איסור כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מנוסח כמו 'תשובה הלכתית', יש לכתוב בצורה אינציקלופדית. | |
איסור כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה הוא איסור הלכתי מהתורה לכרות ברית עם עובדי עבודה זרה, כדי שלא ימשכו את עם ישראל אחריהם.
מקור האיסור עריכה
שלוש פעמים נאמר בתורה לבני ישראל שמתי שהם נכנסים לארץ ישראל שאסור לכרות ברית עם שבעת העממין.
לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ... פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ
וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם.
דיני המצווה עריכה
שאם בני ישראל לא הצליחו לכבוש את אחד מערי שבעת עממין אז אסור לכרות אתם ברית שלום[1], וכן אם נענו לקריאת שלום והסכימו לחיות תחת ישראל צריך להתנות אתם שלא יעבדו עבודה זרה וכן לשמור את שבעת מצוות בני נוח, אומנם ברמב"ן שהיות ולפני שכורתים אתם ברית הם חייבים להבטיח שהם יעבדו את עם ישראל ויתנו להם מס, אז לא חייבים להתנות אתם מפורש שלא לעבוד עבודה זרה אלא מספיק לומר להם שהם עבדים ובהמשך לחייב אותם לא לעבוד עבודה זרה[2].
שאר האומות עריכה
בתורה האיסור נאמר לגבי שבעת העממים ונחלקו הראשונים מה הדין לגבי שאר האומות העובדות עבודה זרה.
שיטת הרמב"ם והחינוך עריכה
שיטת הרמב"ם והחינוך שאפילו שהאיסור נאמר בתורה רק לגבי שבעת העממים זה כולל בתוכו גם את שאר האומות, שאסור לכרות להם ברית אלא אם מקבלים עליהם לא לעבוד עבודה זרה ולשמור שבעת מצוות בני נוח[3][4], הרב אליהו מזרחי מסביר את מקורו של הרמב"ם שאפילו שבתורה האיסור נאמר רק לגבי שבעת האומות, בכל זאת הרי בתורה נאמר שלפני שעושים מלחמה עם אחד האומות יש לקרוא לו לשלום ושהוא מתחייב להשתעבד תחתנו אם כן זה וודאי כולל שחייב לקבל על עצמו לא לעבוד עבודה זרה[5], והרדב"ז מסביר שהרי בתורה נאמר הטעם שאסור לכרות ברית עם שבעת העממין זה מחשש שמא ימשכו את בני ישראל לעבודה זרה, אם כן זה שייך גם בשאר אומות שעם ישראל כובש, שהרי הם גרים בתוכם אם כן יש לחשוש את אותו הדבר לגבי שאר האומות שנכבוש אותם[6].
שיטת הרמב"ן והראב"ד עריכה
הרמב"ן והראב"ד סוברים שכל האיסור הוא דווקא לגבי שבעת האומות, אבל לגבי שאר אומות אין שום איסור לכבוש אותם ולכרות עמם ברית אפילו אם לא מקבלים עליהם שלא לעבוד עבודה זרה[7][8], שהרי בתורה נאמר האיסור רק לגבי שבעת עממין ולא לגבי שאר האומות, ומסביר הרדב"ז שהם הבינו שכל האיסור הוא דווקא לגבי שבעת העממים שהרי רק איתם אנו גרים ביחד אבל שאר האומות שמחוץ לארץ ישראל אין אנו גרים איתם ולכן אין בעיה שהם יעבדו עבודה זרה[9]. והתוספות אומר שהסיבה שהאיסור דווקא בשבעת העממים זה בגלל שהם הכי דבוקים בעבודה זרה[10], במקום אחר אומר טעם אחר, שכל טעם האיסור זה כדי שנכבוש את כל ארץ ישראל ולא נכרות אתם ברית שלא להרוג אותם והם יישארו בארץ[10][11].
השתתפות באו"ם עריכה
לדברי הרב יוסף דוב סולובייציק - לפי שיטת הרמב"ם והחינוך אסור למדינת ישראל להשתתף באו"ם שהרי זו כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה[12].
לקריאה נוספת עריכה
- הרב שלמה גורן, ספר תורת המדינה, עמודים 81-88.
- הרב יגאל אריאל, ברית עם צור, תחומין ד (תשמ"ג), עמודים 267 - 276.
קישורים חיצוניים עריכה
- לא תכרות להם ברית, מיקרופדיה תלמודית, אתר ויקישיבה.
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר היראים, מצווה שיד {פז}, (עיין שם שהוא למד שכל האיסור זה דווקא על שבעת העממין ושואל אם כן הרי אסור להחיות אותם אז איך אפשר לכרות להם ברית ועל זה הוא מתרץ שמדובר אם לא הצלנו להורגם)
- ^ רמב"ן על חומש דברים פרק כ פסוק י
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ו'
- ^ ספר החינוך, מצווה צ"ג
- ^ מזרחי על ספר דברים, פרק כ, פסוק י
- ^ רדב"ז על המשנה תורה הלכות מלכים פרק ו הלכה ד ד"ה בד"א
- ^ רמב"ן דברים כ י
- ^ השגות הראב"ד על המשנה תורה הלכות מלכים פרק ו הלכה ד
- ^ רדב"ז על פרק ו מהלכות מלכים הלכה ד ד"ה בד"א
- ^ 1 2 תוספות על מסכת עבודה זרה דף כ עמוד א ד"ה דאמר קרא
- ^ תוספות על מסכת יבמות דף כג עמוד א ד"ה ההוא בשבעת האומות כתיב
- ^ הרב צבי שכטר, נפש הרב, עמוד צ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)