פתיחת התפריט הראשי

יורם טהרלב

משורר, מלחין וסופר ישראלי

יורם טהרלב (נולד ב-24 בינואר 1938) הוא משורר, פזמונאי, סופר וסטנדאפיסט ישראלי. נחשב לאחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים[1]. שיריו הולחנו ובוצעו על ידי טובי היוצרים והמבצעים, ונחשבים להיסטוריה המזומרת של ההווי הישראלי.

יורם טהרלב
יורם טהרלב, 2016
יורם טהרלב, 2016
לידה 24 בינואר 1938 (בן 81)
כ"ב שבט ה'תרצ"ח
קיבוץ יגור, ישראל
עיסוק משורר, פזמונאי, סופר, סטנדאפיסט
צאצאים רוני טהר לב עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה שירה, פרוזה
סוגה ארץ ישראל, יהדות
יצירות בולטות

גבעת התחמושת, הבלדה על יואל משה סלומון, היה לי חבר היה לי אח, ישנן בנות, אינך יכולה, הדרך אל הכפר, הורה, חסקה, ההר הירוק תמיד, ברבאבא, אתה לי ארץ, שהשמש תעבור עלי

"שמע בני", "אין כבר דרך חזרה", "משק יגור טיוטה", "הנשיקה הראשונה", "ואהבת", "שמחת תורה", "על ברכי אבות"
פרסים והוקרה פרס שר החינוך לתרבות יהודית, פרס תמוז תעשיית המוזיקה הישראלית, אות כבוד אונ' בר אילן
www.taharlev.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד וגדל בקיבוץ יגור, לסופר והמשורר חיים טהרלב. בעת שירותו הצבאי שימש כתב בעיתון "במחנה גדנ"ע" ולאחר מכן שימש כעורך עיתון זה ו"במחנה נח"ל". במשך שנים רבות עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון.

שיריועריכה

טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון.

לטהרלב רפרטואר מגוון. בין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירים תנכיים ושירי הומור. השיר "גבעת התחמושת" הוא בין השירים שהשאירו את רישומם בזכות תיאורו האותנטי של הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. "היֵה לי חבר היֵה לי אח" הוא שיר על אחוות לוחמים והשיר "הבלדה על יואל משה סלומון" בביצוע אריק איינשטיין, שמתחיל במלים "בבוקר לח בשנת תרל"ח", הוא תיאור אפיזודה בהיסטוריה של ארץ-ישראל (ייסוד פתח תקווה).

 
הפסל של יואל משה סלומון בכיכר המרכזית בפתח תקווה, בעקבות השיר "הבלדה על יואל משה סלומון"

השיר "על כפיו יביא" בביצועה של רבקה זוהר, נכתב על סמך מפגש עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, היושב מיואש בבית מלאכתו השומם, וכולו כמיהה לבנות כיסא לאליהו הנביא שיבוא ויגאל אותו מצרותיו. שירו "הורה", בעל הניחוח הארצישראלי, זכה בביצועו של אבי טולדנו במקום השני בתחרות האירוויזיון בשנת 1982.

רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "ארבע אחר הצהריים" המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" המבוסס על מאורע מ-1945, כשליגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר", "בשביל אל הבריכות" בביצוע חוה אלברשטיין, בלדה על רקע נופי הקיבוץ שנכתבה אחרי מלחמת ששת הימים וכן ההולכים אחרי השמש.

טהרלב כתב שירים רבים יחסית בגוף ראשון נקבה, חלקם היתוליים[2] וחלקם רציניים [3].

המנגינות למלותיו נכתבו בידי טובי המלחינים של הזמר העברי, בהם משה וילנסקי, נחום היימן, נורית הירש, מתי כספי, מוני אמריליו, שלום חנוך, יגאל בשן, סשה ארגוב, ואפי נצר. הראשון שהלחין את מלותיו היה המלחין נחום היימן, שלקיבוצו בית אלפא שלח טהרלב את מלות השיר "את ואני והרוח" עם בקשה שיואיל להלחינו. השיר פורסם בבצוע צמד "הפרברים".

קשר חברות מיוחד היה לו עם המלחין יאיר רוזנבלום, והם יצרו יחד להיטים רבים ללהקות הצבאיות, בהם: "ישנן בנות", "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן" ו"אין כבר דרך חזרה". שירים נוספים שכתב ללהקות הצבאיות היו השירים ההומוריסטים "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "המלווה", "יידישע פיראטן" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן-גוריון" ועוד.

מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים", "יעלה ויבוא" של גידי גוב ו"חשמל זורם בכפות ידיך" בביצוע רותי נבון, אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל. בין המבצעים הנוספים שביצעו את שיריו ניתן למנות את יהורם גאון ("בפרדס ליד השוקת", "לילה של פריחות", "בואי נשוב אל הטנגו", "עץ האלון"), חוה אלברשטיין ("את חרותי", "בשביל אל הבריכות", "עץ הכוכבים", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "נשים רוקדות"), ירדנה ארזי ("אתה לי ארץ" שנבחר כשיר האהוב ביותר בתחרות לכבוד חגיגות שנות ה-70 למדינה, "שהשמש תעבור עלי"), גשר הירקון ("הגביע"), הפרברים ("את ואני והרוח", "החולמים אחר השמש", "ריח תפוח אודם שני", "ציפורים נודדות"), הדודאים ("לא נדע הלילה"), עדנה לב ("קרן שמש קרן זוהר", "שתי אחיות", "אם תשוב"), החמציצים ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי"), אילנית ("בלליקה", "רק בינתיים"), בועז שרעבי ("לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים"), אילנה רובינא ("מים מתוך הבאר"), מתי כספי ("נח"), להקת מגפיים ("סתיו לבן") ועוד.

טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" ו"מר אפצ'י" בביצוע ציפי שביט, "לא נעצור" ו"שובי הרמוניקה" בביצוע ירדנה ארזי, "דונלד דק" בביצוע מייק בורשטיין, ו"מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את השיר "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זוהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זוהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש את השיר "חלקת אלוהים", שהושר על ידי זוהר בפסטיגל 1986 וזכה גם הוא במקום הראשון. בין השירים הנוספים של טהרלב שבוצעו במסגרת הפסטיגל ניתן למנות את "הדגל שלי" (עדנה לב), "אבא'לה אמא'לה" (חנה לסלאו), "אבא אמא וארץ ישראל" (אילנה אביטל), "ממשה ועד מוחמד" (סמיר שוקרי) ועוד. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.

ספרי יהדותעריכה

חוקר הזמר אליהו הכהן טען כי "מבין היוצרים הישראלים החילוניים, יורם טהרלב הוא ללא ספק היוצר היהודי ביותר, גם בשיריו וגם בספריו". בתוך מכלול הנושאים היהודיים ניתן לכלול פזמונים תנ"כיים כמו "מלאך מסולם יעקב", "יעלה ויבוא", "נח", "משה משה", "קום לך אל נינוה" או השיר "על כפיו יביא" המביא את הכמיהה העמוקה לביאת המשיח. שירו "שהשמש תעבור עלי" הפך בפי הזמר אברהם פריד לשיר הנקרא "רק תפילה" והוא בין השירים החילונים הבודדים שהפכו ללהיט גם בקרב הציבור החרדי.

מדור בפני עצמו תופסים הספרים "היהודיים" של טהרלב, ביניהם ניתן למנות את הספרים: "על ברכי אבות", "שמחת תורה", "שמע בני" (מביא דבריהם של חכמי ישראל באלף השנים האחרונות על נושאי מוסר והתנהגות האדם), "ואהבת" (מביא את דברי החכמים בכל נושאי האהבה, החל באהבת אם לילדיה וכלה באהבת הזולת), "וטהר ליבנו" (המעוצב בצורה של דפי גמרא) ו"מצע אשה מצא טוב" (פאראפרזה על פסוק מספר משלי ובו כתוב בהומור סיפורן של תשע נשים נודעות בתנ"ך). בספר "וטהר ליבנו" מביא טהרלב פירושים משלו על ספר המוסר היהודי "שבט מוסר" מאת רבי אליהו הכהן מאיזמיר, שראה אור בשנת 1712. זוהי למעשה פרשנות הומוריסטית שלו על הספר שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ.

טהרלב נכנס אל ליבת הספרות היהודית המסורתית כאשר פרסם באינטרנט (באתר ynet) פירושים משלו לכל פרשות השבוע. הטור השבועי החדשני הפתיע אפילו את מכריו הקרובים ומשך אליו רבבות קוראים נלהבים ולימים התפרסם כספר תחת השם "שמחת תורה" (2014). כשנתיים אחריו התפרסם הספר "על ברכי אבות", פירוש מרענן לפרקי אבות[4].

ספרים נוספים והופעותעריכה

מלבד קובצי פזמונים וספרי יהדות, חקר טהרלב את הזמר העברי והוציא לאור ספרים הסוקרים את תולדותיו, ביניהם "שירו הביטו וראו" יחד עם ד"ר מרדכי נאור ו"איזו מדינה!", בו התאים שירים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה (אותו הוציא לרגל חגיגות ה-60 לישראל). ספר השירה הראשון שלו "משק יגור טיוטה" מביא תמונות קצרצרות על ימי ילדותו, קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד השירים, הכתובים בסגנון ההייקו היפני, המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדו בבית ספר תיכון. כמו כן הוציא את ספר הילדים "הדודה שלי מרחוב הנביאים" ועוד כשישים ספרי ילדים על נושאים שונים.

בשנים האחרונות הוא מרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות כמו "וטהר ליבנו" ו"קום והתעלף בארץ".

הוקרהעריכה

 
בית משיר של יורם טהרלב חקוק על סלע בדרך הנוף, הרי נפתלי

יורם טהרלב נבחר לקבל אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. בנימוקי הזכייה צויין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא "תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל"[5].

בשנת 2016 קיבל את פרס שרת התרבות והספורט לאמנים ותיקים ע"ש אריק איינשטיין.

בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ונוער 2016 זכתה ההצגה "הנשיקה הראשונה" המבוססת על ספרי שירי הנעורים של טהרלב במקום הראשון בקטגוריית הנוער. כמו כן קיבל טהרלב אות הוקרה במסגרת הפסטיבל מטעם תיאטרון חיפה.

בשנת 2018 זכה יחד עם הסופרת אמונה אלון בפרס שר החינוך לתרבות יהודית.[6]

חיים אישייםעריכה

בשנת 1963 הכיר טהרלב את המשוררת נורית זרחי, בהיותם סטודנטים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. כעבור זמן קצר, באוגוסט 1963, נישאו. נולדו להם שתי בנות - הציירת רוני טהרלב, ואראלה טהרלב בן-שחר, עיתונאית. בתחילה התגוררו טהרלב וזרחי בקיבוץ יגור, שם נולדה בתם הבכורה רוני, אולם כעבור שנה עזבו את הקיבוץ - תחילה לפתח תקווה, משם לראשון לציון ולבסוף לתל אביב. לאחר 13 שנות נישואים נפרדו. בשנת 1978 נשא טהרלב את לינדה, ילידת ארצות הברית, נולדו להם הבן דניאל והבת מיכל. לינדה נפטרה בשנת 2011. כיום הוא מתגורר בהרצליה. טהרלב ובתיה קינן, לשעבר דוברת בית הנשיא ושל הנשיא עזר ויצמן, נישאו בשנת 2014. על שמו יש כיכר (מעגל תנועה) בעיר אור יהודה. שיריו חקוקים על סלעים במקומות רבים בארץ, ביניהם על דרך הנוף, כיכר החמישה בפתח תקווה, ליד מעיינות בהרי ירושלים ועוד.

דיסקוגרפיהעריכה

  • יורם טהרלב-קום והתהלך בארץ-2005
  • יורם טהרלב-אין כבר דרך חזרה-4 תקליטורים-2008

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ראיונות

הערות שולייםעריכה