אימרה באך
אימרה באך (בהונגרית: Imre Bach; סגד, 17 במרץ 1895[1] – בודפשט, 18 באוקטובר 1966)[2] היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא פנימי, אנדוקרינולוג, דוקטור למדעי הרפואה (PhD) (1952) פרופסור.
 | |
| לידה |
17 במרץ 1895 סגד, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 1966 (בגיל 71) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, רופא פנימי, אנדוקרינולוג |
  | |
קורות חיים עריכה
אימרה באך נולד במשפחה בורגנית יהודית כבנם של סוחר הפחם והעץ בנה בך ושל פרנציסקה קליין. הוא סיים את בית הספר המלכותי הממלכתי ההונגרי בסגד עם תוצאות מצוינות (1913).[3] בין 1917 לבין 1918, ביצע שירות צבאי בחזית במלחמת העולם הראשונה. בינתיים השלים את לימודיו בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם הוסמך לדוקטור לרפואה ב-1918. ב-1919 השתתף בקרבות ההגנה של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית כחייל. לאחר נפילת הרפובליקה, מסתיו 1919 היה מתמחה במרפאה פנימית מס' 3 של האוניברסיטה עד 1920. בין השנים 1920–1923 יצא לסיור לימודים במכוני מחקר פיזיולוגיים ותרופות גרמניים. בין 1924 לבין 1928 עבד במכון לרוקחות של אוניברסיטת סגד. לאחר מכן פנתה התעניינותו למקצוע בסיסי אחר, היסטופתולוגיה, והוא הפך למרצה במכון לפתולוגיה בסגד. שם הפך לפרופסור ב-1933 בתחום "ההיבטים הרפואיים של החומרים המתסיסים" (פרמנטים).[4] בין 1934 לבין 1944 היה פרופסור במרפאה לאבחון רפואה פנימית. כיהודי גורש ב-1944 למחנה ריכוז. הוא ניצל וחזר הביתה ב-1945. בין 1946 ל-1966, הוא היה האנדוקרינולוג הראשי של המחלקה הפנימית B של בית החולים פטרפי שאנדור בבודפשט. בין השנים 1947 לבין 1949 היה גם פרופסור לאנדוקרינולוגיה באוניברסיטת סגד.
באך עסק באנדוקרינולוגיה קלינית, בעיקר בקשרים האנדוקרינולוגיים ובפתומכניזם של יתר לחץ הדם. הוא גם השיג תוצאות משמעותיות בעולם בבחינת תפקוד בלוטת יותרת הכליה, והיה הראשון לזהות את מה שנקרא חשיבותם של קטיונים חד ערכיים. (קטיון הוא אטום או מולקולה, הנושא מטען חשמלי כיוון שמספר האלקטרונים בו שונה ממספר הפרוטונים. זאת בשונה מאטום נייטרלי, שבו מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס).
באך היה ממייסדי "החברה האנדוקרינולוגית ההונגרית" וחבר נבחר ב"אגודה המלכותית לרפואה" בלונדון (Royal Society of Medicine). תחום המחקר העיקרי שלו היה אנדוקרינולוגיה קלינית והקורלציות האנדוקרינולוגיות של יתר לחץ הדם.
משפחתו עריכה
אשתו השנייה הייתה רוז'ה מארר, לה נישא ב-7 ביוני 1938 בסגד.[5] בן: איבאן באך מאשתו הראשונה (1927–2006) היה מהנדס חשמל, מתמטיקאי, מדען מחשבים.
עבודותיו עריכה
- אבחון קליני. פתולוגיה רפואית (בודפשט, 1944)
- אנדוקרינולוגיה מעשית ברפואה פנימית וברפואת ילדים (עם לאיוש ברטה, בודפשט, 1964)
פרסים עריכה
- הרופא המצוין (1954)
לקריאה נוספת עריכה
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Névpont.hu (נקודת שם)
- Tudósnaptár (לוח המדענים)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Születési bejegyzése a szegedi izraelita hitközség születési akv". נבדק ב-2022-02-06.
- ^ Gyászjelentése
- ^ Iskolai értesítők, Szeged - Állami Klauzál gimnázium, Szeged, 1912/1913
- ^ Hivatalos Közlöny, 1933. augusztus 1. (41. évfolyam, 15. szám)
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a szegedi polgári házassági akv. 304/1938. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-02-06.