אי תעתוע
תופעת אי תעתוע או אי פנטום היא מצב בו אנשי המקצוע האמינו בקיומו של אי כלשהו, למרות שאי זה לא התקיים במציאות. במקרים קיצוניים, היו איי תעתוע שנחשבו לקיימים במשך תקופה של מאות שנים ואפילו הופיעו במפות הימיות. תופעת איי תעתוע אינה נדירה. איים כאלה "התגלו" על ידי מלחים לאורך ההיסטוריה.
סיבות לתופעה
עריכהלעיתים מדובר באיים שאכן לא נודעו קודם לכן, ואכן התגלו, אולם בשל טעות ניווט סומנו במקומות שגויים במפות. במקרים אחרים מדובר היה באיים ידועים, אשר בשל טעויות ניווט יורדי הים זיהו אותם כתגלית חדשה במקומות אחרים ממקומם האמיתי. לדוגמה, האי פיפס היה למעשה אחד מאיי פוקלנד אשר זוהה בטעות במקום שגוי, וסומן במפות במקום זה.
לעיתים, איי תעתוע הנגלים למלחים הם למעשה קרחונים, עננים נמוכים או ערפילים, או אשליה אופטית. כך, לדוגמה, האי דרום גרילנד החדש, שהתגלה בים ודל בשנת 1823, לא נצפה עוד מאז, וככל הנראה היה מיראז' עליון, אף שיש הסבורים שמדובר בקרחון.
הסבר אחר לתופעה הוא שישנם איים הקיימים רק לפרק לזמן קצר. איים כאלה עשויים מדיונות חול הנשחקות במהלך השנים עם הגלים ונעלמות, או כי איים שוקעים בעקבות רעידות אדמה או פעילות געשית.
לעיתים, איי תעתוע המופיעים במפות הם פרי זיוף. דוגמה לכך הם איי פליפו ופונטשרטריין, המופיעים במפות של ימת סופיריור. איים אלה אינה קיימים וככל הנראה לא היו קיימים מעולם, ורישומם במפות נועד לשכנע את המרקיז לואי פליפו, מרקיז לה ורילייר ורוזן דה פונטשרטריין (Louis Phélypeaux, marquis de La Vrilliere, comte de Pontchartrain), שהיה שר רב השפעה בממשלת צרפת, לממן מסעות חקר נוספים באזור. גם השונית מריה תרזה שבאוקיינוס השקט היא אי פנטום, ולמרות זאת, עד היום יש מפות ואטלסים המדפיסים אותה.
האי ברמחה במפרץ מקסיקו היה קיים במפות כ-400 שנים, והוסר במהלך המאה ה-20. הסיבה המדויקת לסימון האי על מפות אינה ברורה, וקיימות מספר תאוריות בנושא.