הכנה משבת לחול
הכנה משבת לחול הוא איסור עשיית מעשים משבת לצורך ימי החול שלאחריה, אף באופן שאין בעשייתם משום איסור מלאכת שבת.
מקור וטעם האיסור עריכה
האיסור מופיע בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד, עמוד ב' בסוגיה הידועה בשם "קניבת ירק", והנידון שם הוא לעניין לנתק עלים מהקלח על מנת לחתוך אותם לאחר שבת.
בראשונים הובאו שלושה טעמים לאיסור הכנה:
הדחת כלים עריכה
בעניין הדחת כלים נאמר בברייתא: ”תנו רבנן קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית, שחרית מדיחן לאכול בהן בצהרים, בצהרים מדיחן לאכול בהן במנחה, מן המנחה ואילך שוב אינו מדיח, אבל כוסות וקיתוניות וצלוחיות מדיח והולך כל היום כולו, לפי שאין קבע לשתיה” (שם). וכן פסק ברמב"ם.[3]
היתרים אלה תלויים בכך שיודע שישתמש באותן הכלים במהלך השבת, אך אם יודע שלא ישתמש בהן - אסור.[6] אם מסופק אם יצטרך לכלים אלו במהלך השבת, נחלקו האחרונים בדבר.[7]
לצורך מצווה עריכה
גם לא לצורך מצווה לא הותר להכין משבת לחול, כגון גלילת ספר התורה בבית הכנסת לצורך הכנתו לקריאה ביום שני [8]. אך לימוד תורה, המותר בשבת, מותר אף אם נעשה לצורך יום חול [9], כגון הלומד לצורך העברת שיעור ביום חול, או הלומד את טעמי המקרא כהכנה לקריאה לציבור בשני או חמישי או אף בשבת הבאה [10].
שינה בשבת לצורך חול עריכה
מותר לישון בשבת, אף עם עושה כן על מנת שיהיה ערני במוצאי שבת, כגון לצורך העברת שיעור תורה. אך אין לומר זאת במפורש, אלא אך לעשות כן באופן שאינו ניכר שעושה זאת לצורך מוצאי שבת.
הערות שוליים עריכה
- ^ רש"י שם ד"ה אסור בקניבת ירק תוספות שם, ד"ה אלא: ""נראה לר"י דאסמכתא בעלמא הוא"
- ^ רש"י שם ד"ה "אסור": "דאסור משום שבות, דקטרח משבת לחול". משנה ברורה, סימן שכ"ג, ס"ק כ"ח.
- ^ 1 2 משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"ג, הלכה ז'
- ^ מרכבת המשנה, פרק כ"ג הלכה ז'
- ^ מעם לועז, ישעיהו פרק נ"ח אות ק"ט, "ובכלל האיסור לזלזל בשבת הכנה משבת לחול"
- ^ ארחות שבת, פרק כ"ב סעיף קנ"ט-ק"ס
- ^ מחמיר: תורת שבת ס"ק י"א
מקל: מקור חיים, קיצור הלכות סוף סעי' ו', "להציע מטתו בספק שישן בו" - ^ הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף קש"ע, סימן שכג' - הכנה משבת לחול, ס"ק ט' [1]
- ^ הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף קש"ע, סימן שכג' - הכנה משבת לחול, ס"ק ד' [2]
- ^ הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף קש"ע, סימן שכג' - הכנה משבת לחול, ס"ק ו' [3]