אימפריאליזם אמריקאי
ערך מחפש מקורות | |
אימפריאליזם אמריקאי הוא כינוי שניתן להשפעה הצבאית, הכלכלית והתרבותית אשר בידי ארצות הברית על מדינות אחרות בעולם. השפעה זו הולכת יד ביד עם הפלישה האמריקנית אל תוך טריטוריות זרות ברחבי כדור הארץ. רעיון "האימפריה האמריקנית" הפך נפוץ לראשונה במהלך כהונתו של נשיא ארצות הברית ה-11, ג'יימס ק. פולק, אשר הוביל את ארצות הברית במלחמת מקסיקו-ארצות הברית ב-1846. מלחמה זו הובילה בסופה לסיפוחה של מדינת קליפורניה וטריטוריות אחרות בדרום-מערב צפון אמריקה באמצעות הסכם גואדלופה אידלגו ורכישת גדסדן.
היסטוריה של האימפריאליזם המודרני
עריכההאימפריאליזם המודרני הייתה תקופה של קולוניאליזם שנמשכה בעיקר במהלך המאות ה-19 וה-18, במהלכה השתלטו מעצמות אירופאיות, וכן ארצות הברית ויפן על שטחים מעבר לים וביצעו תהליך קולוניזציה, התיישבות והקמתן של מערכות שלטוניות שמטרתן לנשל את האוכלוסייה הילידה של הטריטוריות הכבושות ממשאביה, וכן לבסס שליטה אידאולוגית ודמוגרפית אימפריאליסטית בטריטוריות הכבושות. דוגמה קנונית של האימפריאליזם המודרני היא הקולוניזציה של יבשת אוסטרליה בידי האימפריה הבריטית החל מהמאה ה-16 ואילך.
אמריקניזם
עריכהאמריקניזם, או אקספציונליזם אמריקני, היא תאוריה הגורסת כי ארצות הברית מאכלסת נישה נפרדת בין אומות העולם מבחינת האני מאמין הלאומי שלה, התפתחותה ההיסטורית, מוסדותיה הפוליטיים והדתיים ומקורותיה.
אמריקניזם הוא רעיון נפוץ ואמונה רווחת בקרב האוכלוסייה האמריקנית, אך תוקפו, כשרותו וכן השלכותיו הם נושאים שנוים במחלוקת. אמריקנים רבים הם שותפים לרעיון האקספציונליזם שלא במתכוון. זאת כאשר הציבור אמריקני מצדיק את מדיניות החוץ של האומה האמריקנית אך ורק על בסיס תמיכה בהתקדמותה הכלכלית של ארצות הברית וכן כהגנה על הרעיון לפיו התערבות אמריקנית באומות וטריטוריות מעבר לים מהווה קידום של זכויות האדם. באמריקה, וכן במדינות אשר נמצאות בתחום מעגל ההשפעה שלה, האומה האמריקנית נתפסת כנושאת הלפיד בתחום זכויות האדם, וכן כחזית ההגנה הגלובאלית עליהן. בעקבות תפיסה זו, פלישות אמריקניות לטריטוריות זרות או התערבות כלכלית ופוליטית במדינות כגון קובה והפיליפינים, התקבלו באהדה ותמיכה רבה בקרב הציבור האמריקני, בעוד שנתקלו לרוב בהתנגדות ציבורית במדינות המעורבות.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- נדב איל, נסיגת האימפריה, בתוך: המרד נגד הגלובליזציה, עמ' 221