אליהו הכהן (רב)

דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר.

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר.

הרב אליהו הכהן האתמרי
Shevet musar3.jpg
לידה 1659 (משוער)
איזמיר, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1729
ח' באדר ב' ה'תפ"ט
איזמיר, האימפריה העות'מאנית
חיבוריו שבט מוסר, ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייו ופועלועריכה

באיזמיר לאברהם שלמה, ושם ישב כל חייו. נודע כדרשן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה.

עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים[1]. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה.

לאחר המרת הדת של שבתי צבי הוא יצא נגד מחשבי הקיצים. עם זאת, גרשם שלום כתב שיש בספריו רמזים לכך שהאמין ששבתי צבי היה משיח[2].

ספריועריכה

רבי אליהו חיבר עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש ופרשנות על ספרי התנ"ך.

  • שבט מוסר - ספרו המוכר ביותר. יצא לאור לראשונה בקושטא ה'תע"ב, ומאז בעשרות מהדורות. תורגם ליידיש, לדינו וערבית יהודית. עיבוד מקוצר לעברית עכשווית של חלקים מהספר יצא על ידי יורם טהרלב בשם "וטהר לבנו".
  • מדרש תלפיות - בו נאספו מדרשים ואגדות מהתלמודים, מהזוהר ועוד. הספר עוסק גם בזיהוי אבני החושן, ובשאר אבנים טובות וסגולתם.
  • ילקוט האתמרי - ספר מדרשים, ספר זה העניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי".
  • ולא עוד אלא
  • מעיל צדקה
  • עיני העדה - פירוש על המסורה בתנ"ך
  • מגלה צפונות
  • אגדת אליהו - שני חלקים על אגדות התלמוד הירושלמי
  • תהילות ה' - על תהלים
  • אליהו זוטא - על מסכת אבות
  • מנחת אליהו - דרושים
  • סמוכים לעד - על התורה

קישורים חיצונייםעריכה

  •   מגלה צפונות, באתר ויקיטקסט
  •   שבט מוסר, באתר ויקיטקסט
  • כתביו

    הערות שולייםעריכה

    1. ^ החיד"א, שם הגדולים, בערכו
    2. ^ גרשם שלום, ר' אליהו הכהן האיתמרי והשבתאות