מישקולץ

מישקולץ
Miskolc
סמל מישקולץ	דגל מישקולץ
	מבט אווירי
מדינה	הונגריה
חבל	צפון הונגריה
מחוז	בורשוד-אבאוי-זמפלן
נפה	נפת מישקולץ
ראש העיר	אקוש קריזה
תאריך ייסוד	1365
שטח	236.66 קמ"ר
גובה	131±1 מטר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	155,650 (נכון ל־1 בינואר 2018)
‑ צפיפות	704.91 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	48°06′15″N 20°47′30″E / 48.104167°N 20.791667°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.miskolc.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. מישקולץ

מישקולץ (בהונגרית: Miskolc) היא עיר תעשייתית גדולה בצפון-מזרח הונגריה, ובירת מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן. עם אוכלוסייה של כ-160,000 נפש היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בהונגריה והשלישית במספר האוכלוסין אם כוללים גם את הפריפריה.

חשמליות ברחוב סֵצֶ'נִ'י (מדרחוב)

העיר יושבת למרגלות הרי ביק, שהם חלק מהרי הקרפטים ממערב, בקצה הצפוני של המישור ההונגרי הגדול, ועל גדותיו של הנהר שאיו, העובר ממזרח. מיקומה של העיר הפך אותה לצומת תחבורה וצומת מסחר כבר בתקופה קדומה. ברחובותיה העתיקים מבני בארוק רבים. בחלקה המערבי נמצא מבצר דיושג'ר (Diósgyőr).

תוכן עניינים

חלקי העירעריכה

אבאש (Avas) גבעה בגובה 234 מ', בראשה אנטנת טלוויזיה, כנסייה עתיקה (המבנה העתיק ביותר במישקולץ העומד על תילו), ושיכוני מגורים.
העיר העתיקה ליד הנהר. מרכז העסקים העירוני ומקבץ בתים עתיקים שמורים לצד מבנים מודרניים.
העיר האוניברסיטאית. האוניברסיטה המקומית נחנכה ב-1949, ולכן אין בשטח העיר האוניברסיטאית מבנים עתיקים (או בעלי ייחוד).
לילפורד (Lillafüred) לשעבר כפר שנבלע אל תוך העיר. במקום מלון מפואר ומפל מים.
טפולצה (Tapolca) מרחצאות מינרלים חמים טבעיים בתוך מערה

נתונים דמוגרפייםעריכה

קבוצות אתניות (מפקד אוכלוסין 2001)^[1]עריכה

הונגרים – 95.7%
גרמנים – 0.3%
צוענים – 2.2%
סלובקים – 0.3%
אחרים – 0.1%
לא השיבו – 4.1%

דתות (מפקד אוכלוסין 2001)עריכה

קתולים – 49%
קלויניסטים – 22.5%
לותרנים – 1.4%
אחרים – 1.1%
אתאיסטים – 14.9%
לא השיבו – 10.9%

השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012עריכה

^[2]^[3]

יהדות מישקולץעריכה

ערך מורחב – בית הכנסת במישקולץ

תיעוד על ישיבת יהודים בעיר יש מתחילת המאה ה-18. בתחילת המאה ה-20 כיהן בה הרב אברהם שמואל בנימין שפיצר. על פי מפקד האוכלוסין משנת 1920, מנתה האוכלוסייה היהודית של העיר 10,000 תושבים שהיוו 16.5% מתושבי העיר. ב-1941 מנתה אוכלוסייתה היהודית של העיר 10,421 נפש שרובם ניספו בשואה. חלקם במחנות עבודה, חלקם בגטו המקומי ורובם נשלחו לפולין, בעיקר לאושוויץ. לזכרם הוצבו לוחות שיש בכניסה הצדדית לבית הכנסת, מכיוון רחוב דריינה. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2001 התגוררו בעיר כ-500 יהודים.