מישקולץ

מישקולץ (בהונגרית: Miskolc) היא עיר תעשייתית גדולה בצפון-מזרח הונגריה, ובירת מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן. עם אוכלוסייה של כ-160,000 נפש היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בהונגריה והשלישית במספר האוכלוסין אם כוללים גם את הפריפריה.

מישקולץ
Miskolc

סמל סמל מישקולץ דגל מישקולץ
מבט אווירי
מדינה
חבל	צפון הונגריה
מחוז
נפה	נפת מישקולץ
ראש העיר	אקוש קריזה
תאריך ייסוד	1365
שטח	236.66 קמ"ר
גובה	131 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	150,695 (נכון ל־1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	704.91 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	48°06′15″N 20°47′30″E
אזור זמן	UTC +1
http://www.miskolc.hu
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. מישקולץ (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. מישקולץ tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

חשמליות ברחוב סֵצֶ'נִ'י (מדרחוב)

העיר יושבת למרגלות הרי ביק, שהם חלק מהרי הקרפטים ממערב, בקצה הצפוני של המישור ההונגרי הגדול, ועל גדותיו של הנהר שאיו, העובר ממזרח. מיקומה של העיר הפך אותה לצומת תחבורה וצומת מסחר כבר בתקופה קדומה. ברחובותיה העתיקים מבני בארוק רבים. בחלקה המערבי נמצא מבצר דיושג'ר (Diósgyőr).

היסטוריה

האזור התיישב על ידי ההונגרים במהלך המאה ה-9. העיר הוזכרה לראשונה בשנת 1210. בשנת 1335 לעיר הוענקו זכויות אופידום על ידי לאיוש הראשון. באותה תקופה גם שודרג מבצר באזור דיושג'ר. בשנת 1544 האזור נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית. מספר פעמים היא עברה מיד ליד עד לשנת 1687 הטורקים גורשו סופית. באותה תקופה סביב העיר התפתח אזור גידול ענבים וייצור יין. במהלך המאה ה-16 רוב אוכלוסיית העיר עברה לנצרות פרוטסטנטית. בשנת 1640 בעיר הוקמה הגימנסיה הפרוטסטנטית שפעולת עד היום.

בתחילת המאה ה-18 האזור היה מרכז מאבק הונגרי לעצמאות ופרנץ ראקוצי החזיק בו מטה. בשנת 1707 העיר נכבשה על ידי כוחות של הבסבורג ונהרסה. העיר שוקמה במהירות ונבנו בה בנייני ציבור חשובים. בשנת 1786 התגוררו בה כ-15 אלף תושבים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה העיר קושיצה עברה לצ'כוסלובקיה ומישקולץ הפכה לעיר הגדולה של צפון הונגריה.

בשנת 1949 בעיר הוקמה אוניברסיטה.

חלקי העיר

• אבאש (Avas) גבעה בגובה 234 מ', בראשה אנטנת טלוויזיה, כנסייה עתיקה (המבנה העתיק ביותר במישקולץ העומד על תילו), ושיכוני מגורים.
• העיר העתיקה ליד הנהר. מרכז העסקים העירוני ומקבץ בתים עתיקים שמורים לצד מבנים מודרניים.
• העיר האוניברסיטאית. האוניברסיטה המקומית נחנכה ב-1949, ולכן אין בשטח העיר האוניברסיטאית מבנים עתיקים (או בעלי ייחוד).
• לילפורד (Lillafüred) לשעבר כפר שנבלע אל תוך העיר. במקום מלון מפואר ומפל מים.
• טפולצה (Tapolca) מרחצאות מינרלים חמים טבעיים בתוך מערה

נתונים דמוגרפיים

קבוצות אתניות (מפקד אוכלוסין 2001)

• הונגרים – 95.7%
• גרמנים – 0.3%
• צוענים – 2.2%
• סלובקים – 0.3%
• אחרים – 0.1%
• לא השיבו – 4.1%

דתות (מפקד אוכלוסין 2001)

• קתולים – 49%
• קלויניסטים – 22.5%
• לותרנים – 1.4%
• אחרים – 1.1%
• אתאיסטים – 14.9%
• לא השיבו – 10.9%

השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012

קהילה יהודית

ערך מורחב – בית הכנסת במישקולץ

תיעוד על ישיבת יהודים בעיר יש מתחילת המאה ה-18. בתחילת המאה ה-20 כיהן בה הרב אברהם שמואל בנימין שפיצר. על פי מפקד האוכלוסין משנת 1920, מנתה האוכלוסייה היהודית של העיר 10,000 תושבים שהיוו 16.5% מתושבי העיר. כרב העיר כיהן הרב אליעזר ברגר, שנהג גם במנהגי אדמו"רות. לאחר עלייתו ארצה הקים קהילה שהתפתחה לחסידות מישקולץ. ב-1941 מנתה אוכלוסייתה היהודית של העיר 10,421 נפש שרובם נספו בשואה. חלקם במחנות שרות העבודה, (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) חלקם בגטו המקומי ורובם נשלחו לפולין, בעיקר לאושוויץ. לזכרם הוצבו לוחות שיש בכניסה הצדדית לבית הכנסת, מכיוון רחוב דריינה. לאחר השואה נרצחו מספר יהודים בעיר בתקריות אנטישמיות ("פוגרום מישקולץ"). על פי מפקד האוכלוסין משנת 2001 התגוררו בעיר כ-500 יהודים.

ילידי המקום

• ינה ואמוש, במקור ויינר (1882 – 1950) היה סוציולוג, וטרינר, יהודי-הונגרי יועץ לבריאות בעלי חיים.
• שנדור פרנצי במקור פרנקל (1873 – 1933) היה פסיכואנליטיקאי הונגרי-יהודי, תאורטיקן מרכזי של האסכולה הפסיכואנליטית ומקורבו של זיגמונד פרויד.
• ד"ר דז'ה פלדש (1880 – 1950) היה סייף יהודי-הונגרי. אלוף אולימפי בעל שתי מדליות זהב בחרב. נוסף לכך היה רופא.
• ארנה ברודי (1873 – 1961) היה עורך דין, פוליטיקאי, חבר האספה הלאומית של הונגריה, הונגרי-יהודי, אחת הדמויות הבולטות ביהדות הונגריה בין שתי מלחמות העולם. אחיינו של הסופר המפורסם שאנדור ברודי.
• טיבור בנדק במקור בנדיקט (1911 – 1963) היה שחקן יהודי-הונגרי, מנחה קברט. בנו מיקלוש בנדק הוא שחקן גם הוא, נכדו טיבור בנדק (אנ') (1972–2020), היה שלוש פעמים אלוף אולימפי בכדורמים.
• שאנדור ואנדור, במקור ונטיאנר (1901 – 1945) היה אספרנטיסט, מנצח יהודי-הונגרי, מלחין שנספה בשואה.
• אדולף אלנבוגן (1814 – 1886) היה כנר, מנצח, מלחין יהודי-הונגרי.
• ז'יגמונד ברודי (1840 – 1906) היה עיתונאי, עורך ומוציא לאור יהודי-הונגרי, חבר הבית העליון של הפרלמנט ההונגרי.
• לאיוש ברודי, במקור מאיר לזר ברודי (1858 – 1939) היה עיתונאי, עורך עיתון יהודי-הונגרי אחיו של ז'יגמונד ברודי.
• שמעון אדלר (1861 – 1930) היה מורה לחינוך מיוחד יהודי-הונגרי.
• ליפוט אראני, במקור גולדמן (1855 – 1945) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, עורך עיתון.
• וילמוש בורשודי, במקור ויינברגר (1857 – 1904) היה שחקן, מנהל תיאטרון, לחשן יהודי-הונגרי.
• ינה בארשון, במקור עד 1906 בורנשטיין (1894 – 1969) דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא נשים, פרופסור באוניברסיטה, בעל דוקטורט Ph.D.
• בנימין זאב ברודי או בנימין וולף ברודי (1770 – 1841), היה פילנתרופ יהודי-הונגרי, נשיא הקהילה היהודית בעיר, סבו של חבר הפרלמנט ארנה ברודי.
• אימרה פרסבורגר או אמריק פרסבורגר (1902 – 1988) היה תסריטאי זוכה פרס אוסקר, במאי קולנוע ומפיק ממוצא יהודי-הונגרי בבריטניה.
• אדה רמני במקור הופמן (1828 – 1898) היה מלחין, כנר הונגרי-יהודי בעל שם עולמי.
• בודוג דיק (1893 – 1848) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, קצרן, עורך עיתון ומנכ"ל הוצאה לאור.
• איגנץ שוגאר (1860 – 1917) היה דוקטור למשפטים יהודי-הונגרי, מזכיר לשכת המסחר והתעשייה של העיר מישקולץ.
• מור קורח או מאוריציו קורח וגם מרצ'לו קורה (1888 – 1975). מהנדס כימיה יהודי-הונגרי שזכה בפרס קושוט, חבר באקדמיה ההונגרית למדעים.
• שאנדור פראגו, במקור פרידמן (1886 – 1933) היה שחקן יהודי-הונגרי, מנהל תיאטרון.
• יוליוס לאופולד קליין במקור דיולה קליין (1804 – 1876) מחזאי יהודי-הונגרי-גרמני, פובליציסט והיסטוריון ספרות. חבר חיצוני באקדמיה ההונגרית למדעים.
• ארנה סנש במקור שוורץ (1889 – 1945) היה שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, קומיקאי יהודי-הונגרי שנספה בשואת יהודי הונגריה.
• טיבור האזי במקור הופמן (1912 – 1999) היה שחקן טניס שולחן יהודי-הונגרי ואמריקאי, אלוף עולם,
• דניאל וארנאי במקור דז'ה וייס (1881 – 1962) היה פוליטיקאי, סופר, עיתונאי, מתרגם ספרותי יהודי-הונגרי. חבר האספה הלאומית ההונגרית.
• לאסלו קוזמה (במקור קוהן (כהן), 1902 – בודפשט) היה מהנדס חשמל יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה.
• לילי היידו במקור הוכמן, 1891 – 1960) הייתה רופאה ראשית, פסיכיאטרית, פסיכואנליטיקאית יהודייה-הונגרייה.
• לאיוש גימש (במקור גולדברגר 1886 – מחנה הריכוז בוכנוולד, 1945) היה צייר יהודי-הונגרי.

ערים תאומות

• אוסטרבה, צ'כיה
• אשפנבורג, גרמניה
• ואלנסיין, צרפת
• בורגס, בולגריה
• וולוגדה, רוסיה
• טמפרה, פינלנד
• קושיצה, סלובקיה
• קטוביץ, פולין
• אסאן, קוריאה הדרומית
• קליבלנד, ארצות הברית
• קייסרי, טורקיה

ראו גם

• חסידות מישקולץ

לקריאה נוספת

• פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 359–364
• מונוק, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 228–230. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מישקולץ בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מישקולץ
• על מישקולץ, באתר יד ושם
• מישקולץ (Miskolc), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
• "מישקולץ", באתר JewishGen (באנגלית)
• מישקולץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קהילת מישקולץ, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
• מישקולץ (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערים הגדולות של הונגריה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2019
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בודפשט דברצן
	1	בודפשט	בודפשט	1,752,286	11	סולנוק	יאס-נאג'קון-סולנוק	71,285	סגד מישקולץ
	2	דברצן	היידו-ביהר	201,432	12	ארד	פשט	68,211
	3	סגד	צ'ונגראד-צ'נאד	160,766	13	טטבאניה	קומארום-אסטרגום	65,845
	4	מישקולץ	בורשוד-אבאוי-זמפלן	154,521	14	שופרון	גיור-מושון-שופרון	62,671
	5	פץ'	באראניה	142,873	15	קאפושוואר	שומוג'	61,441
	6	גיור	גיור-מושון-שופרון	132,038	16	וספרם	וספרם	59,738
	7	נירג'האזה	סבולץ'-סטמאר-ברג	116,799	17	בקשצ'בה	בקש	58,996
	8	קצ'קמט	באץ'-קישקון	110,687	18	זאלאגרסג	זאלה	57,403
	9	סקשפהרוואר	פייר	96,940	19	אגר	הווש	52,898
	10	סומבטהיי	ואש	78,407	20	נג'קניז'ה	זאלה	46,649