ויקיפדיה

אימה סומאק

שחקנית אמריקאית

אִימָה סוּמָאק (בספרדית: Yma Sumac)‏ (13 בספטמבר 1922 – 1 בנובמבר 2008) הייתה זמרת ממוצא פרואני. בשנות החמישים הייתה סומאק אחת הנציגות המובהקות של סוגת האקזוטיקה, וזכתה להצלחה בין-לאומית בזכות המנעד הקולי שלה, שנודע כ"עולה לבטח על שלוש אוקטבות",[1] ואשר לעיתים קרובות נטען כי בשיאו התפרס על פני ארבע ואף חמש אוקטבות.[2][3]

אימה סומאק
Yma Sumac
אימה סומאק באיטליה, 1954
אימה סומאק באיטליה, 1954
לידה 13 בספטמבר 1922
קחאמרקה, פרו
פטירה 1 בנובמבר 2008 (בגיל 86)
לוס אנג'לס, קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Zoila Emperatriz Chávarri Castillo עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Yma Sumac עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הוליווד פוראבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פרו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1942–1997 (כ־55 שנים)
סוגה אקזוטיקה (Exotica), גרוב
שפה מועדפת קצ'ואה, ספרדית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Odeon; Capitol Records
שיתופי פעולה בולטים Moisés Vivanco
בן או בת זוג Moises Vivanco (6 ביוני 1942–1958) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Papuchka Vivanco עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.yma-sumac.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אימה סומאק נולדה בשם סוֹילה אַוּגוסטה אמפראטריס צ'אווארי דל קאסטִיוֹ (ספרדית: Zoila Augusta Emperatriz Chávarri del Castillo) בפרו בשנת 1922‏[4] – אם כי ביוגרפיות שונות שלה סיפקו מידע מגוון על אודות שנת לידתהּ, שנעה בהן מ-1921 ועד 1929. סיפורים שהתפרסמו בשנות החמישים טענו כי היא נסיכת אינקה, צאצאית ישירה של אטוואלפה עצמו. בעת שהופיעה בניו יורק בתחילת אותו עשור, נפוצה שמועה כי היא נולדה בשם איימי קאמו (Amy Camus – היפוך השם Yma Sumac) בברוקלין או בקנדה.[5] היא אימצה את שם הבמה Imma Sumack (אשר אוית לעיתים Ymma Sumack או Ima Sumack) בדרום אמריקה, עוד בטרם הגיעה לארצות הברית. שם במה זה מבוסס על שמהּ של אמהּ, שנגזר מן הצירוף Ima Shumaq – שפירושו בקצ'ואה "כמה יפה!" (סומאק טענה בראיונות שונים שנערכו עִמה כי הפירוש הוא למעשה "פרח יפה" או "ילדה יפה"[6]).

סומאק הופיעה ברדיו לראשונה בשנת 1942, ובאותה השנה נישאה למלחין ולמבצע מוֹיְסֵס וִיוַאנְקוֹ (Moisés Vivanco). בשנת 1943 היא הקליטה לפחות 23 רצועות[7] של מוזיקת עם פרואנית בארגנטינה. בהקלטות אלה השתתפה להקתו של בעלה, Compañía Peruana de Arte – להקה של 46 מוזיקאים, זמרים ורקדנים אינדיאנים. בשנת 1946 עברו סומאק ובעלה לעיר ניו יורק, שם הופיעו תחת השם "Inca Taky Trio": סומאק בתפקיד סופרן, ויואנקו על הגיטרה ובת-דודתהּ צ'וֹלִיטָה רִיבֶרוֹ (Cholita Rivero) כזמרת קונטראלטו ובריקוד. סומאק ילדה בשנת 1949 את בנהּ צ'ארלס, והוחתמה על חוזה הקלטות חברת התקליטים "קפיטול רקורדס" בשנת 1950. מרגע זה ואילך נודעה בשם הבמה "Yma Sumac".

במהלך שנות החמישים הפיקה סומאק סדרת הקלטות של מוזיקת לאונג' Lounge music, ובהן גרסאות נוסח-הוליווד של שירי עם דרום-אמריקאיים ושירי אינקה. בשנת 1951 הוציאה גרסה פופולרית לשיר "Vírgenes del Sol" של חורחה דה רואדה (Jorge Bravo de Rueda). השילוב בין קולה יוצא הדופן, המראה האקזוטי והנוכחות הבימתית שלה הפכו אותה להצלחה מסחררת בקרב הקהל האמריקאי. סומאק אף הופיעה באותה שנה במחזמר בברודוויי – "Flahooley", בתפקיד הנסיכה הזרה שמביאה את המנורה של אלאדין למפעל צעצועים אמריקני כדי שיתקנו אותה. המחזמר ירד מן הבימות עד מהרה, אך ארבעת השירים של סומאק – תוצר עבודה משותפת עם ויואנקו – הפכו לקלאסיקה.

בשנת 1957 התגרשו בני הזוג. הם התחתנו שוב באותה שנה, והתגרשו בשנית ב-1965. סומאק ולהקת Inca Taky Trio המקורית יצאו בשנת 1961 למסע הופעות עולמי שנמשך חמש שנים, ככל הנראה עקב בעיות כלכליות. הם הופיעו בארבעים ערים בברית המועצות, ולאחרי כן בכל רחבי אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית. הופעתם בבוקרשט הוקלטה באלבום Recital – ההקלטה החיה היחידה של סומאק. עד סוף שנות השישים הופיעה סומאק באופן ספוראדי.

בשנת 1971 הוציאה אלבום רוק בשם "נסים" (Miracles), ולאחריו חזרה לחיות בפרו. במהלך שנות השבעים הופיעה מפעם לפעם, בפרו ומאוחר יותר גם בניו יורק. בשנות השמונים היו לה מספר הופעות בארצות הברית ומחוצה לה. בשנת 1987 הקליטה סומאק את השיר I wonder מתוך הסרט "היפהפייה הנרדמת", עבור האלבום Stay Awake (אלבום שירים מסרטי דיסני). באותה שנה היא שרה Ataypura בתוכנית "הערב עם דייוויד לטרמן" ( Late Night with David Letterman), לצד הקומיקאים-שחקנים ג'רי סיינפלד וביל מארי.

בשנת 1992 ביים גינתר צ'רנצקי (Günther Czernetsky) סרט דוקומנטרי על אודותיה, בשם "אימה סומאק – נסיכת האינקה של הוליווד" (בגרמנית: Yma Sumac – Hollywoods Inkaprinzessin). עם חזרתה לאופנה של מוזיקת הלאונג' בשנות התשעים עלתה שוב קרנה של סומאק, כאשר הופיע השיר Ataypura בסרטם של האחים כהן "ביג לבובסקי". שירהּ Bo Mambo הופיע בפרסומת לקלואה, ונדגם (sampled) לשירם של הבלאק אייד פיז Hands Up. השיר Gopher Mambo הופיע בסרטים Ordinary Decent Criminal וConfessions of a Dangerous Mind. השירים Goomba Boomba ו-Malambo No. 1 הופיעו בסרט Death to Smoochy. אימה סומאק נזכרת בשירהּ של זמרת הפופ הצרפתייה ונסה פאראדי, Joe le taxi, כיוצרת אשר נהג המונית ג'ו אוהב להאזין לה (כמו גם ל־Xavier Cugat).[8]

במאי 2006 טסה סומאק ללימה, שם קיבלה מידי נשיא פרו, אלחנדרו טולדו (Alejandro Toledo), את עיטור מסדר השמש של פרו, וכן את מדליית חורחה בַּסַאדְרֶה (Jorge Basadre) מהאוניברסיטה הלאומית של סן מרקוס.[9]

אימה סומאק נפטרה ב-1 בנובמבר 2008 בלוס אנג'לס מסרטן המעי הגס, שנתגלה אצלה בחודש פברואר באותה שנה.

סומאק הופיעה בישראל פעם אחת, באוקטובר 1957, בהיכל התרבות בתל אביב.

איכויות קוליות

עריכה

הקלטותיה של אימה סומאק מדגימות מנעד קולי יוצא מן הכלל, המתפרס על פני למעלה מארבע אוקטבות: מ-B2 ועד C♯7 (בערך 123 עד 2270 הרץ). היא הייתה מסוגלת לשיר תווים ברגיסטר בריטון נמוך – כמו גם תווים גבוהים יותר מאלה של coloratura soprano רגילה. שני הקצוות – הנמוך והגבוה – נשמעים בשירהּ Chuncho (יצורי היער, The Forest Creatures) משנת 1950.

הקלטות

עריכה
  • לפחות 23 רצועות של שירי עם פרואניים (ארגנטינה 1943, לייבל "אודאון", עם להקתו של ויואנקו).

וכן:

  • Voice of the Xtabay (1950), Capitol H-244 (10" LP)[10]
  • Inca Taqui (1953), Capitol L-243 (10" LP)
  • Voice of the Xtabay, Capitol W-684 (both of the above on one 12" LP)
  • Legend of the Sun Virgin (1953), Capitol T-299
  • Mambo (1954), Capitol T-564
  • Legend of the Jivaro (1957), Capitol T-770
  • Fuego Del Andes (1959), Capitol ST 1169
  • Recital/Live in Bucharest (1961), ESP-DISK' 4029
  • Miracles (1971), London XPS 608 - Reissued on CD as Yma Rocks! (1998), JOM-1027-2
  • I Wonder on the album Stay Awake: Various Interpretations of Music from Vintage Disney Films, 1988 (one of Various Artists).

לקריאה נוספת

עריכה
  • "Yma Sumac Becomes Citizen". New York Times, July 23, 1955, p. 10.
  • "Yma Sumac's Divorce Final". New York Times, May 21, 1958, p. 39.
  • "Yma Sumac... the Voice of the Incas". Fate (magazine), Vol. 4, No. 8, November-December 1951
  • Four Octave Inca, Pathfinder, November 11, 1950. Retrieved 16 Oct 2005. A piece contemporaneous with the release of Voice of the Xtabay.
  • Cusihuamán, Antonio. Diccionario Quechua Cuzco-Collao, 2001, Centro de Estudios Regionales Andinos "Bartolomé de Las Casas". ISBN 9972-691-36-5

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אימה סומאק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ellen Highstein: 'Yma Sumac (Chavarri, Emperatriz)', Grove Music Online, ed. L. Macy (Accessed 8 August 2006)
  2. ^ Clarke Fountain, "Yma Sumac: Hollywood's Inca Princess (review). All Movie Guide, reproduced in the New York Times. 1992.
  3. ^ David Richards, "The Trill of a Lifetime; Exotic Singer Yma Sumac Meets a New Wave of Fans." The Washington Post, March 2, 1987, STYLE; PAGE B1. Accessed August 6, 2006, via Lexis Nexis
  4. ^ Yma Sumac biography
  5. ^ Yma Sumac official website. The Real Amy Camus Story
  6. ^ Cusihuaman 2001: p. 47, 103
  7. ^ Argentina Session 1943
  8. ^ Joe le taxi Lyrics on Vanessa Paradis official website
  9. ^ Yma Sumac Receives Higest Peruvian Honor
  10. ^ "Four Octave Inca"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אימה_סומאק&oldid=39379226"