אילקה גדה

אילקה גדה (בהונגרית: Gedő Ilka) (26 במאי 1921 – 19 ביוני 1985) הייתה ציירת ואמנית גרפית יהודייה-הונגרייה. עבודתה שורדת עשרות שנים של רדיפה ודיכוי, תחילה על ידי המשטר הפאשיסטי-למחצה של שנות השלושים והארבעים ולאחר מכן, לאחר פרק זמן קצר של חופש יחסי בין השנים 1945 ל-1949, על ידי המשטר הקומוניסטי של שנות החמישים עד שנת 1989. בשלב הראשון בקריירה שלה, שהסתיימה בשנת 1949, היא יצרה מספר עצום של רישומים ניתן לחלק את הציורים לסדרות שונות. משנת 1964 ואילך, היא חידשה את פעילותה האמנותית ביצירת ציורי שמן. "אילקה גדה היא אחת המאסטריות הבודדות של האמנות ההונגרית. היא לא קשורה למגמות האוונגרדיות או המסורתיות. שיטת היצירה חסרת התאמה שלה מאפשרת להשוות אותה עם אמנים אחרים.

אילקה גדה
Gedő Ilka

לידה	26 במאי 1921 בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	19 ביוני 1985 (בגיל 64) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
בן או בת זוג	אנדרה בירו
אתר רשמי

ראשית חיים והכשרה

אילקה גדה נולדה מנישואי שמעון גדה מורה להונגרית וגרמנית בגימנסיה היהודית של בודפשט ושלאלזה וייסקופף ב-26 במאי 1921. אביה היה מורה בבית הספר היהודי לדקדוק, אמה עבדה כפקידה. כמה מהסופרים והאמנים ההונגרים המובילים באותה עת היו בין מעגל החברים של המשפחה. אילקה גדו גדלה במשפחה, שם הייתה לה כל הזדמנות להפוך לאמנית משכילה ורגישה. היא למדה בבית ספר תיכון הנושא את השם בית ספר חדש. בית ספר זה הציע תוכנית לימודים חדשנית ושיטות הוראה. מאז ילדותה המוקדמת ציירה אילקה גדו ללא הרף, והקליטה את חוויותיה. את סדרת היובניליאס, שהשתמרו לחלוטין באחוזתו של האמן, ניתן להכניס לסדר כרונולוגי, וכך מתמודדים עם יומן ויזואלי.

מסוף שנות השלושים ועד ראשית שנות הארבעים אילקה גדה קיבלה הכשרה משלושה אמנים ממוצא יהודי שנהרגו על ידי הנאצים בסוף המלחמה.

בשנת 1939 למדה גדה בבית הספר הפתוח של טיבור גאלה (1896–1944). המאסטר השני של גדה היה ויקטור אראדי (1879-1944), צייר וגרפיקאי בסגנון נטורליסט-אימפרסיוניסטי ואר נובו. המורה השלישי של גדה היה הפסל אישטוואן אורקני שטרסר (1911-1944). משטרסר גדה למדה את מוצקות הדוגמנות הפסלית ואת ייצוג ההמונים.

לאחר שעברה את בחינות עזיבת בית הספר, אילקה גדה שקלה ברצינות להתחיל את לימודיה האמנותיים בפריס, אך המלחמה התערבה, ובשל החוקים היהודיים (הנומרוס קלאוזוס ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) היא לא יכלה ללכת גם לאקדמיה ההונגרית לאמנות. אפילו לו גדה הייתה רוצה להשתתף באקדמיה, סביר להניח שהייתה מוצאת את דרכה חסומה. עם הגידול בהשפעתם של הפשיסטים ההונגרים, מפלגת צלב החץ, החלה ההפרעה הגלויה של היהודים בשנת 1938 עם החוק היהודי הראשון ואלה שבאו אחריו.

עד ראשית שנות הארבעים, יחד עם אמנים צעירים אחרים, ביקרה אילקה גדה בסטודיו של גיולה פאפ (1899–1982) שהיה בעבר תלמידו של יוהנס איטן ומורה של באוהאוס. בשנת 1942 השתתפה אילקה גדה בתערוכה שאורגנה על ידי קבוצת האמנים הסוציאליסטים ושמה חופש והעם שהתקיימה במרכז איגוד עובדי המתכת.

רישומים שנעשו בגטו בודפשט

ב-19 במרץ 1944 פלשו שמונה חטיבות גרמניות להונגריה. רדיפת יהדות הונגריה החלה ברצינות. במהירות שאין דומה לה גורשו כמעט כל יהודי המחוז של הונגריה למחנות ריכוז בפולין, שם נרצחו רובם. במלחמת-העולם השנייה נספו כ-500,564 מיהודי הו'. כ-63,000 נספו לפני כיבוש הארץ בידי הגרמנים. מתוך 500,501 הנספים בימי הכיבוש היו כ-800,267 יהודים תושבי הו' שבגולות חוזה טריאנון, וכ-700,233 מן החבלים שסופחו להו' מצ'כוסלובקיה, מרומניה ומיוגוסלוויה.

למרות מחאות מצד מנהיגי הכנסייה וניסיונותיו המהוססים של מיקלוס הורטי לעצור את הגירושים, עד קיץ 1944 נאספו יחדיו כ־200,000 יהודים בגטו בודפשט ובבתים שהוגדרו במיוחד. בעקבות הניסיון הלא מוצלח של הורטי להוציא את הונגריה למלחמה, ביצעה מפלגת צלב החץ השתלטות צבאית ב־15 באוקטובר 1944. בגטו החלו ימי הסיוט הגרועים ביותר. באמצעות מזל עצום הצליחה אילקה גדő להימלט מגירוש ושרדה.

ב גטו בודפשט בילתה אילקה גדו את מרבית זמנה בקריאה ורישום שהקליטה את סביבתה, את חבריה, הזקנים והילדים. רישומים אלה הם מסמכים שלא יסולא בפז, אך הם גם אלגוריות על השפלות אנושיות וחוסר הגנה. על אחד מציורי הדיוקן העצמי שלה, היא מציגה מבט חזיתי על עצמה, ומראה אדם שאיבד שליטה בגורלה שלה. בהתאם, אין לה גיל וכמעט אין יותר מין.

• 
  אילקה גדו ילדה עם קשת, 1944, מוזיאון יד ושם לאמנות
• 
  דיוקן עצמי של אילקה גדו בגטו בודפשט, 1944, תיקיה 10, תמונה 31, הגלריה הלאומית ההונגרית
• 
  דיוקן עצמי של אילקה גדו מגטו בודפשט, 1944, המוזיאון לאמנות יד ושם
• 
  דיוקן עצמי של אילקה גדו בגטו בודפשט, 1944, המוזיאון היהודי ההונגרי

רישומי דיוקן עצמי (1945–1949)

דיוקן עצמי בהריון, 1947, מוזיאון ישראל

בערב ראש השנה 1945, אילקה גדה פגשה את אנדרה בירו שלמד כימיה באוניברסיטת סגד, ולאחר המלחמה החל לעבוד במכון מחקר שבראשו עמד המדען ההונגרי זוכה פרס נובל אלברט סנט-גיירגי.

בעבודה בשפה פיגורטיבית לחלוטין, האמנית הייתה זקוקה למודלים, ובנוסף למשפחה ולחברים, גדה מצאה את הדוגמנית הנוחה ביותר – בעצמה. אילקה גדה יצרה רישומי דיוקן עצמי אשר באמצעות כנותם המוחלטת והחקירה העצמית שבהם תובעים את תשומת ליבו של הצופה. עבודות אלה מצוירות באופן שמעורר מציאות פיזית ישירה ורגישות רגשית בו זמנית. עם זאת, הספקות התגנבו למאמציה להעניק ייצוג נאמן ומדויק של המציאות: הדוגמנות המסורתית והמורכבת שהייתה כה אופיינית לה הוחלפה בהדרגה בסגנון אקספרסיבי, מתפרץ ומתוח. מבחר הדיוקנאות העצמיים על ידי סוגים שונים מציע תובנות חדשות על ז'אנר זה.

• 
  אילקה גדה דיוקן עצמי, 1948, הגלריה הלאומית ההונגרית
• 
  אילקה גדה דיוקן עצמי, 1948, הגלריה הלאומית ההונגרית
• 
  אילקה גדה דיוקן עצמי, 1948, הגלריה הלאומית ההונגרית

רישומי מפעל גאנז (1947–1948)

ציור המפעל של אילקה גד גנץ, 1948, המוזיאון הבריטי

כל הזמן בחיפוש אחר נושאים חדשים, מצא גדו במפעל המכונות של גאנץ, בסמוך לביתה ברחוב פילר, סביבה עשירה ומונפחת חזותית לצייר. לאילקה גדו ניתנה אישור לבקר במפעל גאנץ בהמלצת איגוד הסחר החופשי של אמנים. כמו בפורטרטים העצמיים שלה מאותה תקופה, הרישומים והפסטלים שלה של מפעל גנץ, המציגים מספר נושאים שחוזרים על עצמם, הם רישומים מהירים של חוויה רגעית החושפים ריכוז רוחני עז וכוח אקספרסיבי. קווים מתנדנדים עצביים משקפים את רשמי האמן מעבודה תעשייתית. ההחלטה של איקה גדו לצייר מפעל לא הייתה מניעה פוליטית, ואין זכר לאידיאליזציה ברישומים אלה. נוף פנורמי דרמטי של חללי פנים עצומים מתחלף במחקרים רחמניים על עובדים מותשים. הרישומים של אילקה גדה של מפעל גאנז הם מציאותיים, אך חשוב מכך, אקספרסיביים ומרגשים. בעבודות אלה מרחב וצורות גדולות מוצגים כחידוש. בין המטוסים והגושים האדם מצטמצם לדמות סכמטית. נראה שהאובייקטים המופיעים בחלל זוללים את הדמויות.

• 
  רישום המפעל של אילקה גדו גנץ, 1948, האלברטינה
• 
  מפעל אילקה גדő גנץ, 1949, ניו יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית
• 
  ציור המפעל של אילקה גד גנץ, 1949, הגלריה הלאומית ההונגרית

תקופת השקט היצירתי (1949–1965)

מלבד משפחתה וכמה חברים, איש לא ראה את ציוריה של גדה בעת הכנתם. במהלך תקופה זו בין השנים 1945–1949, כמו גם פסטל היא החלה להשתמש בשמן, אך גדה בהתקף דיכאון ולא ראתה דרך לצאת מהדילמות שחוותה, הרסה את רוב ציורי השמן שהופקו בשנים אלו. לאחר תקופת חופש יוצאת דופן בין 1945 ל-1948, פרוץ הדיקטטורה הקומוניסטית השפיע לרעה על חייה של אילקה גדו, והיה אחת הסיבות לכך שהיא ויתרה על פעילות אמנותית במשך שש עשרה שנה. בשנת 1949 הפסיקה אילקה גדה לצייר ולשרטט. הנטישה מרצונה נמשכה עד 1965. בשנים אלה, מלבד כמה רישומי צבע, היא לא לקחה שום עיפרון או מברשת לידה, וסירבה לעשות זאת אפילו במשחק עם ילדיה. יש להסביר את החלטתה מכיוון שזה קורה לעיתים רחוקות מאוד שאמן, אשר ראה באמנות משמעות ומשמעות החיים, מפסיק ליצור מבלי שנאלץ לעשות זאת. היו שלוש סיבות להפסקת העבודה האמנותית. הראשון היה הופעת הדיקטטורה הקומוניסטית, השנייה חוסר ההכרה שהוענקה לאמנותה של אילקה גדו (חבריו של גד 'היו בעלי יחס עוין לכל מה שהיה ייצוגי או פיגורטיבי, כאשר אי־פיגורציה אומצה כאמצעי לביטוי פוליטי) וה השלישי היה שאילקה גדה זיהתה שהיא יכולה להישאר נאמנה לכישרונה רק על ידי הפסקת יצירת אמנות.

כשאילקה גדה הפסיקה ליצור אמנות, היא לא זנחה לגמרי את האפשרות לחדש. היא למדה בלימודים נרחבים בתולדות האמנות. היא קראה רבות על תורת הצבעים. היא קראה ורשמה הערות מדוקדקות של ספרו של גתה תורת הצבעים, ותרגמה קטעים ארוכים מיצירה זו. ללא מחקרים אלה עולם הצבעים של התקופה האמנותית השנייה לא היה אפשרי.

באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת האמנית שמה כמעט את כל הרישומים של התקופה הקודמת בפספורטרים והיא גם בחרה אותם בתיקיות לפי נושאים. פעילות זו נמשכה שנים רבות. תערוכת היחיד הראשונה של האמן הייתה תערוכת סטודיו שנפתחה ב־15 במאי 1965 והציגה מבחר רישומים אשר נעשו בין השנים 1945–1948.

מראשית שנות ה-60, אחיזתה של המפלגה הקומוניסטית בחברה התרופפה מעט, אך בידודה של אילקה גדו נמשך. מצבה של אילקה גד"ס החמיר עוד יותר בגלל העובדה שרבים מחבריה, בניגוד אליה, עשו פשרות עם המשטר, בעוד האמנים המוכשרים של הדור הצעיר פשוט בחרו במערכת המדיניות האמנותית הרשמית ומצאו הכרה. במערב. בשנתיים האחרונות של המלחמה ובתקופת החופש בת ארבע השנים אחרי 1945, יצרה אילקה גד 'מספר עצום של רישומים שקיומם נשכח עד שלבסוף הציגה את התערוכה הציבורית הראשונה שלה בשנת 1980 בגיל חמישים ותשע.

ציורים

האחו, 1979, שמן על נייר, 43x69 ס"מ

בשנות השישים אילקה גדה התחילה לצייר שמן. היא הכינה ציורים "דו-שלביים". תחילה ציירה רישום של קומפוזיציה, הכינה מוק-אפ וכתבה את שם הצבעים המתאימים לתחומים השונים. היא הכינה אוסף של דגימות צבע, והיא כתבה לאן הצבעים ילכו במקומות שבהם הם הוחלו בסופו של דבר. על ציוריה נראה כי עוצמת הצבעים הקרים והחמים זהה. היא יצרה את ציוריה באיטיות, בתוך ספקולציות, ורשמה את שלבי תהליך היצירה ביומנים כך שניתן יהיה להתחקות אחר יצירתם של כל הציורים. גדו נפטרה ב-19 ביוני 1985, בגיל 64, חודשים ספורים לפני גילויה בחו"ל. זירת פריצת הדרך הייתה גלאזגו שם הציגה גלריית המצפן את ציוריה ורישומיה בשנת 1985.

תערוכות

תערוכות יחיד בהונגריה

• תערוכת סטודיו (1965)
• מוזיאון סנט סטפן המלך, סקשפהרוואר, הונגריה (1980)
• גלריה דורוטיה אוטקה, בודפשט (1982)
• גלריית מושבות אמנים, סנטנדר, הונגריה (1985)
• ארמון התערוכות, בודפשט
• גלריית Szombathely (1989)
• המוזיאון היהודי ההונגרי, בודפשט, (1995)
• גלריית התמונות העירונית של בודפשט, מוזיאון קיסל (2001)
• גלריית רייפייזן (2003–2004) (תערוכה קאמרית)
• הגלריה הלאומית ההונגרית (2004–2005)
• התיאטרון הלאומי ההונגרי (2013) (תערוכה קאמרית)
• המוזיאון לאמנויות יפות - הגלריה הלאומית ההונגרית (2021)(תערוכה קאמרית)

תערוכות יחיד בחו"ל

• גלריית המצפן, גלאזגו (1985)
• גלריית שפרד, ניו יורקת (1994)
• מרכז העין השלישית, גלאזגו (1989)
• המוזיאון לאמנות יד ושם [עם György Román] 1996
• קולג'יום הונגריקום, ברלין (2006)

תערוכות קבוצתיות (מבחר)

• 1940: Az OMIKE második kiállítása (התערוכה השנייה של OMIKE, האגודה החינוכית היהודית ההונגרית), המוזיאון היהודי, בודפשט
• 1943 Az OMIKE ötödik kiállítása (התערוכה החמישית של OMIKE, העמותה לחינוך יהודי הונגריה), המוזיאון היהודי, בודפשט
• 1942: Szabadság és a nép (החופש והעם), מטה האיגוד המקצועי של עובדי המתכות, בודפשט
• 1945: Szociáldemokrata Párt Képzőművészeinek Társasága és meghívott művészek kiállítása (תערוכת אגודת האמנים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ושל אמנים מוזמנים), מוזיאון ארנסט, בודפשט
• 1947: מגיאר קפזמבסווסק סאבאד שרווזטה השני. Szabad Nemzeti Kiállítása (התערוכה הלאומית השנייה בחינם של הארגון החופשי של אמנים הונגרים), הגלריה העירונית של בודפשט
• 1964: Szabadság és a nép, 1934-1944 חופש ועם (1934–1944) קבוצת האמנים הסוציאליסטים, 1934-1944), הגלריה הלאומית, בודפשט, הונגריה, תערוכת זיכרון
• 1995: תרבות והמשכיות: המסע היהודי, המוזיאון היהודי, ניו יורק
• 1996: ממדניאנסקי ועד גדו - סקר אומנות הונגרית, גלריה יאנוס גת
• 1997-1998: Diaszpóra és művészet (תפוצות ואמנות), המוזיאון היהודי ההונגרי, בודפשט
• 1998: A Levendel-gyűjtemény (אוסף לבנדל), המוזיאון העירוני של סנטנדר
• 1999: קולות מכאן ומכאן (רכישות חדשות במחלקות הדפסים וציורים), מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2000: Directions - Julian Beck, Herbert Brown, Istvan Farkas, Ilka Gedo, Lajos Gulacsy, Knox Martin, Gyorgy Roman, Fall Exhibition, Janos Gat Gallery, New York
• 2002: 20. századi magyar alternatív műhelyiskolák (בתי ספר לסדנאות אלטרנטיביות בהונגריה של המאה העשרים), התערוכה המשותפת של Lajos Kassák und the Viktor Vasarely Museums
• 2003: A zsidó nő (האישה היהודייה), המוזיאון היהודי ההונגרי, בודפשט
• 2003: ציורים ופיסול של ציורי אירופה במאה התשע עשרה, גלריה הרועה, ניו יורק, 2003
• 2003:Das Recht des Bildes: Jüdische Perspektiven in der modernen Kunst, Bochum (זכות התמונה: פרספקטיבות יהודיות באמנות מודרנית
• 2005: Der Holocaust in der bildenden Kunst in Ungarn (השואה באמנויות יפות בהונגריה), Collegium Hungaricum, Berlin, 2005
• 2014: A Dada és szürrealizmus. מגריט, דושאן, מאן ריי, מירו, דאלי. Válogatás a jeruzsálemi Izrael múzeum gyűjteményéből (Dada and Surrealism. Magritte, Duchamp, Man Ray, Miró, Dalí. מבחר מאוספי מוזיאון ישראל), מוצג משותף של מוזיאון ישראל והגלריה הלאומית, בודפשט, הונגריה, בודפשט
• 2016: Kunst aus dem Holocaust, Deutsches Historisches Museum, Berlin
• 2019: In Bester Gesellschaft - Ausgewählte Neuerwerbungen des Berliner Kupferstichkabinetts, 2009-2019 (בחברה הטובה ביותר - רכישות חדשות נבחרות של Kupferstichkabinett בברלין, 2009-2019), Kupferstichkabinett (מוזיאון ההדפסים והציורים), ברלין

באוספים ציבוריים

• הגלריה הלאומית של הונגריה, בודפשט
• המוזיאון היהודי ההונגרי, בודפשט
• מוזיאון המלך סנט סטפן, שקשפהרוואר, הונגריה
• המוזיאון לאמנות יד ושם, ירושלים
• מוזיאון ישראל, ירושלים
• המוזיאון הבריטי, המחלקה להדפסות ורישומים
• מוזיאון קונסט פאלאסט, דיסלדורף, המחלקה להדפסות ורישומים
• המוזיאון היהודי, ניו יורק
• קופרשטיק קבינט (מוזיאון ההדפסים והרישומים), ברלין
• הגלריה לאמנות אלברייט-נוקס, באפלו, ניו יורק, ארצות הברית
• המוזיאון לאמנויות יפות, יוסטון, טקסס, ארצות הברית
• האלברטינה, וינה
• מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המחלקה לאמנות מודרנית ועכשווית, ניו יורק
• מוזיאון הדוכס אנטון אולריך, בראונשווייג, גרמניה
• מוזיאון קליבלנד לאמנות
• MoMA, מחלקת רישומים והדפסים, ניו יורק

ציורי שמן בגלריה הלאומית של הונגריה

• 
  גן ורדים צרי, 1969–1970, שמן על קרטון, 58 x 42 ס"מ
• 
  גן הוורדים, 1970–72, שמן על בד ציור, 54 x 47 ס"מ
• 
  פרח מלאכותי עם פגיונות, 1974, שמן על לוח עץ, 61 x 61 ס"מ
• 
  גן ורדים עם חלון משולש, 1979–1980, שמן על בד ציור, 50 x 55 ס"מ
• 
  חנות מסכו, 1980, שמן על נייר מונח על בד, 71 x 50 ס"מ
• 
  מפלצת וילד, 1981, שמן על בד ציור, 55 x 66 ס"מ
• 
  מצעד המשולשים, 1981, שמן על בד ציור, 84 x 75 ס"מ
• 
  מכשפות בהכנה, 1980–81, שמן על בד ציור, 59 x 58 ס"מ

לקריאה נוספת

• Szabó, Júlia (ed.): Gedő Ilka rajzai és festményei (Thd Drawings and Paintings of Ilka Gedö), exhibition catalogue, Székesfehérvár, Szent István Király Múzeum, 1980, HU ISBN 963-7131-20-5 ISSN 0586-3759
• Ury, Ibolya (ed.): Gedő Ilka, kiállításkatalógus (Ilka Gedő, Exhibition Catalogue), Budapest, a Műcsarnok Dorottya utcai Kiállítóterme, 1982, ISBN 963-01-4173-6
• Mucsi, András (ed.): Gedő Ilka (1921–1985) festőművész kiállítása (The Exhibition of Ilka Gedő /1921-1985/), exhibition catalogue, Szentendre, Művésztelepi Galéria, 1985, 963-01-6605-4 ISSN 0209-4940
• Néray, Katalin (ed.): Gedő Ilka (1921–1985), exhibition catalogue, Budapest, Palace of Exhibitions, 1987, ISBN 963-7162-86-0
• Gálig, Zoltán (ed): Gedő Ilka festőművész rajzai a Szombathelyi Képtárban (Works on Paper by Ilka Gedő at the Municipal Art Museum of Szombathely), Szombathely, Városi Képtár, 1989, ISBN 963-01-9554-2 ISSN 0239-1910
• Carrel, Christopher (ed.): Contemporary Visual Art in Hungary: Eighteen Artists [edited and designed by Christopher Carrel ; exhibition selection Paul Overy, Christopher Carrell, in association with Márta Kovalovszky], Third Eye Centre in association with the King Stephen Museum, Glasgow, 1985, p. 42 ISBN 0906474507
• Semjén, Anita (ed): Áldozatok és gyilkosok / Gedő Ilka gettó-rajzai és Román György háborús bűnösök népbírósági tárgyalásain készült rajzai (Victims and Perpetrators / Ilka Gedő's Ghetto Drawings and György Román's Drawings of the People's Court War Criminals Trials), exhibition catalogue, Budapest, 1995, Hungarian Jewish Museum and Jerusalem, 1996, Yad Vashem Art Museum /
• Kashey, Elizabeth (ed): Ilka Gedő (1921–1985) Drawings and Pastels, exhibition catalogue, New York, Shepherd Gallery, 21 East 84th Street, 1995, אילקה גדה, באתר OCLC (באנגלית)
• Kolozsváry, Marianna (ed.): Gedő Ilka festőművész kiállítása (Exhibition of Ilka Gedő), exhibition catalogue, Budapest, Hungarian National Gallery, 2004, ISSN 0231-2387
• György, Péter–Pataki, Gábor, Szabó, Júlia, Mészáros, F. István: Gedő Ilka művészete (1921–1985) – The Art of Ilka Gedő (1921–1985), Budapest, Új Művészet, 1997, ISBN 963-7792-21-X ISSN 1219-4913
• Hajdu, István– Dávid, Bíró: Gedő Ilka művészete, oeuvre katalógus és dokumentumok, Gondolat Kiadó, Budapest, 2003, ISBN 963-9500-13-5
• István Hajdu–Dávid Bíró: The Art of Ilka Gedő, Oeuvre Catalogue and Documents, Gondolat Kiadó, Budapest, 2003, ISBN 963-9500-14-3
• Yad Vashem Art Museum: Last Portrait–Painting for Posterity, group exhibition catalogue, Yad Vashem Jerusalem, 2012, דיוקן אחרון אמנים מתעדים בשוא, יד ושם– רשות הזיכרון לשואה, ולגבורה, המוזיאון לאמנות השואה ירושלים, 2012
• Yad Vashem Art Museum: קורבנות ורוצחים אילקה גדו רישומים מגטו בודפשט, 1944 – גיורגי רומן (רישומים של פושעי המלחמה ההונגרים), יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, המוזיאון לאמנות השואה, ירושלים, 1996
• Yad Vashem Art Museum: Virtues of Memory, Six Decades of Holocaust Survivors’ Creativity, Yad Vashem, Jerusalem, 2010, group exhibition catalogue / סגולות הזיכרון, שישה עשורים של יצירתיות ניצולי שואה, 65 שנות יצירתיות של ניצולי השואה, יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, המוזיאון לאמנות, ירושלים, 2010
• Marianna Kolozsváry, András Rényi: „…Half Picture, Half Veil…” Works on Paper by Ilka Gedő (1921-1985), ( "... חצי תמונה, חצי רעלה..." עבודות על נייר מאת אילקה גדו /1921-1985/) המוזיאון לאמנויות יפות - הגלריה הלאומית ההונגרית, בודפשט, 26 במאי - 26 בספטמבר 2021
• Marianna Kolozsváry, András Rényi: “…félig kép, félig fátyol…” Gedő Ilka (1921-1985) grafikái, ( "... חצי תמונה, חצי רעלה..." עבודות על נייר מאת אילקה גדו /1921-1985/), המוזיאון לאמנויות יפות - הגלריה הלאומית ההונגרית, בודפשט, 26 במאי - 26 בספטמבר 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אילקה גדה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אילקה גדה
• Ilka Gedő on Wikipedia Commons
• Artist's website
• The Complete Works of Ilka Gedő (1921-1985): Digitised Catalogue Raisonne
• Works by Ilka Gedő at the British Museum Collections Search | British Museum, The British Museum (באנגלית)
• Works by Ilka Gedő at the MoMA Ilka Gedő | MoMA, The Museum of Modern Art (באנגלית)
• Works by Ilka Gedő at the Metropolitan Museum [1]
• Works on paper by Ilka Gedő at the Albertina can be viewed by writing the name of the artist into the field ALBERTINA online - Datenbanksuche, sammlungenonline.albertina.at
• Works on paper by Ilka Gedő at the Herzog Anton Ulrich Museum (HAUM) can be viewed by writing the name of the artist into the field Virtuelles Kupferstichkabinett, www.virtuelles-kupferstichkabinett.de
• Works on paper by Ilka Gedő at the Museum of Fine Arts, Houston Search Results for Ilka Gedő, The Museum of Fine Arts, Houston (באנגלית)
• Works on paper by Ilka Gedő at the Albright-Knox Art Gallery, Buffalo Search the Collection | Albright-Knox, www.albrightknox.org
• Oil paintings by Ilka Gedő at the Hungarian National Gallery (הקישור אינו פעיל, 31 במאי 2021)[2]
• Selection of works of Ilka Gedő held by Yad Vashem Art Museum Ilka Gedő - Last Portrait: Painting for Posterity, www.yadvashem.org
• Dávid Bíró: Ilka Gedő - The Painter and Her Work / A Background Report, Hungarian Electronic Library, Budapest, 2014 Dávid Bíró, Ilka Gedő - The painter and her work : A background report, Budapest: Dávid B., 2014
• Dávid Bíró: Die Kunst von Ilka Gedő im Spiegel ihrer Schriften, Notizen und anderer Dokumente, Ungarische Elektronische Bibliothek, Budapest, 2020 Ilka Gedő, Dávid Bíró, Die Kunst von Ilka Gedő im Spiegel ihrer Schriften, Notizen und anderer Dokumente, Budapest: [Bíró D.], 2020
• Dávid Bíró: The Art of Ilka Gedő as Reflected in her Writings, Notes and in Other Documents, Hungarian Electronic Library, Budapest, 2020 Ilka Gedő, Dávid Bíró, The art of Ilka Gedő as reflected in her writings, notes and in other documents, Budapest: [Bíró D.], 2020