איזבלה, נסיכת בוואריה

איזבלה, נסיכת בוואריהגרמנית: Isabella, Prinzessin von Bayern; ‏31 באוגוסט 186326 בפברואר 1924) הייתה בתו של אדלברט נסיך בוואריה, ואשתו של הנסיך תומאזו, דוכס ג'נובה.

איזבלה, נסיכת בוואריה
Marie Isabella Luise Amalie Elvira Blanche Eleonore, Prinzessin von Bayern
לידה 31 באוגוסט 1863
מינכן, ממלכת בוואריה ממלכת בוואריהממלכת בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1924 (בגיל 60)
רומא, ממלכת איטליה ממלכת איטליהממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא מריה איזבלה לואיזה אמליה אלווירה בלאנקה אלאונורה, נסיכת בוואריה
שם לידה Marie Elisabeth Luise Amalie Elvire Blanche Eleonore, Prinzessin von Bayern עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סופרגה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג הנסיך תומאזו, דוכס ג'נובה
שושלת בית ויטלסבאך
אב אדלברט, נסיך בוואריה
אם אמליה פיליפינה, נסיכת ספרד
צאצאים ראו בהמשך
פרסים והוקרה
מסדר אליזבת הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

איזבלה נולדה ב-31 באוגוסט 1863 במינכן, בוואריה, לאדלברט, נסיך בוואריה, בנו של לודוויג הראשון, מלך בוואריה, ואשתו אמליה פיליפינה, נסיכת ספרד, בתם של האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד, אחיו הצעיר של פרננדו השביעי, מלך ספרד, ולואיזה קרלוטה, נסיכת שתי הסיציליות, אשר הייתה אחותו של פרנסיסקו, דוכס קדיס, בעלה של איזבלה השנייה, מלכת ספרד.

ב-14 באפריל 1883 התחתנה איזבלה בארמון נימפנבורג, בוואריה, עם הנסיך תומאזו, דוכס ג'נובה,[1] בנם היחיד של הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה ואליזבת, נסיכת סקסוניה. בנוסף, הוא גם היה גם אחיה של מרגריטה, נסיכת סבויה, אשתו של אומברטו הראשון, מלך איטליה, וכך היה דודו של ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה. הנישואים היו האיחוד הרביעי של בית ויטלסבאך ובית סבויה.[1]

החתונה נחשבה על ידי המבקרים כ"יוצאת דופן בטוב טעם ופשטות".[1] לודוויג השני, מלך בוואריה (בן דודה של איזבלה) לא השתתף בחתונה, כמי שהשתתף רק לעיתים רחוקות באירועים ציבוריים. בהיעדרו, ציין אחד המשתתפים, אורחי החתונה "יכלו ליהנות באווירה של שביעות רצון אשר כמעט ולא נמצאה בחגיגות בבתי המלוכה".[1]

בשנת 1905, איזבלה ובעלה, כמו גם חברים אחרים של בית סבויה השתתפו בטקס לכבוד הקדשה של כומר צרפתי,[2] זה היה בהשתתפות האפיפיור פיוס העשירי, יחד עם 1,000 צליינים צרפתים, וכמה אלפי מתפללים מלאומים אחרים, כמו גם עשרים ושתיים קרדינלים.[2] האירוע ראוי לציון, משום שהיה הפעם הראשונה שבה חברי בית סבויה סייעו לטקס דתי בנוכחותו של האפיפיור.[2]

כדוכס ודוכסית ג'נובה, איזבלה ובעלה השתתפו לעיתים קרובות באירועים מלכותיים כנציגי בית סבויה. למשל, בשנת 1911 הם השתתפו בטקס הסרת הלוט מעל אנדרטה גדולה של ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה ברומא.[3] באירוע צפו כמעט מיליון איש, והשתתפו בו גם המלכות האלמנות מריה פיה, מלכת פורטוגל ומרגריטה, מלכת איטליה, וכן דוכס ודוכסית אאוסטה.[3]

בשנת 1913, איזבלה ניצלה ממוות, בזמן שמשחה את זרועותיה וצווארה בתכשיר לשיגרון, היא מדי התקרבה למנורה, והחלה לבעור.[4] היא שרדה בזכות המשרתת שלה, שחנקה במהירות את הלהבות.[4]

ב-26 בפברואר 1924, מתה איזבלה מדלקת ריאות ברומא,[5] לאחר שהייתה חולה במשך כמה ימים.[5] תומאזו מת שבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1931.

משפחתה

עריכה

ב-14 באפריל 1883 התחתנה איזבלה עם הנסיך תומאזו, דוכס ג'נובה, בנם היחיד של הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה ואליזבת, נסיכת סקסוניה, ממנו נולדו לה 6 ילדים:

אילן יוחסין

עריכה
מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה
 
אוגוסטה וילהלמינה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
פרידריך, דוכס סקסוניה-אלטנבורג
 
שרלוטה גאורגינה, דוכסית מקלנבורג-שטרליץ
 
קרלוס הרביעי, מלך ספרד
 
מריה לואיסה מפארמה
 
פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
מריה איזבלה מספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לודוויג הראשון, מלך בוואריה
 
 
 
 
 
תרזה, נסיכת סקסוניה-הילדבורגהאוזן
 
 
 
 
 
האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד
 
 
 
 
 
לואיזה קרלוטה, נסיכת שתי הסיציליות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדלברט, נסיך בוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמליה פיליפינה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזבלה, נסיכת בוואריה


קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 "Princess Isabella's Wedding" (PDF), The New York Times, 21 במאי 1883 {{citation}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 "Quirinal and the Pope", The New York Times, Rome, 9 בינואר 1905 {{citation}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Italy's Tribute to Victor Emmanuel", The New York Times, Rome, 5 ביוני 1911 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Flames Imperil Duchess of Genoa", The New York Times, Rome, 23 במרץ 1913 {{citation}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Duchess of Genoa Dies in Rome", The New York Times, Rome, 27 בפברואר 1924 {{citation}}: (עזרה)