אישטוואן זאדור
אישטוואן זאדור (במקור וייס, בהונגרית: Zádor István; קיקינדה, 15 בינואר 1882 – בודפשט, 24 במאי 1963)[1] היה גרפיקאי, צייר, צייר דיוקנאות יהודי-הונגרי, ניצול שואה. זוכה פרס קושוט.
 | |
| לידה |
15 בינואר 1882 קיקינדה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1963 (בגיל 81) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות (1912) |
| תקופת הפעילות |
1902–1963 (כ־61 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס קושוט (1951) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
זאדור נולד במשפחה יהודית כבנם של דיולה וייס ושרולטה יוקלי (1863–1903)[2]. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון עבד עד 1906 כפקיד בנק. בנוסף לעבודתו, החל משנת 1901 ללמוד בקורסי בית הספר לעיצוב בבודפשט. בשנים 1906 עד 1909 התגורר בפריז, שם למד בבית הספר לאמנויות יפות. שטיינלן היה המורה שלו. בשנים 1909 עד 1910 היה סטודנט באקדמיה בפירנצה. ב־27 בדצמבר 1910 נשא לאישה בבודפשט את ברטה זוננברג, בתם של דוד זוננברג וינקה פישל[3].
במהלך מלחמת העולם הראשונה, היה צייר וכתב צבאי, ביחד עם מיקלוש ואדאס ויאנוש ואסארי, וב־1918–1919, הכין ציורי כתבות מהפכניים. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית התגורר בוויימר ואחר-כך במינכן.
כשחזר להונגריה, הפך לאחד החברים המייסדים של אגודת פאל סיניאי מרשה. הוא ביקר במושבת האמנים של סולנוק מספר פעמים בשנות ה-30. בשל האנטישמיות שהתגברה בהונגריה וחקיקת חוקים אנטי יהודיים הוא עזב חי ועבד בהולנד משנת 1938 וחזר להונגריה רק אחרי מלחמת העולם השנייה. לאורך הקריירה שלו, אך בעיקר בשנות החמישים, היה מעורב רבות באיור ספרים. לדוגמה: קלמן מיקסאט: הרומן "שני הקבצנים"[4] ואייר את התרגומים להונגרית של כמה סופרים קלאסיים רוסים, בהם אלכסנדר פושקין, לב טולסטוי[5].
אומנותו הושפעה מסגנון הפְּלֶנְאֶר (ציור באוויר הפתוח) של מושבת האמנים בבאיה מארה, מהעולם הסמלי בעל הגוון הכהה של האר נובו ושל אדולף פניאש. הוא מוכר בעיקר כצייר דיוקנאות, אך יצירתו בעלת משמעות גם כגרפיקאי, הוא גם צייר את אחד הדיוקנאות הידועים ביותר של השחקנית גִיזִי בַּיוֹר. ציור הדיוקנאות שלו מאופיין בריאליזם.
מתערוכותיו עריכה
- 1916, 1918, הסלון הלאומי, בודפשט, מוזיאון ארנסט, בודפשט
- 1921, מוזיאון ארנסט, בודפשט
- 1934, זיכרונות של צייר מלחמה 1914 – 1918. בודפשט
- 1958, מוזיאון ארנסט, תערוכה משותפת של אוסף יצירות עם הפסל ינה גרטנר.
מיצירותיו עריכה
- אשתי (1910, שמן על בד, 134 על 140 ס"מ); הגלריה הלאומית של הונגריה, בודפשט)
- דיוקן עצמי (1910, שמן על בד, 70X60 ס"מ; מוזיאון יאנוש דמיאניץ', סולנוק
- חדר סעודה (1918)
- עירום בשכיבה (1922, שמן על בד, 80.5 על 101 ס"מ); בבעלות פרטית)
- אישה עם עגילי אר דקו (1928, שמן על בד 50X 40 ס"מ)[6]
- דיוקן אישה (בערך 1935, שמן על בד, 80X60 ס"מ, בבעלות פרטית)
פרסים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון אמנות הונגרית עכשווית. 1999. הצייר אישטוואן זאדור, גרפיקאי. ISBN 963-8477-46-6
- טיבור דיינש: אישטוואן זאדור, (אומנות יפה, 1938)
- קטלוג תערוכות של אישטוואן זאדור וינה גרנטנר (מוזיאון ארנסט 1958)
- חצי מאה ברישומים: דווח על רישומים, רישומים, תחריטים, רישומי אבן / אישטוואן זאדור – בודפשט 1959
- סולונוק באמנות של אישטוואן זאדור: קטלוג תערוכה. סולנק: מוזיאון דמיאניץ', 1973.
- לקסיקון יהודי הונגרי. פטר אויווארי. בודפשט: 1929
קישורים חיצוניים עריכה
- הסטודיו של אישטוואן זאדור
- אישטוואן זאדור, באתר artportal.hu
- אישטוואן זאדור, באתר האמנויות היפות בהונגריה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest XII. kerületi polgári halotti akv. 862/1963. folyószáma alatt".
- ^ "Weisz Gyuláné Jokly Sarolta halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1142/1903. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 525/1910. folyószáma alatt".
- ^ Buenos Aires : Kárpát, 1952. – 132 p.
- ^ Színművek / Lev Tolsztoj ; ford. Németh László ; [a "Tolsztoj drámái" c. fejezetet Heller Ágnes írta ; ill. Végh Gusztáv, Zádor István]. – Budapest : Új Magyar K., 1956. – 392 p. [1] t. (Orosz remekírók)
- ^ Kieselbach Galéria honlapján