben (regény, 1969)
• Próba (1970)
• Arcok, szerepek (színészportrék, 1971)
• M. L. esetei (regény, 1972)
• Az áldozat hegyén (dráma, 1973)
• A vizsgálat iratai. Tudósítás a tiszaeszlári perről (esszé, 1976)
• A futár (regény, 1976)
• A helyszín (regény, 1979)
• Németh László üdvtana tanulmányainak, drámáinak, önvallomásainak tükrében; Gondolat, Budapest, 1981
• Utunk szabályai éjszaka (esszék, 1981)
• Ködlovas (regény, 1983)
• A vizsgálat iratai. Tudósítás a tiszaeszlári per körülményeiről; 2. bőv. kiad.; Kozmosz Könyvek, Budapest, 1983
• Az idő füstjele (esszék, 1986)
• Quo vadis Thalia? (esszék, 1986)
• A Németh László-pör (esszé, 1986)
• Századvégi történet (regény, 1987, 1994)
• Leperegnek a nyolcvanas évek / A kilencvenes évek és Bibó hagyatéka (esszék, 1988)
• A föld alá vitt tények üzenete (esszék, 1990)
• Vízkereszttől Karácsonyig. A nyolcvankilences esztendő (esszé, 1990)
• Arabeszk (regény, 1991)
• Félelem? Remény? A kilencvenes esztendő (esszé, 1991)
• A karnevál harmadik napja. A kilencvenegyes esztendő (esszé, 1992)
• Vég semmiség. A százhetven éve fel nem fedezett Bánk bán (esszé, 1993)
• Karácsonyi szövegrétegek (esszék, tanulmányok, 1993)
• Az idő oszlopai (esszék, 1995)
• Átváltozások kertje (regény, 1995)
• Tengerikavics (regény, 1996)
• A szefforiszi ösvény (regény, 1998)
• Rocinante nyomában (esszék, 1999)
• Shakespeare, Madách, Proust. A születő és veszendő személyiség nyomában (esszék, 2000)
• Menekülő évek. Búcsú a huszadik századtól; Jelenkor, Pécs, 2000
• A másik arc. A regény és a történelem (esszék, 2001)
• Drága Liv (regény, 2002)
• Drága Liv; 2. jav. kiad.; Kalligram, Pozsony, 2003
• A regény jövője (esszék, 2002)
• Séta holdfényben (esszék, 2004)
• Mikoriak a golyónyomok? (beszélgetések, 2005)
• Követés. Egy nyomozás krónikája (regény, 2006)
• Daniellával a vonaton. A Követés naplója (esszék, 2006)
• A várható ismeretlen (eszék, 2009)
• Az Argoliszi öböl (regény, 2009)
• Sándor Iván–Féner Tamás: Hamlet visszanéz. Gábor Miklós arcai, szerepei; Tiszatáj Alapítvány (esszé, Szeged, 2010) (Tiszatáj könyvek)
• Mi a magyar most? (szerk., esszék, 2011)
• Az éjszaka mélyén, 1914 (regény, 2012)
• Hajózás a fikció tengerén. Esszék a regényről; Szépmesterségek Alapítvány (esszék, Miskolc, 2013) (Műút-könyvek)
• A történelem gépangyala. Válogatott esszék (esszék, Budapest, 2013) (L'Harmattan)
• A Vanderbilt-jacht hajóorvosa (regény, 2014) (Kalligram)
• A kő visszahull. Napló, 1989–2014; L'Harmattan–Könyvpont (esszék, Budapest, 2014) (L'Harmattan)
• A tiszaeszlári per és 2015; L'Harmattan–Könyvpont (Budapest, 2015) (L'Harmattan)
• A jövő árnyéka; (esszék, Budapest, 2016) (Kalligram)
• A forradalom visszanéz, 1956–2016; L'Harmattan (esszé, Budapest, 2016) (L'Harmattan)
• A hetedik nap; (regény, Budapest, 2018) (Magvető)
• A korszak tekintete. Válogatott és új esszék; (esszék, Budapest, 2019) (Magvető)
• Amit a szél susog; (regény, Budapest, 2020) (Magvető)
• Szakadékjátszma; (regény, Budapest, 2022) (Magvető)

יצירותיו שהופיעו בחו"ל

• Geliebte Liv (Drága Liv) (רומן, בגרמנית, 2006)
• Spurensuche (Követés) (רומן, בגרמנית, 2009)
• Filature (Követés) (רומן, בצרפתית, 2012)
• Husar in der Hölle (AZ éjszaka mélyén 1914) (רומן, בגרמנית, 2014)
• Legacy (Követés) (רומן, באנגלית, 2014)
• Au fond de la nuit, 1914 (Az éjszaka mélyén 1914) (רומן, בצרפתית, 2015)

פרסים והוקרה

• עיטור מסדר הכבוד של העמל דרג ארד (1967)
• פרס אטילה יוז'ף (1985)
• פרס ספר השנה (1986, 1996)
• מדליית הזיכרון של לאסלו נמט (1989)
• מדליית הנצחה 1956 (1992)
• פרס מפעל חיים של גץ (1994)
• לוחית זיכרון על שם אימרה נאג' (1996)
• צלב הקצין של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1997)
• פרס אזור נהר הטיסה (1997)
• מדליית הצטיינות לזוגלו (1998)
• מדליית זהב של נשיא הרפובליקה (2000)
• פרס הספר של הוצאת "בן זמננו" (2000)
• פרס על שם שאנדור מאראי (2000)
• ProLiterature (2002)
• נוצת זהב (2003)
• פרס על שם אלדאר קומלוש (2003)
• פרס קושוט (2005)
• מסדר כדור הזכוכית (2006)
• מדליית הזיכרו על שם פאל דמן (2008)
• אזרחות כבוד של זוגלו (רובע 14) (2015)

לקריאה נוספת

• האתר הרשמי של איוואן שאנדור
• פטר הרמן: מי זה מי 2002 CD-ROM, Biográf Kiadó מסת"ב 963-8477-64-4
• מי זה מי בהוצאת סוכנות הידיעות ההונגרת (MTI) 2009.
• מי זה מי בספרות ההונגרית? בהוצאת Tárogató Könyvek ספרי עיון מסת"ב 963-8607-10-6
• מי זה מי בספרות ההונגרית? בהוצאת Könyvkuckó, בודפשט, 1999 מסת"ב 9-638157-91-7
• ביוגרפיה ב-PIM.hu
• סיפורי סוף המאה. מחקרים על יצירותיו של איוואן שאנדור ; סגד, 2005
• סנדור אולאש: גן הגורל. יצירותיו של איבן סנדור ; בלסי, בודפשט, 2006
• הודעות מדואר בקבוקים. מחקרים, חיבורים על יצירותיו של איוואן שאנדור; עורך גאבור מנשי ברטיסלאבה, 2015

ראו גם

• דף נתונים באתר KIA
• איוואן שאנדור בתולדות הספרות ההונגרית 1975-1945
• סופרים הונגרים בני זמננו
• HUNLIT.hu (דרושה הרשאה)
• הוצאת זמננו - Jelenkor Kiadó

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איוואן שאנדור בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "איוואן שאנדור".