איירבוס A320

מטוס של חברת איירבוס

איירבוס A320 הוא מטוס נוסעים צר-גוף לטווח קצר עד בינוני של חברת איירבוס שמתחרה עם בואינג 737. מטוס ראשון מסוג זה נמסר ללקוח בשנת 1988. המטוס היה חלוץ בשימוש בטכנולוגיית בקרת טיסה בסיוע מחשב במטוס מסחרי, והותקנה בו מערכת טוס-על-חוט דיגיטלית (Digital Fly-By-Wire), לראשונה במטוס אזרחי. המטוס מסוגל להכיל, בתצורה מעורבת (תיירים ועסקים), כ-150 מושבים, ובתצורת מחלקת תיירים בלבד ניתן להתקין בו כ-200 מושבים. כ-9,451 מטוסים ממשפחת ה-A320 נבנו נכון ליולי 2020, ובכך הפך הדגם למטוס הסילון השני הנמכר ביותר בעולם, מיד אחרי מתחרהו, הבואינג 737.

איירבוס A320
איירבוס A319-100 בשירות איבריה
איירבוס A319-100 בשירות איבריה
איירבוס A319-100 בשירות איבריה
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים צר-גוף
ארץ ייצור צרפתצרפת צרפת
גרמניהגרמניה גרמניה
ספרדספרד ספרד
בריטניהבריטניה בריטניה
יצרן איירבוס
טיסת בכורה 22 בפברואר 1987
תקופת שירות 18 באפריל 1988 – הווה (35 שנים)
צוות 2
נוסעים 107 / 220
יחידות שיוצרו 9,709 (נכון ל-31 בינואר 2021)
משתמש ראשי ארצות הבריתארצות הברית אמריקן איירליינס
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין צ'יינה איסטרן איירליינס
בריטניהבריטניה איזיג'ט
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין צ'יינה סאות'רן איירליינס
ישראלישראל ישראייר
דגמים איירבוס A318, איירבוס A319, איירבוס A320, איירבוס A321.
מחיר 75,900,000 אירו עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 37,57 מטר
גובה 11,76 מ'
מוטת כנפיים 34,10 מ'
שטח כנפיים 122.6 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל ריק 42,600 ק"ג
משקל המראה מרבי 78,000 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 828 קמ"ש עריכת הנתון בוויקינתונים
מהירות מרבית 828 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 5,700 ק"מ
סייג רום 12,000 מ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
שני מנועי PW6000 תוצרת פראט אנד וויטני
או CFM56-5 תוצרת CFM International
או IAE V2500 תוצרת International Aero Engines
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איירבוס A321neoLR של חברת ארקיע
איירבוס A320 של חברת בריטיש מידלנד
תא הטייס של ה- A320 בתצורת "קוקפיט מזכוכית" ומערכת טוס-על-חוט דיגיטלית הראשונה מסוגה במטוס אזרחי
מטוס איירבוס A318 של אייר פראנס
איירבוס A321 של אליטליה
אב טיפוס של האיירבוס A320

פיתוח עריכה

לאחר עליית מחירי הנפט בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 החל צוות מהנדסים במפעל מטוסים באנגליה לתכנן דגם חדש אשר מטרתו תהיה להתחרות במטוס הנוסעים הפופולרי באותה תקופה, הבואינג 727. הדגם החדש יהיה באותו גודל אך עם שיפורים אשר יחסכו בהוצאות הדלק. לאחר קריסת תעשיית המטוסים הבריטית בסוף שנות ה-70, עבר הצוות לעבוד בחברת איירבוס. עם ההצלחה של מטוס האיירבוס A300 החליטה איירבוס לאמץ את הרעיון החדש ולהתחיל בתכנון מטוס עם צריכת דלק קטנה ככל הניתן. התכנון היה מבוסס על שלושה עקרונות:

  1. שימוש בטכנולוגיית ניהוג דיגיטלית חדישה טוס על חוט המחליפה טכנולוגיות הידראוליות מיושנות וחוסכת משקל רב לעומת הבואינג האנלוגי.
  2. בניית המטוס מחומרים חדישים כולל חומרים מרוכבים לחסכון במשקל.
  3. ניצול מנועי סילון טורבו מניפה חדישים וחסכוניים.

בנוסף, תוכנן המטוס כך שיהיה רחב יותר מהמתחרים ויהיה נוח לנוסעים ולחברות התעופה. התוצאה הסופית הייתה מטוס מהפכני וחסכוני בדלק בכ-50% יותר מהמתחרה הישיר שלו, הבואינג 727.

בניית המטוס פוצלה בין מפעלי איירבוס השונים: באנגליה נבנים הכנפיים בספרד החלק האחורי וגוף המטוס בגרמניה, צרפת ולאחרונה אף בסין כאשר החלקים מוטסים בין המפעלים להרכבה בגרמניה וצרפת. כ-6,000 מטוסי משפחת איירבוס 320 הוזמנו ומהם כ-4000 נבנו. האתגר שהציב המטוס בפני מתחריו גרם לחברת בואינג לתכנן דגמים חדשים וחברות אחרות נסגרו.

דגמי משנה עריכה

ה-A320 מהווה בסיס למטוסים מסוג A318, A319 ו-A321. שני הראשונים קטנים יותר מה-A320. ה-A321 לעומת זאת גדול מה-A320 במעט.

הגרסה המתקדמת של המטוס, שהחלה את שירותה במהלך העשור השני של המאה ה-21, מכונה איירבוס A320neo.

במרץ 2017 הודיעה החברה על רצון לפיתוח מטוס חמישי בסדרה זאת לקראת ייצור המטוס ה-10,000[1].

רכישות בישראל עריכה

בתחילת שנת 2007 נחתם הסכם בין ישראייר לבין חברת לאט צ'ארטר, חברה לטבית השייכת לקבוצת לופטלייד'יר האיסלנדית, לפיו תחכור ישראייר שני מטוסים מדגם איירבוס A320 מלאט צ'ארטר למשך שלוש שנים עד הגעתם של שלושת מטוסי האיירבוס שרכשה. שוויו של ההסכם (יחד עם הסכם נוסף להארכת תוקף חכירתו של מטוס מסוג בואינג 767-300 מלופטלייד'יר עצמה) עומד על 50 מיליון דולר. מטוסים אלה הגיעו לארץ בסוף פברואר ובתחילת מרץ שנת 2007 ושימשו בטיסותיה הבינלאומיות של ישראייר עד 2008, כשהוחזרו לחברת לאט צ'ארטר. בשנת 2010 קיבלה ישראייר שני מטוסי איירבוס A320 חדשים שרכשה והם משרתים בקווי החברה לאירופה ולאילת. כמו כן לישראייר יש מטוס נוסף מדגם זה בהזמנה. הוא הגיע במהלך שנת 2016. מטוס נוסף שהחברה חכרה הגיע בשנת 2018.[2]

ארקיע רכשה 3 מטוסי איירבוס 321Neo. הם הגיעו לחברה בשנים 20182019.

ביצועי המטוס עריכה

A318-100 A319-100 A320-200 A321-200
אנשי צוות שניים
תכולת המטוס מחלקה אחת: 117
שתי מחלקות: 107
מחלקה אחת: 142
שתי מחלקות: 124
מחלקה אחת: 180
שתי מחלקות: 150
מחלקה אחת: 220
שתי מחלקות: 185
אורך המטוס 31.45 מטרים 33.84 מטרים 37.57 מטרים 44.51 מטרים
אורך מוטות הכנפיים 34.10 מטרים
גובה המטוס 12.56 מטרים 11.76 מטרים
רוחב הקבינה 3.70 מטרים
משקל ריק 39,300 ק"ג 40,600 ק"ג 42,400 ק"ג 48,200 ק"ג
משקל המראה מקסימלי 68,000 ק"ג 75,500 ק"ג 77,000 ק"ג 93,500 ק"ג
מהירות שיוט ממוצעת 0.79 מאך
מהירות שיוט מקסימלית 0.82 מאך
אורך מסלול במשקל המראה מקסימלי 1,355 מטרים 1,950 מטרים 2,090 מטרים 2,180 מטרים
טווח במשקל מקסימלי 5,950 ק"מ 6,800 ק"מ 5,700 ק"מ 5,600 ק"מ
תכולת מכלי הדלק 23,860 ליטרים 29,840 ליטרים 29,680 ליטרים
גובה טיסה מקסימלי 39,000 רגל (כ-12,000 מטרים)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Airbus (2017-03-22), A320 Family: MSN 5 digits, נבדק ב-2017-03-23
  2. ^ 4X-ABS Israir Airlines Airbus A320-200, www.planespotters.net (באנגלית)