פתיחת התפריט הראשי

אי שם באפריקהגרמנית: Nirgendwo in Afrika) הוא סרט גרמני משנת 2001, שבוים על ידי קרולין לינק ותסריטו עובד מספרה האוטוביוגרפי של שטפני צווייג באותו השם. הסרט זכה, בין השאר, בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

אי שם באפריקה
Nirgendwo in Afrika
בימוי קרולין לינק
הפקה פטר הרמן
תסריט קרולין לינק
שטפני צווייג
עריכה פטרישיה רומל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לאה קורקה
יוליאנה קוהלר
מראב נינידזה
סידדה אוניולו
קרולינה אקרץ
מוזיקה ניקי רייזר, יוכן שמידט-הנדלר
צילום גרנוט רול עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ סרטי צייטגייסט (ארצות הברית)
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 27 בדצמבר 2001
משך הקרנה 141 דקות
שפת הסרט גרמנית, סוואהילית, אנגלית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 9,500,000 דולר אמריקני[1]
הכנסות 24,352,725 דולר אמריקני[1]
פרסים פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ואחרים
www.nirgendwo-in-afrika.de
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

עלילהעריכה

השנה היא 1938. בני משפחת רדליך היהודית - האב ולטר, עורך דין במקצועו, אשתו יֶטֶל ובתם רגינה - עוזבים את גרמניה עקב רדיפות הנאצים ומשאירים את קרוביהם מאחור. הם עוברים לקניה, שם מקבל ולטר משרה כמנהל חווה נידחת. יטל מתקשה להסתגל לחייהם החדשים, אך רגינה מתאימה עצמה במהירות, לומדת את שפת המקום ומתחברת עם הטבח הקנייתי שלהם, אוֹבוּר. בני הזוג עוברים משבר בחיי הנישואין שלהם עקב המעבר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מרוכזים כל יוצאי גרמניה על ידי השלטון הבריטי במחנה מעצר. יטל ובתה חוזרים לביתם אחרי שולטר מתגייס לצבא הבריטי. נשלח אליהם מכתב מאירופה, בו מספרים להם בני משפחתם שנותרו מאחור כי הם עומדים להיות מגורשים לפולין. רגינה עוזבת את החווה כדי ללמוד בפנימיה. לאחר סיום המלחמה, מחליט ולטר לחזור לארצם ומגיש בקשה לקבל משרת שופט בגרמניה הבתר-מלחמתית.

שחקניםעריכה

  • לאה קורקה - רגינה הקטנה
  • קרולינה אקרץ - רגינה הנערה
  • מראב נינידזה - ולטר רדליך
  • יוליאנה קוהלר - יטל רדליך
  • סידדה אוניולו - אובור
  • מתיאס האביך - זיסקינד
  • גרד היינץ - סבא מקס
  • מריטה הווארת - ליזל
  • רגינה צימרמן - קתה
  • אנדרו סאכס - מר רובנס
  • דיאן קין - גברת רובנס

הפקהעריכה

תסריט הסרט התבסס, בשינויים מסוימים, על אוטוביוגרפיה תחת אותו השם שכתבה העיתונאית וסופרת הילדים שטפני צווייג, שבהיותה ילדה בת חמש עזבה את גרמניה לקניה יחד עם אביה ואמה עקב היותם יהודים. הם שבו לארץ לאחר המלחמה.[2]

לבמאית קרולין לינק הוצע לצלם את הסרט בדרום אפריקה, מטעמים טכניים, אך היא החליטה שעל מנת לשמור על נאמנות לספר על הניצבים להיראות ולהשמע כילידי קניה. הסרט צולם בכפר מוּקוּטַני, לא הרחק מאגם ברינגו שבצפון המדינה. צוות ההפקה הקים קרן לסיוע לתושבי הכפר, על מנת לממן להם טיפול רפואי ולדאוג לאספקת מים נקיים. הם גם דאגו לסלול כביש למקום.[3]

קבלת הסרטעריכה

הסרט זכה בפרס הקהל ובפרס על ההפקה הטובה ביותר בטקס פרסי הקולנוע של בוואריה, כמו גם בפרסים בפסטיבלים של בורדו והמפטונס[4]; בפרס חבר המושבעים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי קרלובי וארי[5]; בפרסי הסרט, הבמאי, הפסקול ושחקן המשנה הטובים ביותר בטקס פרסי הקולנוע של גרמניה (פרסי ה'לולה')[6] ובפרס החוויה היהודית לסרט העלילתי בפסטיבל הקולנוע ירושלים ה-19.[7] הוא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר[8] וזכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2003.[9]

סטיבן הולדן, מבקר הניו יורק טיימס, תיאר את 'אי שם באפריקה' כ"סרט נאה המעניק הן לנוף והן לחיים הקולוניאליים אלגנטיות של אלבום תמונות."[10] מבקר הסרטים של השיקגו סאן-טיימס, רוג'ר איברט, כתב כי "כל כך נדיר הוא למצוא סרט כמו זה, בו אתה נשאב אל תוך הסיפור."[11] באתר 'Rotten Tomatoes', 86% מהביקורות כלפי הסרט חיוביות.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה