אישטוואן ראדו

עיתונאי, דרמטורג ומפיק הונגרי-יהודי

אישטוון ראדו (במקור יחזקאל זיסה רוזנבליט, בהונגרית: Radó István; קישווארדה, 24 ביולי 1891[1]בודפשט, 12 באוגוסט 1972)[2] היה מנהל הפקה, מפיק, עיתונאי בתחום הקולנוע יהודי-הונגרי, דרמטורג; אחד מחלוצי עיתונות הקולנוע ההונגרית.

אישטוואן ראדו
Radó István
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 ביולי 1891
קישווארדה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוגוסט 1972 (בגיל 81)
יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ראדו למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לווראנד). הוא הפך לעיתונאי והחל את הקריירה שלו כעובד העיתון "נאפ" (Nap). בשנת 1912 הקים יחד עם ז'יגמונד לנקאי (מקודם: גוטמן) את כתב העת "עולם הקולנוע" (Mozivilág). בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (1919) הוא ניהל את הסוציאליזציה של בתי הקולנוע ההונגריים. לאחר נפילת הרפובליקה בסוף בשנת 1919 נכלא לתקופה קצרה. בשנת 1920, ערך יחד עם ויקטור לאני ואלברט הלד את "25 שנות הקולנוע". בשנת 1922 השתתף בהקמת "מועדון הקולנוע ההונגרי" (Magyar Filmklub); עד 1933 הוא היה תחילה המזכיר ואחר כך המזכ"ל של המועדון. בין השנים 19271940 היה הדרמטורג של חברת הסרטים מטרו גולדווין מאייר בבודפשט. בין השנים 19371939 היה הבעלים המשותף והמנהל של חברת הסרטים Prizma Film Kft. ראדו היה מעמיתי המערכת והכותבים של "לקסיקון הסרטים ההונגרי" הראשון שפורסם בשנת 1942. באותה השנה הוא שוב נכלא. הוא הצליח להשתחרר ועל אף יהדותו, בנסיבות לא חוקיות, הקים ב-1944 את "האיגוד המקצועי של יוצרי הסרטים" עם מנהל התיאטרון ארפאד הורבאט, השחקן בלה גאל (מקודם: גוטמן, שניספה במחנה הריכוז דכאו) ועם הכנר, מלחין ומנצח לאסלו אנדייל (מקודם: נויראט) שזמן מה היה המזכ"ל שלו. הוא הצליח לשרוד את השואה ואחרי 1945 מילא תפקיד חשוב באיגוד המקצועי של עובדי הקולנוע. בין 1945 לבין 1948, ערך את כתבי העת "חיי קולנוע" (Moziélet) ו"סרט חדש" (Új Film). הוא פרש לגמלאות בשנת 1948.

בנוסף לכל הנזכר כבר הוא ערך גם את כתבי העת "יומן הקולנוע" (Mozgófénykép Híradó), את ה"קולנוע וסרט" (Mozi és Film) ו"הקולנוע של בודפשט" (Pesti Mozi) וכן עבד כמבקר ב"עיתון השעה 8" (8 Órai Újság), ב"עיתון של בודפשט" (Budapesti Hírlap). ראדו פרסם את ספר הכיס של בתי הקולנוע ההונגריים, שנתוני הסרטים, מאמריו הופיעו ביומון ה"אומה הונגרית" (Magyar Nemzet).

משפחתו

עריכה

כתביו

עריכה
  • סיפור סיפורים (1911)
  • הינדנבורג (1915)
  • הסרט ההונגרי, 1919 (1959)

סרטיו

עריכה

כמנהל הפקה

עריכה
  • איני יכול לחיות ללא מוזיקה (1935)
  • כבוד ליוצא מן הכלל (1936)
  • שלמי, גברת! (1937)
  • גברת מחפשת חדר (1937)

כמפיק

עריכה
  • הנמען לא ידוע (1935)
  • גברת מחפשת חדר (1937, עם מנו גוטמן)
  • דרקון החלומות (1938–1939)

ראו גם

עריכה
  • Meghalt Radó István újságíró (Magyar Nemzet, 1972. aug. 15.)
  • Film kislexikon. Szerkesztette: Ábel Péter. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1964.
  • Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. [Budapest], Béta Irodalmi Rt., [1937].
  • Magyar filmlexikon. Szerkesztette: Veress József. Budapest, Magyar Nemzeti Filmarchívum, 2005.
  • Mudrák József - Deák Tamás: Magyar hangosfilm lexikon 1931-1944. Máriabesnyő-Gödöllő, Attraktor, 2006.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  •   אישטוואן ראדו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה