ויקיפדיה

יורם טהרלב

משורר, מלחין וסופר ישראלי

יוֹרָם טַהַרְלֵב (24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022) היה משורר, פזמונאי, עורך, מחזאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי, נחשב אחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים.[1]

יורם טהרלב
יורם טהרלב, 2016
יורם טהרלב, 2016
לידה 24 בינואר 1938
כ"ב בשבט ה'תרצ"ח
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי יגור, פלשתינה (א"י)
פטירה 6 בינואר 2022 (בגיל 83)
ד' בשבט ה'תשפ"ב
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
לאום יהודי
מקום קבורה יגור
עיסוק משורר, פזמונאי, סופר
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה שירה, פרוזה
סוגה ארץ ישראל, יהדות
יצירות בולטות "גבעת התחמושת", "הבלדה על יואל משה סלומון", "היה לי חבר היה לי אח", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות", "אינך יכולה", "הדרך אל הכפר", "קום והתהלך בארץ", "על כפיו יביא", "הורה", "חסקה", "ההר הירוק תמיד", "שירו של צנחן", "את עיניך שא מזרחה", "ברבאבא", "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "בשביל אל הבריכות", "הגביע", "שמע בני", "אין כבר דרך חזרה", "משק יגור טיוטה", "הנשיקה הראשונה", "ואהבת", "שמחת תורה", "על ברכי אבות", "עוד לא תמו כל פלאייך", "תמיד עולה המנגינה".
תקופת הפעילות 1963–2022 (כ־59 שנים)
צאצאים רוני טהרלב, אראלה טהרלב בן-שחר
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס שר החינוך לתרבות יהודית, פרס תמוז תעשיית המוזיקה הישראלית, אות כבוד אוניברסיטת בר-אילן
www.taharlev.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יורם טהרלב, 1970, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
יורם טהרלב, 1970, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
קברו של יורם טהרלב ושל רעייתו השנייה לינדה, בבית הקברות בקיבוץ יגור, יום לאחר הלווייתו של טהרלב

במהלך הקריירה של טהרלב, אשר נמשכה קרוב ל-60 שנה, כתב קרוב ל-1,000 שירים, שבוצעו על ידי מיטב הזמרים והמבצעים בישראל.

יורם טהרלב, 2014

ביוגרפיהעריכה

נולד וגדל בקיבוץ יגור, לסופר והמשורר חיים טהרלב. אביו זיהה את הכישרון של בנו וקנה לו מחברת מקושטת בה כתב את שיריו הראשונים. השירים אבדו עם אירועי השבת השחורה בקיבוץ יגור.

יורם כילד ונער הושפע מגדולי השירה והזמר כמו נתן אלתרמן, חיים נחמן ביאליק, ע. הלל ועוד רבים.

בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון "במחנה גדנ"ע" ולאחר מכן שימש כעורך עיתון זה ו"במחנה נח"ל". במשך שנים רבות עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון.

במאה ה-21 הרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות כמו "וטהר ליבנו" ו"קום והתהלך בארץ". בעת מגפת הקורונה המשיך טהרלב לפרסם סיפורים ושירים פרי עטו עם פן הומוריסטי, כדוגמה, פואמה לכנרת בשם "ממשלי הקורונה - הכנרת".[2]

טהרלב תחזק אתר אינטרנט, בו ניתן לעיין במבחר גדול משיריו וספריו. בנוסף פורסמו בו מדריכים לכתיבת שירים, מקאמות, ועוד[3].

טהרלב נפטר ב-6 בינואר 2022 בביתו, בגיל 83, לאחר מאבק במחלת הסרטן.[4] למחרת נערך לו טקס אשכבה בתיאטרון הבימה, בו נשאו דברים, בין היתר, שר הביטחון בני גנץ ושר התרבות והספורט חילי טרופר. נקבר ביגור[5].

יצירתועריכה

טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון. לטהרלב רפרטואר מגוון, ובין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירים תנכיים ושירים הומוריסטיים.

שיתופי פעולה עם מלחיניםעריכה

נחום היימן היה הראשון שהלחין משיריו, לאחר שטהרלב שלח אליו את מלות השיר "את ואני והרוח", וביקש שילחינו. השיר הוקלט על ידי צמד "הפרברים" בשנת 1964.[6]

קשר מיוחד היה לטהרלב עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם חתומים יחד על להיטים רבים. בין היתר, משירי הלהקות הצבאיות: "ישנן בנות", "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "גבעת התחמושת", "את עיניך שא מזרחה" (לחן: אורי קריב), "שירו של צנחן", "אין כבר דרך חזרה", ועוד. שירים נוספים של טהרלב הולחנו על ידי גדולי מלחיני הזמר העברי, ביניהם נורית הירש, משה וילנסקי, סשה ארגוב, מוני אמריליו, אלונה טוראל, מתי כספי, שלום חנוך, שייקה פייקוב, דובי זלצר, יוחנן זראי, שמוליק קראוס, דפנה אילת, דרורה חבקין, בני נגרי, יגאל בשן, ואפי נצר.

שירים נבחריםעריכה

 
יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל ברחוב חיים עוזר במרכז פתח תקווה, בעקבות השיר "הבלדה על יואל משה סלומון"

השיר "גבעת התחמושת" בלחנו של רוזנבלום השאיר את רישומו בזכות תיאורו האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. "היֵה לי חבר היֵה לי אח" בלחנו של רוזנבלום הוא שיר על אחוות לוחמים והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" בלחנו של חנוך ובביצוע אריק איינשטיין, שמתחיל במילים "בבוקר לח בשנת תרל"ח", הוא תיאור אפיזודה בהיסטוריה של ארץ-ישראל (ייסוד פתח תקווה).

השיר "על כפיו יביא" בלחנו של רוזנבלום ובביצועה של רבקה זהר, נכתב על סמך מפגש עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, היושב מיואש בבית מלאכתו השומם, וכולו כמיהה לבנות כיסא לאליהו הנביא שיבוא ויגאל אותו מצרותיו.

שירים בעקבות חוויות מהקיבוץעריכה

רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" בלחנו של אמריליו שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "ארבע אחר הצהריים" בלחנו של רוזנבלום המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" בלחנה של הירש שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" בלחנו של לוי שער המבוסס על מאורע מ-1945, כשלקיבוץ יגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר". "בשביל אל הבריכות" בלחנה של טוראל ובביצוע חוה אלברשטיין, בלדה על רקע נופי הקיבוץ שנכתבה אחרי מלחמת ששת הימים וכן "ההולכים אחרי השמש".

שירים בגוף ראשון נקבהעריכה

טהרלב כתב שירים רבים יחסית בגוף ראשון נקבה. חלקם היתוליים כמו "את מי אני אוהבת" ללחנו של ארגוב, ישנן בנות ללחנו של רוזנבלום ו"הוא לא כל כך חכם" ללחנה של אלונה טוראל, וחלקם רציניים כמו "חשמל זורם בכפות ידיך", "המלח שלי", "הגביע", "אם תשוב", "שתי אחיות" ועוד.

שירים ללהקות הצבאיותעריכה

בין השירים הרבים שכתב ללהקות הצבאיות: השירים ההומוריסטיים "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "המלווה", "יידישע פיראטן" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן-גוריון". ללהקת גייסות השריון כתב את "להיות יהודי", "אם אשכחך ירושלים", "הרצל וכל האדונים הנכבדים" ו"דברי המשלחות", אותם הלחין יאיר רוזנבלום.

מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים" בלחנו של קראוס, "יעלה ויבוא" בלחנו של נגרי ובביצועו של גידי גוב ו"חשמל זורם בכפות ידיך" בביצוע רותי נבון, אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל.

מבצעים שונים לשיריועריכה

בין המבצעים הנוספים שביצעו את שיריו ותרגומיו ניתן למנות את יהורם גאון ("בפרדס ליד השוקת" ללחנה של הירש, "לילה של פריחות" ללחנו של וילנסקי, "בואי נשוב אל הטנגו" ללחנו של פייקוב, "עץ האלון" ללחנו של אמריליו ועוד), חוה אלברשטיין ("את חרותי", "בשביל אל הבריכות", "עץ הכוכבים", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "נשים רוקדות"), ירדנה ארזי ("אתה לי ארץ" שנבחר כשיר האהוב ביותר בתחרות לכבוד חגיגות שנות ה-70 למדינה, "שהשמש תעבור עלי"), גשר הירקון ("הגביע"), הפרברים ("את ואני והרוח", "החולמים אחר השמש", "ריח תפוח ואודם שני", "ציפורים נודדות"), הדודאים ("לא נדע הלילה"), עדנה לב ("קרן שמש קרן זוהר", "שתי אחיות", "אם תשוב"), החמציצים ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי"), אילנית ("בלליקה", "רק בינתיים"), בועז שרעבי ("לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים"), אילנה רובינא ("מים מתוך הבאר"), מתי כספי ("נח"), להקת מגפיים ("סתיו לבן"), "אתניקס" ("חסקה") ועוד.

שירי ילדיםעריכה

טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" ו"מר אפצ'י" בביצוע ציפי שביט, "לא נעצור" ו"שובי הרמוניקה" בביצוע ירדנה ארזי, "דונלד דק" בביצוע מייק בורשטיין, ו"מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את השיר "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש את השיר "חלקת אלוהים", שהושר על ידי זוהר בפסטיגל 1986 וזכה גם הוא במקום הראשון. בין השירים הנוספים של טהרלב שבוצעו במסגרת הפסטיגל ניתן למנות את "הדגל שלי" (עדנה לב), "אבא'לה אמא'לה" (חנה לסלאו), "אבא אמא וארץ ישראל" (אילנה אביטל), "ממשה ועד מוחמד" (סמיר שוקרי) ועוד. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.

שירים בז'אנר הים תיכוניעריכה

טהרלב כתב גם שירים בז'אנר הים תיכוני. לפסטיבל הזמר המזרחי 1975 כתב את "זמר בודד הוא הלב" (ידוע בשם "עוד יום יבוא") שביצעה לילית נגר ומאוחר יותר זוהר ארגוב. באותו פסטיבל שרה תיקי דיין את שירו "כשיבוא חמור לבן". אבנר גדסי ביצע מספר משיריו ובהם "עיניה קראו לי" ו"לוליטה".

ספריםעריכה

  • גברת אחת מרחוב בצלאל (תל אביב: ביתן, 1974) <איורים – דני קרמן>
  • אייזיק ניוטון הקטן (תל אביב: עם עובד, תשל"ח) <איורים – דני קרמן>
  • אלכסנדר הגדול הקטן (תל אביב: עם עובד, תשל"ח) <איורים – דני קרמן>
  • ארכימדס הקטן (תל אביב: עם עובד, תשל"ח) <איורים – דני קרמן>
  • הדודה שלי מרחוב הנביאים (תל אביב: עם עובד, תשל"ט 1979)
  • הגוזל (גבעתיים: מסדה, 1980) <איורים – אלונה פרנקל>
  • הנשיקה הראשונה (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ם)
  • אני בריא: אל"ף בי"ת של בריאות (תל אביב: שבא, 1982) <איורים - אבנר גלילי>
  • הנשיקה השנייה (תל אביב: הוצאה מוכרת, 1985) <איורים – דני קרמן>
  • בפרדס ליד השוקת: שירי יורם טהרלב (תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"א 1991)
  • אלף בית של אהבה (תל אביב: שבא, 1991) <איורים – אבנר גלילי>
  • אלף בית לנהג הצעיר (אור יהודה: שבא, 1995) <איורים – בני קורי>
  • אי-טי הצב האיטי בעולם (תל אביב: ספרי צמרת, 1996) <איורים – חיים רון>
  • אקח אותך לשם: נופים ושירי אהבה (תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ז 1997) <צילומים - חנן גטריידה>
  • אהבת חיי (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ח 1998) <עיצוב ואיור - הילה חבקין>
  • מצע אשה מצע טוב (תל אביב: בבל, תשס"ג 2003) <ציורים - רוני טהרלב>
  • אין כבר דרך חזרה: שירים וסיפורים על ישראל אחרת (תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ה 2004)
  • איזו מדינה! : החוויה הישראלית בשירים (תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ח 2007)
  • חמור-עף (אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תש"ע 2010) <סיפר וצייר אבנר כץ ; חרז יורם טהרלב ; עורכת הספר - תמי הראל>
  • שמחת תורה: דרשות נחמדות מפז מלאות הומור וחוכמה על כל פרשות השבוע (אור יהודה: כנרת: זמורה-ביתן, תשע"ד 2014) <עריכה והפקה - גלית גינסברג-גולדרייך>

ספרים בעקבות חקר תולדות היישוב בארץעריכה

מלבד קובצי פזמונים וספרי יהדות, חקר טהרלב את הזמר העברי והוציא לאור ספרים הסוקרים את תולדותיו, ביניהם "שירו הביטו וראו" יחד עם ד"ר מרדכי נאור ו"איזו מדינה!", בו התאים שירים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה (אותו הוציא לרגל חגיגות ה-60 לישראל). ספר השירה הראשון שלו "משק יגור טיוטה" מביא תמונות קצרצרות על ימי ילדותו, קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד השירים, הכתובים בסגנון ההייקו היפני, המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדו בבית ספר תיכון. כמו כן הוציא את ספר הילדים "הדודה שלי מרחוב הנביאים" ועוד כשישים ספרי ילדים על נושאים שונים.

ספרי יהדותעריכה

חוקר הזמר אליהו הכהן טען כי "מבין היוצרים הישראלים החילוניים, יורם טהרלב הוא ללא ספק היוצר היהודי ביותר, גם בשיריו וגם בספריו". בתוך מכלול הנושאים היהודיים ניתן לכלול פזמונים תנ"כיים כמו "מלאך מסולם יעקב", "יעלה ויבוא", "נח", "משה משה", "קום לך אל נינוה" או השיר "על כפיו יביא". שירו "שהשמש תעבור עלי" הפך בפי הזמר אברהם פריד לשיר הנקרא "רק תפילה" והוא בין השירים החילונים הבודדים שהפכו ללהיט גם בקרב הציבור החרדי. לבקשת פריד, שינה טהרלב את הבית האחרון, משום שהוא עוסק באהבת גבר ואישה, ולכן אינו מתאים לקהל החרדי.

מדור בפני עצמו תופסים הספרים "היהודיים" של טהרלב, ביניהם ניתן למנות את הספרים: "על ברכי אבות", "שמחת תורה", "שמע בני" (מביא דבריהם של חכמי ישראל באלף השנים האחרונות על נושאי מוסר והתנהגות האדם), "ואהבת" (מביא את דברי החכמים בכל נושאי האהבה, החל באהבת אם לילדיה וכלה באהבת הזולת), "וטהר ליבנו" (המעוצב בצורה של דפי גמרא) ו"מצע אשה מצע טוב" (פרפרזה על פסוק מספר משלי ובו כתוב בהומור סיפורן של תשע נשים נודעות בתנ"ך). בספר "וטהר ליבנו" מביא טהרלב פירושים משלו על ספר המוסר היהודי "שבט מוסר" מאת רבי אליהו הכהן מאיזמיר, שראה אור בשנת 1712. זוהי למעשה פרשנות הומוריסטית שלו על הספר שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ.

טהרלב נכנס אל ליבת הספרות היהודית המסורתית כאשר פרסם ב-ynet פירושים משלו לכל פרשות השבוע. הטור השבועי החדשני זכה להצלחה מרובה ולימים התפרסם כספר בשם "שמחת תורה" (2014). כשנתיים אחריו התפרסם הספר "על ברכי אבות", פירוש מרענן לפרקי אבות.[7] לאחר מותו יצא לאור ספרו "בעקבות שלמה המלך - קריאה חדשה בספר משלי".

משפחתועריכה

בשנת 1963 הכיר טהרלב את המשוררת נורית זרחי, בהיותם סטודנטים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. באוגוסט 1963, הם נישאו. לאחר 12 שנות נישואים התגרשו.[8] לשניים נולדו שתי בנות: הציירת רוני טהרלב, והעיתונאית והחוקרת בהיסטוריה של הרפואה אראלה טהרלב בן-שחר.

בשנת 1978 נישא ללינדה, עולה מארצות הברית ומורה לאנגלית, וב-2011 התאלמן ממנה. לזוג שני ילדים: דניאל (נפטר ב-2022) ומיכל.

בשנת 2014 נישא לבתיה קינן, לשעבר דוברת בית הנשיא בימי עזר ויצמן.

היה סב לתשעה נכדים ושני נינים.[5] נכדתו של טהרלב (מבתו הבכורה, רוני) היא הזמרת והיוצרת קמה ורדי.

טהרלב התגורר בקיבוץ יגור עד אמצע שנות השישים. במהלך השנים התגורר בפתח תקווה, בראשון לציון, בהרצליה, ובשנותיו האחרונות התגורר בכיכר המדינה בתל אביב.[9]

פרסים והוקרהעריכה

 
בית משירו של יורם טהרלב "היה לי חבר היה לי אח" חקוק על סלע בדרך הנוף, הרי נפתלי
  • 2008 - אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. הפרס הוענק לו במסגרת הכנס השנתי, "מי אני? שיר ישראלי!", הנערך על ידי המרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית באוניברסיטה. בנימוקי הזכייה צוין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא "תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל".[10]
  • 2013 - אזרחות כבוד של הרצליה.[11]
  • 2015 - פרס שרת התרבות והספורט לאמנים ותיקים ע"ש אריק איינשטיין.[12]
  • 2016 - בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ונוער זכתה ההצגה "הנשיקה הראשונה", המבוססת על ספרי שירי הנעורים של טהרלב, במקום הראשון בקטגוריית הנוער. כמו כן, קיבל טהרלב אות הוקרה במסגרת הפסטיבל מטעם תיאטרון חיפה.
  • 2018 - זכה יחד עם הסופרת אמונה אלון בפרס שר החינוך לתרבות יהודית.[13]
  • כיכר בעיר אור יהודה, נקראה על שמו. שיריו חקוקים על סלעים במקומות רבים בארץ, ביניהם על דרך הנוף, כיכר החמישה בפתח תקווה, ליד מעיינות בהרי ירושלים ועוד.
  • 2021 - "יעלה ויבוא", אלבום מחווה ליצירתו של טהרלב.[14] האלבום יצא כמיזם מוזיקלי תחת השם "צאן ברזל", שנועד להנציח ולכבד את יצירותיהם של גיבורי תרבות, משוררים ופזמונאים ישראלים, כאשר טהרלב הוא הראשון שבהם. מאחורי היוזמה עמדו "ארומה מיוזיק" (מיכל וייס אוחיון ובני מנשה) ו"קשת 12", בניהולו האומנותי של קובי בן עטר.
  • 2022 - אות "גיבור תרבות" מטעם תיאטרון הבימה.
  • 2022 - בשנת 2022 החלו רשות הטבע והגנים בפרויקט חדש, בו הציבו בנקודות תצפית שונות באתרי הרשות 16 ספסלים, בשילוב מילותיו של טהרלב לקריאה וליצירת שיח.[15]

הנצחהעריכה

ב-14 בינואר 2022, התקיים בתיאטרון הבימה אירוע מחווה רב משתתפים ליורם טהרלב. האירוע, שהתקיים בתום ימי השבעה, הפך לאירוע לזכרו, ובו גם הוענקה למשפחתו של טהרלב תעודת גיבור התרבות של התיאטרון הלאומי.[16]

בנוסף, בסוף שנת 2022 הוקמה חטיבת הביניים ״יורם טהרלב״ על שמו בעיר כפר סבא.

דיסקוגרפיהעריכה

  • קום והתהלך בארץ (2005)
  • אין כבר דרך חזרה, 4 תקליטורים (2008)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: יורם טהרלב
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יורם טהרלב

על יצירתו ומקורות השראה

ראיונות

עם מותו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שר החינוך נפתלי בנט הודיע על הזוכים בפרס לתרבות יהודית בתחום ספרות ושירה: יורם טהרלב ואמונה אלון, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2018
  2. ^ יורם טהרלב, ממשלי הקורונה - הכנרת, ‏2 במאי 2020
  3. ^ יורם טהרלב, www.taharlev.com
  4. ^ רן בוקר, המשורר והפזמונאי יורם טהרלב הלך לעולמו בגיל 83, באתר ynet, 6 בינואר 2022
  5. ^ 1 2 יורם טהרלב מובא למנוחות, ynet, ‏7 בינואר 2022
  6. ^ מדור תוים ותקילין, משהו שיאמר משהו, באתר דבר, ‏13 במרץ 1970
  7. ^ על ברכי אבות
  8. ^ רותי קדוש, גירושים מאושרים. יש דבר כזה, באתר nrg‏, 27 במרץ 2002
  9. ^ לירון לב, יורם טהרלב: "עברתי עשר מלחמות, ואני לא זוכר תקופה כזאת מוטרפת", XNET, ‏11 באוגוסט 2020
  10. ^ ענת זהר, מכל הלב, באתר של "רשת 13", 25 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
  11. ^ אלי אלון, אזרחות כבוד של הרצליה ליורם טהרלב, באתר "מוטק'ה", 10 מרץ 2013
  12. ^ מאיה כהן, ‏"הוא שר את החיים שלנו", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2015
  13. ^ עפר לבנת, ‏יורם טהר-לב ואמונה אלון יקבלו את פרס לתרבות יהודית, באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2018
  14. ^ השירים של יורם טהרלב mako, נבדק ב-2021-05-31
  15. ^ ספסלי שיחה והשראה – יורם טהרלב, באתר רשות הטבע והגנים
  16. ^ בירנברג, יואב (2022-01-14). ""נכס לאומי, גיבור תרבות": מיטב האמנים נפרדו מיורם טהרלב במופע מחווה". Ynet. נבדק ב-2022-01-14.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יורם_טהרלב&oldid=35912353"