פתיחת התפריט הראשי

אישיות סמכותנית (Authoritarian personality) היא מושג מתחום הפסיכולוגיה המציין אדם בעל נטייה ליצירת דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית.[1]

אנשים שאובחנו כבעלי סגנון אישיות זה נוטים להבעת דעות קדומות בתדירות גבוהה.

את המושג טבעו אדורנו ועמיתיו (1950) לאחר שבדקו את הסיבות לדעות קדומות כלפי יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. הם מצאו כי הסיבה לעוינות זו היא אתנוצנטריות תרבותית[2] המתבטאת בהצגת עמדה אוהדת כלפי אנשים שתרבותם דומה, ועמדה דוחה כלפי אנשים שתרבותם שונה.[1]

אדם בעל אישיות סמכותנית ניתן לזיהוי באמצעות סולם פשיזם (F scale), כלי שפיתחו אדורנו ועמיתיו לאיתור אדם בעל אישיות זו.

תוכן עניינים

מאפייני בעל האישיות הסמכותניתעריכה

אדם בעל דעות קדומות וחשיבה סטריאוטיפית, צייתן, נכנע לסמכות בצורה עיוורת ומגנה כל אדם הסוטה מהנורמות השמרניות. בנוסף, בעל האישיות הסמכותנית מגלה חוסר סבלנות כלפי חולשה, הוא חשדן ודוגל בעונשים כבדים, מעריץ את הוריו בצורה עיוורת ונוטה לאידיאליזציה שלהם גם כאשר הדבר נוגד את המציאות. הוא מתקשה ביצירת קשרים אינטימיים ובוחר להתחבר עם אנשים בעלי סטטוס גבוה ולא בחברים שניתן לפתח עמם קשרים קרובים.[1][2]

בעלי האישיות הסמכותנית מפתחים צורת חשיבה נוקשה שבה העולם מתחלק לטוב ורע ללא גוני ביניים. הם אינם מסוגלים לסבול עמימות. תכונה נוספת המאפיינת אותם היא פיתוח עוינות כלפי מי שאינו משתייך לקבוצה שלהם.[3]

הסבר פסיכואנליטי לתאוריהעריכה

על פי התאוריה הפסיכואנליטית, מבנה האישיות הסמכותנית מורכב מאני עליון (Super Ego) נוקשה, מסתמי (Id) חזק ומאני (Ego)ׁ חלש שיש להגן עליו באמצעות מנגנוני הגנה.[2] בעלי האישיות הסמכותנית גדלו להורים ששמו דגש מוגזם על משמעת ועל ציות.[3] ילדים אלה פיתחו שנאה רבה כלפי דמויות סמכות כגון הורים אבל אסור היה להם להביע את העוינות כלפיהם בגלוי מפחד לענישה. לכן הם השתמשו במנגנון הגנה של "היפוך תגובה", כלומר, הגזמה בהערצת ההורים ואהבתם ונטייה לצייתנות כלפיהם.

במקביל, התוקפנות והעוינות שכוונו במקור כלפי ההורים הומרו בהמשך באמצעות מנגנון ההתקה לשנאה כלפי קבוצות מוחלשות בחברה, כגון קבוצות מיעוטים[1][3]. זהו גם מקור הנטייה של בעלי אישיות סמכותנית לפתח דעות קדומות כלפי קבוצות מיעוט.

סולם הפשיזם למדידת האישיות הסמכותניתעריכה

אדורנו ועמיתיו פיתחו כלי למדידת האישיות הסמכותנית. הכלי נקרא בלעז "F SCALE", ובתרגום לעברית "סולם פשיזם". האות F מסמלת פשיזם, שבהקשר זה, עיקרו הוא קבלת סמכות. הכלי בנוי מ-30 שאלות המתייחסות למאפייני האישיות. כאשר אדם מקבל ציון גבוה בכלי זה, הוא נחשב לבעל אישיות סמכותנית.[2]

הסולם מודד תשעה מרכיבי אישיות מרכזיים המציינים קבלת סמכות, כגון: נטייה לשמרנות, קבלה ללא ערעור של סמכות, פיתוח רגשות כעס ועוינות, גינוי התנהגות מינית לא קונפורמית (כגון הומוסקסואליות, שנחשבה בלתי נורמטיבית בזמן פיתוח התאוריה), תוקפנות, בוז לביטויי חולשה, חשיבה סטריאוטיפית ונטייה לאמונות תפלות.

בשאלון אין מדידה של כל תכונה מתוך התשע בנפרד, אלא מדידה כוללת של כל התכונות יחד, המצביעה על קיום הנטייה.[1]

לבדיקת תוקף המבחן ערכו החוקרים ראיונות עומק לשתי קבוצות נבדקים: נבדקים שקיבלו ציון גבוה מאוד במבחן ונבדקים שקיבלו בו ציון נמוך מאוד.

בראיונות נשאלו הנבדקים על יחסיהם עם הוריהם בילדות, על חוויות הילדות שלהם ועל עמדותיהם בנושאים חברתיים ומוסריים.

מן הראיונות עלה שנבדקים שקיבלו ציון גבוה בסולם F גדלו באווירת משמעת חמורה שלווּתה בעונשים קשים על הפרתה, וכן נטו לעשות אידיאליזציה על הוריהם.[3]

מחקרים נוספים שנערכו בעקבות התאוריה של אדורנו גילו אף הם קשר בין אישיות סמכותנית כפי שנמדדת על ידי סולם F לבין דעות קדומות מסוגים שונים.

ביקורת על התאוריהעריכה

המבקרים את התאוריה מתייחסים למספר היבטים הקשורים להסבר הפסיכואנליטי שהוצע לתאוריה זו, לשיטת המחקר שאותה נקט אדורנו, וכן לתפיסה בבסיס התאוריה, שלפיה אישיות סמכותנית תופיע רק אצל מחזיקי דעות ימניות במפה הפוליטית בארצות הברית.[4]

כמו כן, הביקורת מתייחסת לכך שהתאוריה אינה מסבירה מדוע דעות קדומות רווחות בתקופות מסוימות בהיסטוריה, ומדוע הן מופיעות גם בכלל החברה ולאו דווקא בקבוצות מסוימות.

יתר על כן, נשאלת השאלה, כיצד קורה שדעות קדומות כלפי קבוצה מסוימת מתחזקות בקרב אוכלוסייה שלמה בזמן קצר כמו שהאנטישמיות התפשטה בגרמניה הנאצית. קשה להניח שאוכלוסייה שלמה חולקת מבנה אישיותי משותף, ולא ייתכן שכל ההורים באותה אוכלוסייה התנהגו באופן זהה בחינוך ילדיהם, השליטו משמעת נוקשה והטילו על ילדיהם עונשים כבדים.[3]

למרות כל הביקורות, מחקרים שנעשו בשנים שלאחר מכן מספקים ביסוס לתאוריה.[4]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 בר אל, צ', נויימייר מ', מפגשים עם הפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, הוצאת רכס, 2012, עמ' 138-140
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 כהן, א', פרידמן, ד', אישיות סמכותנית, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, ‏2002
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 נדלר, א', ליברמן, נ', פסיכולוגיה חברתית, האוניברסיטה הפתוחה, 2001, כרך כרך 4 יחידה 8, עמ' 170-173
  4. ^ 4.0 4.1 Brewster Smith M, The Authoritian personality: A Re-Review 46 years Later, Political Psychology, vol 18, 1997, עמ' 159‎