גֶדֶלֶההונגרית: Gödöllő) היא עיר במחוז פשט שבהונגריה. בעיר חיה קהילה יהודית עד לרצח רוב יהודיה בשואת יהודי הונגריה.

גדלה
Gödöllő
סמל
סמל גדלה
Flag of Gödöllő.svg
דגל גדלה
אוניברסיטת גדלה
אוניברסיטת גדלה
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל מרכז הונגריה
מחוז פשט
נפה נפת גדלה
ראש העיר גיורגי אנדראש גמשי (György András Gémesi)
תאריך ייסוד 1349
שטח 127.97 קמ"ר
גובה 150-250 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 32,131 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 47°36′00″N 19°22′00″E / 47.6°N 19.366666666667°E / 47.6; 19.366666666667 
אזור זמן UTC +1
http://www.godollo.hu

תולדות העירעריכה

האזור היה מיושב עוד בתקופת האבן. עדויות ליישוב באזור קיימות גם מהתקופה הרומאית. מדרום לעיירה נמצאים ביצורים רומאיים הידועים בשם "גבולות רוסיה" או הלימס הרוסי (Limes Sarmatiae) (אנ'). רוב הביצורים האלה נבנו בתקופת קונסטנטינוס הגדול (312337).

תיעוד מתחילת המאה ה-14 מעיד על קיומן של זכויות רכוש בגדלה. באותה תקופה הופרדה גדלה מהיישוב הסמוך, הגדול יותר, בשנייה (Besnyő), והייתה בבעלות משפחות שהיו במעמד אצולה נמוך יותר מאשר בבשניו. באמצע המאה ה-15 הייתה גדלה במעמד של כפר.

 
מעון האמוואי (Hamvay), כעת המוזיאון העירוני

לאחר קרב מוהאץ' ב-1526 כבשו הכוחות העות'מאניים את בודה ואת גדלה. כתוצאה מכך הצטמקה אוכלוסיית היישוב לכדי משפחות בודדות. הטורקים שלטו ביישוב במשך 160 שנה. באמצע המאה ה-17 חזרה גדלה והפכה לכפר ובו בתים בודדים וכנסייה. בעליו של הכפר היה פרנץ האמוואי (Ferenc Hamvay) וביתו היה במרכז הכפר.

 
פסל המלכה מריה תרזה בגדלה

במאה ה-18 פעל ביישוב האציל ועורך הדין אנטל גרשלקוביץ (Antal Grassalkovich). הוא נולד למשפחת אצולה זוטרה והחל לפעול כעורך דין בשנת 1715. לאחר שנה החל לעבוד עבור בית המלוכה וב-1727 מונה לנשיאות הוועדה ל"רכישות חדשות" (Neoaquistica Commissio), גוף של המנהל האדמיניסטרטיבי ההבסבורגי שנועד לטפל בנושאי זכויות רכוש שצצו עקב סיום השלטון העות'מאני באזור.

גרשלקוביץ הגדיל את השפעתו הפוליטית ועושרו. הוא היה בקשרי שירותים ועסקים עם קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ועם מריה תרזה. על שירותיו להם קיבל את התארים ברון ורוזן. הוא פיתח את האזור שבמרכזו גדלה. את מעונו בגדלה החל לבנות ב-1741, בסגנון הבארוק. בית זה הוא מוקד עניין מרכזי בעיירה גם היום. בתקופתו גדלה האוכלוסייה הקלוויניסטית והקתולית בעיירה. בזכות פעילויות התכנון והבניה של גרשלקוביץ קיבלה העיירה מעמד של עיר בשנת 1763 והורשתה לקיים שוק. צאצאיו של גרשלקוביץ הזניחו את הרכוש המשפחתי באזור ועברו לווינה.

בתקופת מהפכות "אביב העמים" הקימו לאיוש קושוט ומפקדיו מטה בביתו של גרשלקוביץ בגדלה ושם תכננו את הפלת בית הבסבורג ואת המאבק הכושל לעצמאות הונגריה. במאה ה-19 נמכרה העיירה למספר משקיעים, מהונגריה ומחוצה לה. ב-1867 קנתה ממשלת הונגריה את הכפר ונתנה אותו לפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ולאליזבת, נסיכת בוואריה, כמתנת הכתרה. מאותה עת ואילך הייתה משפחת המלוכה נוהגת לפקוד את גדלה באביב ובסתיו, וכך הואצה התפתחותה של העיירה.

 
אנטל גרשלקוביץ
 
פסלה של אליזבת, נסיכת בוואריה בפארק ארז'בת (אליזבת)

עקב אקלימה הנוח של העיירה ונוכחותם של בני משפחת המלוכה, הפכה העיירה ליעד תיירות פופולרי, בעיקר בקרב מאות משפחתו מפשט. בסוף המאה ה-19 הונחה ליד העיירה מסילת רכבת והוקמה תעשיית גז. מספר האומנים ובעלי העסקים הקטנים בעיירה עלה. בעיירה הוקמו בנק, מסעדות, מועדונים שהציגו מופעי תיאטרון, קזינו, מרחצאות ובתי הארחה. מעון האמוואי הפך למלון. בתחילת המאה ה-20 פעלה בגדלה מושבת אמנים מזרם שפרש (Sezession) (אנ') מהמודרניזם. ב-1924 החל לפעול בעיירה בית ספר של המסדר הקתולי הפרמונטרי (Order of Canons Regular of Prémontré) (אנ').

בסתיו 1918 שהה קרל הראשון, קיסר אוסטריה בגדלה כשהכיר בהתפטרות ממשלת הונגריה. המטה הצבאי של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית שהתקיימה בין מרס לאוגוסט 1919, שכן בגדלה. משנת 1920 ואילך היה מעון האמוואי בגדלה מעונו של מיקלוש הורטי. בתקופה זו התפתחה העיירה והשתפרה אספקת השירותים בה.

בתקופת הקומוניזם הפך מעון האמוואי למשכנם של כוחות צבא סובייטיים ולמשרדיהם של שירותי רווחה. רבים מבתי העיר בני הקומה האחת נהרסו ובמקומם נבנו בתי שיכונים ששולטים עד היום על מרכז העיר. היערות המלכותיים בעיר ובסביבותיה וכן הפארק על שם אליזבת נכרתו לשימושים תעשייתיים. אופייה של העיירה הוסב, מעיירת נופש לעיירת מפעלים ותעשייה. בית הספר של המסדר הקתולי הפרמונטרי הפך לאוניברסיטה חקלאית. מספר מבנים ללימוד חקלאות נבנו באוניברסיטה, בתחומי העיר.

 
אוניברסיטת סנט אישטוון

ב-1966 קיבלה גדלה מעמד של עיר. בשנת 1981 נחנך בעיר מרכז תרבותי על שם שנדור פטפי. בנייתו של אולם העירייה הנוכחי הושלמה ב-1986. בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 נסגרו מספר מפעלי תעשייה שפעלו בעיר משנות ה-50 ואחרים הופרטו. הפרטת התעשיות והשירותים שינתה את פני העיר. מוסדות חינוך של כנסיות חידשו את פעילותם, בהם בית הספר של המסדר הקפוצ'יני ובית הספר של המסדר הקתולי הפרמונטרי. שיקומו של מעון גרשלקוביץ החל עוד לפני תום השלטון הקומוניסטי, ב-1985, אך עם התמוטטות השלטון הקומוניסטי ועזיבת כוחות הצבא האדום, הואץ השיקום.

בתקופת נשיאותה של הונגריה באיחוד האירופי ב-2011 נערכו במעון גרשלקוביץ ("ארמון גדלה") (אנ') ישיבות לא רשמיות בדרג של שרים. העיר אירחה גם את פגישות אסיה-אירופה (אנ').

חברת הכימיקלים "בורשודכם" (אנ') ייסדה ב-2008 מרכז לתמיכה טכנית ומרכז למחקר ופיתוח בגדלה. חברת גלקסו סמית' קליין מחזיקה מפעל חיסונים בגדלה. חברות תעשייה נוספות, הונגריות ובינלאומיות, מחזיקות אף הן מפעלים בעיר.

אתרים בעלי חשיבותעריכה

  • ארמון מלכותי הונגרי, ארמון גדלה (אנ'). במקור נבנה הארמון עבור משפחת גרשלקוביץ (Grassalkovich). לימים קבעו בו את משכן הקיץ שלהם הקיסר פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה, וכן מלך הונגריה ואשתו אליזבת, נסיכת בוואריה
  • אוניברסיטת סנט אישטוון, המכון המוביל לחינוך חקלאי בהונגריה
  • מעון האמוואי הפך למוזיאון עירוני שמחזיק משנת 1978 אוסף של פריטים ותעודות מההיסטוריה המקומית
  • כנסייה קלוויניסטית
  • כיכר ראשית, "כיכר החירות" (Szabadság Tér)
  • גונג השלום העולמי
  • בית אמנויות
 
בית האמנויות בגדלה
 
כיכר החירות בגדלה

יהודי גדלהעריכה

יהודים החלו להתיישב בגדלה בתחילת המאה ה-19. הם עסקו בשיווק התוצרת החקלאית של איכרי המקום. בשנת 1867 נבנה בארמונו של בעל האחוזה מקום נופש למשפחת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, והעיר הפכה לאתר מפגש של האצולה. יהודי גדלה סיפקו את כל הדרוש לניהול הארמון. הקהילה היהודית התארגנה בשנת 1850, ושלוש שנים אחר כך הוקמה החברה קדישא. בית הכנסת נבנה בשנת 1870.

בזמן הקרע ביהדות הונגריה בקונגרס יהודי הונגריה של שנת 1868, בו נתגלעו חילוקי דעות בין חרדים ומשכילים, הצטרפה הקהילה לזרם הניאולוגי.

בתקופת הטרור הלבן שימשה גדלה כאחד ממעוזי כנופיית הטרור של פרונאי Prónay Pál.

בשנת 1937 הופקע תוקף הדרכונים שבידי היהודים, הוטלו מיסים מיוחדים והופקעו רשיונות של בעלי מלאכה יהודים. בשנת 1942 הוקם בגדלה מרכז לגיוס יהודים לעבודות כפייה. הם נשלחו לעזרת המאמץ המלחמתי ההונגרי-גרמני בחזית אוקראינה, שם נספו.

באפריל 1944, הוקם בעיר גטו זמני. כעבור תקופה קצרה, הועברו יושביו לגיטו הטוון, ומשם נשלחו לאושוויץ. משפחות אחדות הרעילו עצמן בתוך הקרונות החסומים.[1]

אחרי המלחמה לא חזרו יהודים לגדלה, ובשנת 1947 בוטלה רשמית הקהילה היהודית.

נולדו כאןעריכה

ערים תאומותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גדלה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה