אייל דץ

במאי ויוצר קולנוע תיעודי ישראלי

אייל דץ (נולד ב-22 ביוני 1982) הוא במאי ויוצר קולנוע תיעודי ישראלי.

אייל דץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 ביוני 1982 (בן 41)
ישראלישראל ישראל
סוגה מועדפת קולנוע תיעודי
עיסוק במאי דוקומנטרי ישראלי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אייל דץ נולד וגדל בראשון לציון.

דץ התחיל את דרכו המקצועית כעיתונאי, בין היתר ככתב וכעורך באתר וואלה וכסגן עורך המגזין Time Out תל אביב[1].

את סרטו הראשון "עוד" (2017)[2], יצר יחד עם הבמאי ניצן גלעדי (אנ'). הסרט שודר בערוץ yes דוקו[3].

סרטו הראשון של דץ כבמאי "אסתיר פניי" (2018)[4], העוסק בסיפור חייו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, שודר בכאן 11[5] והוקרן בפסטיבלי קולנוע (למשל השתתף בפסטיבל הקולנוע היהודי מיאמי 2018)[6]. הסרט היה מועמד לפרס סרט הביכורים הטוב ביותר במסגרת תחרות הקולנוע התיעודי הישראלי[7][8].

בשנת 2019 הפיק והיה שותף לכתיבת התסריט של הסרט התיעודי העצמאי "מחר כבר עבר"[9] של הבמאי בועז גולדברג, העוסק בסיפורו של מוזיקאי האינדי צ'רלי מגירה[10]. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה עולמית בפסטיבל דוקאביב[11] ובפסטיבלי קולנוע נוספים, בהם פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקראקוב (אנ')[12], שם היה הסרט מועמד בקטגוריית הסרט התיעודי המוזיקלי הטוב ביותר. הסרט נרכש לשידור על ידי ערוץ 8[13].

בשנת 2020 שימש דץ כעורך התוכן של הסדרה התיעודית "סטוריז" של הבמאית ג'ולי שלז[14][15]. כמו כן, שימש כאחד מיוצרי הסדרה התיעודית "רבנו" של הבמאי אורי גרודר, העוסקת בתולדות חייו של רבי נחמן מברסלב ובהתפתחות של חסידות ברסלב[16]. שתי הסדרות שודרו בכאן 11.

ב-23 בספטמבר 2020 שודר בכאן 11 סרטו השני כבמאי "עשרה ימים באוקטובר"[17], העוסק באירועי אוקטובר 2000[18] וזכה לביקורות טובות[19][20][21]. מבקר הטלוויזיה עינב שיף של ידיעות אחרונות אף הגדיר אותו כמסמך עוצמתי ובמוסף שבעה לילות, הוא תואר כמסמך נוקב וחשוב. הסרט נרכש להפצה בינלאומית על ידי החברה הבריטית Journeyman Pictures[22].

בשנת 2022 יצר עבור ערוץ הכנסת את הסדרה "שתפו בכל הכוח", העוסקת בהשפעת הרשתות החברתיות על הפוליטיקה הישראלית. תוכני הסדרה ופרקיה צברו במצטבר 427,650 צפיות (נכון לספטמבר 2022) והיא זכתה לביקורות טובות ב"ידיעות אחרונות", ב"ישראל היום", ב"מאקו"[23], ב"וואלה!"[24] וב"טיים אאוט"[25].

דץ כיהן כחבר הנהלה של הפורום הדוקומנטרי בישראל בשנים 20192020 ומשמש כשופט בפסטיבל הקולנוע היהודי בירושלים.

דץ מתגורר בתל אביב-יפו.

קישורים חיצוניים עריכה

מסרטיו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כתבותיו של אייל דץ, באתר Time Out תל אביב
  2. ^ "עוד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  3. ^ הסרט "עוד", באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  4. ^ "אסתיר פניי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  5. ^ טלי פרקש, "אלוהים, אפילו ששרפת את מיטתי - אין לי טענות", באתר ynet, 11 באפריל 2018
  6. ^ הסרט "אסתיר פניי", באתר קרן מקור
  7. ^ אסתיר פניי, באתר תחרות הקולנוע התיעודי הישראלי
  8. ^ אסתיר פניי, באתר חברת ההפצה go2film
  9. ^ "מחר כבר עבר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  10. ^ מחר כבר עבר, באתר קטלוג הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי
  11. ^ מחר כבר עבר, באתר דוקאביב
  12. ^ מחר כבר עבר, באתר הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה
  13. ^   בן שלו, סרט חדש מתעד את חייו ומותו של צ'ארלי מגירה, מהייחודיים שבמוזיקאי ישראל אי פעם, באתר הארץ, 15 במאי 2019
  14. ^ "סטוריז", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  15. ^ לא שותים? לא מקיימים יחסי מין? מתברר שדור ה-Z מהפכני משחשבנו, באתר Time Out, ‏29 בינואר 2020
  16. ^ אליעזר היון, ברסלב-אומן-תל אביב: חייו ומותו של הרבי שהקדים את זמנו, באתר ynet, 2 בספטמבר 2020
  17. ^ "עשרה ימים באוקטובר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  18. ^ עשרה ימים באוקטובר, באתר כאן 11
  19. ^ אבנר שביט‏, "שוטרים ירו במפגינים ערבים במטרה להרוג, ועד היום לא שילמו על כך מחיר", באתר וואלה!‏, 23 בספטמבר 2020
  20. ^ מאת עמירה הס, עשרה ימים באוקטובר, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2001
  21. ^ שי ניר, ‏היום בו נמנעה בחיפה שפיכות דמים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 באוקטובר 2020
  22. ^ ‏Ten Days in October, באתר Journeyman Pictures
  23. ^ רועי אבן, ‏"שתפו בכל הכוח" דורשת שתתעלמו מהערוץ שהיא משודרת בו, באתר ‏מאקו‏, 14 באוגוסט 2022
  24. ^ נדב מנוחין‏, "בואו לאכול איתי" הייתה הגילטי פלז'ר הלאומית. נשארה ממנה בעיקר מועקה, באתר וואלה!‏, 17 באוגוסט 2022
  25. ^ אבישי סלע, ‏קשה להאשים את הרשתות החברתיות בפילוג הישראלי, אבל הן לא עזרו, באתר "Time Out ישראל", 14 באוגוסט 2022