אימרה ואש
אימרה ואש (במקור עד 1918 ויינברגר,[1] בהונגרית: Vas Imre; מישקולץ, 14 בדצמבר 1898[2] – בודפשט, 19 ביולי 1966)[3] היה דוקטור לרפואה (MD) רופא ריאות, מנהל מחלקה בבית חולים, מנהל בית חולים, קנדידט למדעי הרפואה - "דוקטורט קטן" (.CSc) (1957), מומחה ברמה לאומית לשחפת, כותב ספרים בנושא מבוססי מחקריו.
 | |
| לידה |
14 בדצמבר 1898 מישקולץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 1966 (בגיל 67) הג'ווידק, הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| שם לידה |
Weinberger Imre |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת פץ', אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, רופא ריאות |
  | |
קורות חייו עריכה
אימרה ויינברגר נולד במשפחה יהודית כבנם של לזאר ויינברגר, נוטריון, ושל רחל מוסקוביץ'. הוא החל את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא כסטודנט לרפואה. לאחר המלחמה, הוא לא יכול היה לחזור לאוניברסיטת בודפשט (בעיקר בגלל החוק המפלה יהודים הנומרוס קלאוזוס), ולכן השיג את התואר באוניברסיטת פץ' ב-1923. לאחר מכן עבד כרופא פנימי בפוליקליניקה Charité עד 1935, ולאחר מכן בין 1935 לבין 1940 עבד במכון למחלות הריאה של אויפשט (היום רובע 4 של בודפשט). במלחמת העולם השנייה פוטר מעבודתו בגלל מוצאו היהודי, ונשלח למחנות שירות העבודה מספר פעמים (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). אחר כך הוא גורש למחנה הריכוז אושוויץ ב-1944, שרד ולבסוף חזר להונגריה באוגוסט 1945. בשנים 1945–1949 עמד בראש מחלקת השחפת כמנהל מחלקה בבית החולים היהודי לצדקה בבודפשט (בדרך אמריקה). מ-1949 עד 1966, היה מנהל בית החולים הממלכתי לחולי ריאות סבאדשאגהג' (Szabadsághegy). הוא פיתח את העקרונות הבסיסיים של שיקום חולי שחפת. זכותו והישגו העיקרי הוא פיתוח היכולת לגילוי המוקדם של מחלת השחפת והריאות בשלב מוקדם והחזרת החולים ושיקומם החברתי והרפואי לעבודה פורייה.
אשתו הייתה אנה הלאס (1905–?), בתם של פרנץ הֵבֶּר (פירושו בהונגרית "עברי") ואידה מוסקוביץ', לה נישא ב-6 במאי 1928 בבודפשט.[4]
כתביו ומחקריו עריכה
- שיקום חולי ריאות (בודפשט, 1959)
- Hogyan éljen a tüdőbeteg ember? (כיצד יחיה חולה שחפת?)
- A munkaköri alkalmasság orvosi elbírálásának irányelvei (הנחיות להערכה רפואית של כושר תעסוקתי -מחבר משותף)
- Egészségügyi feladatok a második ötéves tervben (משימות בריאות בתוכנית החומש השנייה - מחבר משותף)
פרסים והוקרה עריכה
- מדליית הזיכרון של אמיל וייל (1957)
- מדליית הזיכרון של פרידייש קוראני (1961)[5]
לקריאה נוספת עריכה
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Barát Irén, Sirály Ferenc: In memoriam Vas Imre (1966. szeptember 25.) Orvosi Hetilap, 107. évfolyam, 39. szám, 1858-1859. o. (לזכרו של אימרה ואש. שבועון רפואי 1966)
- Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001.(אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. כרך השלמה. עורכת ראשית אגנש קניירש)
קישורים חיצוניים עריכה
- ספרו כיצד יחיה חולה ריאות
- אימרה ואש באתר Arcanum
הערות שוליים עריכה
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 111339/1918. Forrás: MNL-OL 30808. mikrofilm 460. kép 3. karton
- ^ "Születési bejegyzése a miskolci polgári születési akv. 1448/1898. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-12-27.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi állami halotti akv. 1344/1966. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-12-27.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 650/1928. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-12-27.
- ^ "Dr. Vas Imre kapta az idei Korányi Frigyes emlékérmet". Népszabadság. 1961-09-28. p. 10. נבדק ב-2020-12-27.