פתיחת התפריט הראשי
כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת"

בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות. החלוקה בין דברים שהם כבוד שבת לבין דברים שהם עונג שבת אינה חדה ומובהקת, אך לפי הגר"א כבוד שבת הם הפעולות הנעשות בערב שבת, ועונג שבת הם פעולות הנעשות בשבת עצמה[1].

תוכן עניינים

מקור ותוצאותעריכה

מצוות כבוד שבת נלמדת מפסוק בספר ישעיהו:

אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר

בגמרא מובא מדרש אודות שני מלאכי השרת המלווים את האדם בליל שבת מבית הכנסת לביתו, הקשור להכנות הנעשות לכבוד השבת:

שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת - מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהיה רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו

הלכה למעשהעריכה

מציווי כללי זה נלמדים מעשים שונים אותם יש לעשות לכבוד השבת:

  • עזרא תיקן כי כיבוס הבגדים יעשה ביום חמישי, וזאת מכבוד שבת.
  • רחיצת פנים, ידיים ורגליים לכבוד השבת.
  • התכוננות לשעת כניסת השבת, באופן המשווה לקבלת פני מלך או חתן וכלה.
  • לבוש נקי ומיוחד לשבת.
  • הימנעות מאמירת תחנון בתפילת מנחה של ערב שבת.
  • הימנעות מקביעת סעודה בצהרי ערב שבת על מנת שאדם יכנס לשבת בהרגשת רעב קל.
  • עריכת השולחן וכיסויו במפה בכניסת השבת וביציאתה (מלווה מלכה).
  • סידור הבית, הדלקת נר (למאור) וסידור המיטות.
  • השתתפות כל שהיא בהכנות הנעשות לקראת שבת[2].
  • איסור על אכילה ושתייה מעת כניסת השבת, קודם לעריכת קידוש.
  • יש שנהגו לצאת מבית הכנסת לשדה או לחצר[3]. כך גם היה נוהג האר"י ותלמידיו, והבעל שם טוב עם תלמידיו[4]. כיום נהוג לומר זאת בפיוט לכה דודי הנאמר בקבלת שבת, ובפיוט שבו נאמרים מילים אלו מסתובבים לכיוון הפתח ואומרים פזמון שכולל את המילים "בואי כלה בואי כלה בואי כלה".

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ביאור הגר"א, אורח חיים תקכט, סעיף ד'
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ל'
  3. ^ שולחן ערוך הרב סימן רס"ב סעיף ד
  4. ^ יום טוב - הערליך, באלבום "שבת"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.