אימרה פלדש (היסטוריון מוזיקה)
אימרה פלדש (בהונגרית: Földes Imre; נולד ב-8 במרץ 1934) הוא היסטוריון מוזיקה יהודי-הונגרי זוכה ב-12 פרסים שונים מתוכם: הפרס על שם פרס פרנץ ארקל (פרס ממלכתי למלחינים מצטיינים, מנהלים מוזיקליים ופעילות אמנותית – רק 3 מקבלים כל שנה) ו"פרס פרימה פרימיסימה", פרופסור בדימוס באוניברסיטה של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, דמות בעלת השפעה רבה בחינוך והפצת ידע בתולדות המוזיקה ההונגרית.
לידה |
8 במרץ 1934 (בן 90) בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
מוקד פעילות | הונגריה |
מקום לימודים | הקונסרבטוריון על שם בלה ברטוק בבודפשט, האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט, Goldmark Music School |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה |
|
foldesimre | |
ביוגרפיה
עריכהאימרה פלדש נולד במשפחה יהודית, אביו היה סוחר, אמו רואת חשבון. סבו, אימרה פלדש היה מחזאי, ודודו פטר פלדש היה סופר. אשתו (מאז 1963) היא ד"ר ז'וז'אנה ודאס, רופאת עיניים לילדים. בתו יודית פלדש (1964) היא נגנית כינור, חתנו סימונה פונטאנלי (1961) הוא מלחין, ונכדתו פלורה פונטאנלי (1995) היא נגנית כינור.
קריירה
עריכהלימודיו עד 1945
עריכהאמו של פלדש ניגנה בפסנתר ברמה גבוהה, מה שקבע במידה רבה את העניין ואת בחירת הקריירה שלו. הוא החל את לימודי הפסנתר שלו ב-1943 בבית הספר למוזיקה גולדמארק (שהיה מיועד ליהודים שלא יכלו ללמוד במקום אחר) הוא למד אצל ורה ברצל. בית הספר היה ממוקם בבית המגורים שנבנה על פי תוכניותיו של האדריכל ג'רג' שומודי עבור הקהילה היהודית של פשט בשנת 1937. המוסד החל את פעילותו בשנת 1943 תחת השם בית הספר למוזיקה גולדמארק, האולם הגדול, שתפקודו במקור היה אולם תפילה משלים של בית הכנסת ברחוב הגדוש ד'יולה בבודפשט, הותאם בתקופה זו להופעות ולחגיגות. בשנים האחרונות האלה של מלחמת העולם השנייה, רבים מהאנשים היהודים הבולטת של חיי המוזיקה ההונגרית מצאו מקלט וקיבלו במקום קתדרה ללמד. ביניהם: ורה דנש, פאל קדושה, פאול לוקאץ', פרידייש שאנדור, שאנדור רנה (במקור שטרן), טיבור שאראי, אישטוואן סלני (במקור שטסל), בנצה סאבולצ'י, אימרה אונגאר.
אחרי 1945
עריכהבין השנים 1949 לבין 1955, הוא למד קומפוזיציה אצל אישטוואן סלני בבית הספר התיכון למוזיקה בבודפשט. בין השנים 1955 לבין 1960 למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט כתלמידו של יאנוש וישקי.
כבר בשנות לימודיו הוא נתן בדירתו בקביעות לחבריו שיעורים בתולדות המוזיקה ובתורת המוזיקה. בארגון Jeunesses Musicales (הארגון הגדול ביותר למוזיקת הנוער הלא ממשלתי בעולם, שנוסד בבריסל, בלגיה בשנת 1945, במשימה "לאפשר לצעירים להתפתח באמצעות מוזיקה בכל הגבולות") הוא הוביל חוגי חינוך מוזיקליים ומחנות בבודפשט ובגדלה. בין 1960 לבין 1974, הוא לימד תולדות המוזיקה וידע בסיסי בתורת המוזיקה באוניברסיטת מוהולי-נאג' לאמנות ועיצוב והקים מקהלה (שפועלת עד היום). בין השנים 1961–1966 היה מורה לתולדות המוזיקה, ספרות מוזיקלית, תורת המוזיקה וסולפז' באקדמיה למוזיקה בלה ברטוק, ובין השנים 1961–2003 היה מורה לתולדות המוזיקה ולתורת המוזיקה במכון להכשרת מורים בבודפשט של האקדמיה למוזיקה ע"ש ליסט פרנץ. מאז 1971, הוא מלמד תיאוריה של מוזיקה, סולמות ותולדות המוזיקה בסניף האוניברסיטה של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. מרצה בכיר משנת 1966, פרופסור חבר באוניברסיטה משנת 1971, ופרופסור מן המניין באוניברסיטה משנת 1997.
השתתפותו בהפצת מוזיקה
עריכהמחוץ למוסדות החינוך, הוא ביצע גם פעילות הסברה מוזיקלית נרחבת בבודפשט ומחוצה לה. מאז 1960 קיים סדרת הרצאות על תולדות המוזיקה, תורת המוזיקה והיסטוריה במשך 59 מחזורי כיתות באוניברסיטה החופשית של אטילה יוז'ף בבודפשט. בין השנים 1972–1977, הוא ערך סדרת הרצאות ברדיו ההונגרי בשם "יצירות מוזיקה הונגריות", בית הספר למוזיקה של כולם בין 1976 לבין 1981 ותולדות המוזיקה לכולם בין השנים 1996 לבין 2001. הוא נתן הרצאות במקומות רבים מחוץ להונגריה: Cheshire (Connecticut, USA), פירנצה, לטינה, לנדאווה, לאון, לונדון, נאפולי, אולומואוץ, ברטיסלאבה, פראג, ויימאר.
במהלך פעילות הפצת הידע שלו, הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת למוזיקה של המאה ה-20 ויצירתם של מלחינים הונגרים עכשוויים. הוא ניהל שיחות פומביות עם מלחינים הונגרים, שרובן התפרסמו גם בדפוס (Harmincasok, Metszet). ערך הכשרות מקצועיות בכל רחבי הארץ.
פעילותו החברתית
עריכהבמהלך פעילותו החברתית הענפה מילא פלדש תפקידים רבים. כך, בין היתר, הוא היה נשיא מחלקת המוזיקה של TIT - נשיא מחלקת המוזיקה של החברה להפצת מידע של בודפשט, סגן נשיא מועדון האמנות FÉSZEK (סגן נשיא כבוד מ-2019), חבר ועדת כבוד של אגודת מורי המוזיקה (ZETA), חבר בוועדת המלגות למלחין, מוזיקולוג ומבקר מוזיקה על שם זולטאן קודאי (1999 - 2019). הוא נבחר לחבר כבוד בארגון ההונגרי של מוזיקאים צעירים (Jeunesses Musicales) ב-1992. ועוד.
יצירתו
עריכההוא פרסם כמעט את כל עבודתו הכתובה והמנוגנת-מושמעת באתר האינטרנט שלו.
כתביו (מבחר)
עריכה- הם בשנות השלושים לחייהם. שיחות עם מלחינים הונגרים. הוצאת המוזיקה בודפשט 1969
- מערכות קול ורצפים ווקאליים במוזיקה של המאה שלנו. הוראת מוזיקה ווקאלית 1970–1973
- יצירת המוזיקה של השבוע (25 מחקרים). הוצאת המוזיקה בודפשט 1973–1995[1]
- למה המוזיקה של המאה שלנו יפה? (2 מחקרים) מחשבה, בודפשט 1974[2]
- הלחן "Dies irae...". (1974) תורת המוזיקה, ניתוח סגנונות. הוצאת המוזיקה בודפשט 1977
- חייו ויצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך. הוצאת ספרי לימוד 1976 (2/1980, 3/1989)
- תופעות. כתב העת מוזיקה 1982–1984
- גורלות - שלוש שיחות (Csaba Deák, Miklós Maros, Pavol Simai). מוזיקה 1994
- "Metszet '96" - שיחות עם מלחינים הונגרים. פארלנדו 1998–2008
הרצאותיו (מבחר)
עריכה- יצירות מוזיקה הונגריות (סדרת הופעות ברדיו ההונגרי – עורכת אסתר לזר)
- בית הספר למוזיקה של כולם (53 הופעות ברדיו ההונגרי 1976–1981)
- היסטוריית מוזיקה לכולם (37 הופעות ברדיו ההונגרי 1996–2001)
- Der Leiermann (2004)
- המערכת הדינמית של התווים המוזיקליים (2005)
פרסים והוקרה
עריכה- למען תרבות סוציאליסטית (1974)
- פרס ה"רמה" של הרדיו ההונגרי (1974, 1976)
- פרס SZOT לאמנות (1975)
- עובד מצטיין בחינוך (1976)
- קרן האמנות של הרפובליקה העממית ההונגרית – פרס סאבולצ'י (1977)
- פרס פרנץ ארקל (1986)
- מדור המוזיקה של האגודה הלאומית של אמנים יוצרים הונגרים – "הפרס הגדול" (1995)
- פרס מיוחד לרדיו ההונגרי (1998)
- צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (2004, החזיר אותו ב-2016)
- פרס על שם לאסלו מוהולי-נאג' (2010)
- פרס Artisjus (2011)
- פרס פרימה פרימיסימה (2016)
לקריאה נוספת
עריכה- Brockhaus–Remann: Zenei Lexikon I. Zeneműkiadó Budapest 1983
- מי זה מי בסצנת המוזיקה ההונגרית? הוצאת המוזיקה בודפשט 1988
- האישים המוצלחים של הונגריה. British Publishing House 2017
- אתר אוניברסיטת פרנץ ליסט למוזיקה
- מאגר אמנים של BMC
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אימרה פלדש
הערות שוליים
עריכה- ^ J. S. Bach: I. brandenburgi verseny, J. S. Bach: á-moll hegedűverseny, J. S. Bach: Magnificat, Balassa Sándor: Cantata Y, op. 21, Balassa Sándor: Írisz, Balassa Sándor: Requiem Kassák Lajosért, Ludwig van Beethoven: 1. szimfónia, Johannes Brahms: G-dúr hegedű-zongora szonáta, op. 78, Arcangelo Corelli: Concerto grossók, op. 6, Decsényi János: Sírfelirat Aquincumból, Durkó Zsolt: Halotti beszéd, Farkas Ferenc: Gyümölcskosár, Arthur Honegger: 4. szimfónia, Arthur Honegger: 5. szimfónia, Arthur Honegger: Szimfónia vonós hangszerekre, Huzella Elek: Miser Catulle, Kurtág György: A boldogult R. V. Truszova üzenetei, Kurtág György: Bornemisza Péter mondásai, Kurtág György: Játékok, Ligeti György: Requiem, Witold Lutosławski: Gyászzene – vonószenekarra, Witold Lutosławski: Velencei játékok, Gustav Mahler: 1. szimfónia, Maurice Ravel: Miroirs, Szervánszky Endre: Hat zenekari darab
- ^ Arthur Honegger: Szimfónia vonós hangszerekre, Arnold Schönberg: Hat kis zongoradarab, op. 19 No. 6