פתיחת התפריט הראשי

איפה (מידת נפח)

הפסוק על קיר בבית המשפט העליון

איפה היא יחידת מידה מקראית לנפח שנהגה בתקופת המשנה, והתלמוד. מידה האיפה שימשה למדידת יבש.

מקור המידהעריכה

מידה זו נזכרה בתורה בפרשת הונאה במידות ומשקולות: "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" (ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק י"ד).

בנביא הוזכרה מידת האיפה גם בשם 'בת': "עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת, וזרע חומר יעשה איפה" (ספר ישעיהו, פרק ה', פסוק י'). מידת שניהם שווה מלבד שהבת שימשה למדידת לח, ואילו מידת האיפה שימשה למדידת יבש.

שיעורהעריכה

שיעור האיפה הוא שלוש סאין, וכך אמרו בתלמוד:

אמר רב חסדא דאמר קרא[1] "האיפה והבת תוכן אחד יהיה [לכם]", מה בת שלש סאין אף איפה שלש סאין

על מנת לזכור את היחס בין מידות הנפח, נפוצה המנמוניקה "כאס-קלב יגודו" ופירושה הוא: כור, איפה, סאה, קב, לוג, ביצה. ערך הגימטריה של האותיות "יגודו" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: כור מכיל י (10) איפות, איפה מכילה ג (3) סאים, סאה מכילה ו (6) קבים, קב מכיל ד (4) לוגים, לוג מכיל ו (6) ביצים.

שיעורה במידות זמנינועריכה

שיעור האיפה במידות זמנינו תלוי במחלוקות היסודיות בין אחרונים בשיעור ה'ביצה':

בספרי ההלכה נחלקו האחרונים בשיעור ה'כביצה', כאשר סיבת המחלוקת היא האם נתקטנו ה'ביצים' מכמות שהיו בזמן התלמוד (נשתנו הטבעים) או לא. מחלוקת זו משפיעה אף על שיעור האיפה, מאחר ששיעור איפה אחת הוא שלוש סאין, ושיעור ה'סאה' הוא 144 ביצים[2]. על מנת לדעת מהי כמות מידת האיפה יש להכפיל את שיעור הביצה ב-432. נמצא שמידת שיעור הסאה בשיעורי זמנינו תלוי בדעת אותם אחרונים מהו שיעור הביצה:

לדעת הרב חיים נאה שנפח שיעור ביצה הוא 57.6 סמ"ק לפיכך לדעתו שיעור האיפה (שהוא 432 ביצים) הוא ליטרים (24.883 סמ"ק)[3].

ולדעת החזון איש ששיעור הביצה הוא 99.53 סמ"ק נמצא ששיעור האיפה הוא ליטר ( 42.996 סמ"ק).

מטבע לשוןעריכה

כיום נהוג להשתמש במטבע הלשון 'איפה ואיפה' ככינוי לאפליה.

מקור הביוטי הוא מהפסוק בתורה "לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" (ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק י"ד), שעוסק באיסור הונאת משקולות, ופירושו של הפסוק הוא, שלא יהיה לאדם שני משקולות של 'איפה', 'איפה' אחת במשקל מרובה מכפי שהיא אמורה להיות כאשר בא לקנות, (ונמצא שמרוויח שמקבל יותר) ו'איפה' נוספת במשקל מועט כאשר מוכר לאחרים (ומרוויח שמוכר פחות מהנצרך).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר יחזקאל, פרק מ"ה, פסוק י"א.
  2. ^ שיעור סאה אחת הוא שישה קבים, והקב שיעורו 24 ביצים.
  3. ^ שיעורי תורה עמוד קנד, הרב אברהם חיים נאה, תשז.