אליעזר הורוביץ מטארניגראד
רבי אליעזר הלוי הורביץ (-תקס"ו) מטארניגראד היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי לחסידות. חיבר ספרי יסוד בחסידות.
תולדותיו
עריכהנולד לרבי יעקב הלוי איש הורוביץ, רבה של שינובה. היה צאצא בן אחרי בן לרבי יעקב אחי השל"ה (ולפי גרסה אחת לשל"ה בעצמו[1]). מצעירותו נטה לחסידות והיה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק ולאחר פטירתו של החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. היה למדן גדול וזכה להערצת רבני הדור. היה גם דרשן גדול והשפיע רבות על בני קהילתו בטארניגראד.
דברי תורתו יצאו לאחר פטירתו בשני ספרים גדולים בחסידות: "נועם-מגדים וכבוד התורה" על התורה ופירוש לתהילים בשם "אמרות טהורות". ספרו נועם מגדים נחשב לספר יסוד בחסידות וחסידים רבים הוגים בו מדי שבת. יצא לאור בשנת תשע"ג במהדורה חדשה ומוערת על ידי "הוצאה לאור מיר", שלושה כרכים על התורה וכרך על תהילים.
ספריו זכו להסכמות גדולי הדור וביניהם: רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, הרב מאפטה, רבי אברהם חיים מזלוטשוב, האריה דבי עילאי ועוד. החוזה מלובלין כותב בהסכמתו שאינו נותן הסכמות אך על דעת רבי אליעזר לא גדר את עצמו מלתת (שלו ודאי ראוי להסכים כי אינו צריך להסכמתו). דברים דומים כתב גם הרב מאפטא בהסכמתו. רבי חיים אלעזר וקס שכיהן ברבנות טארנינגראד כותב על העיר:"...אשר בין עיירות גדולות תתחשב, ושם היו רבנים גאונים וגדולים מעולם, בעל תבנית אות יוסף, בעל נועם מגדים...", ובתשובה אחרת:"...וגם בעיר טארניגראד אשר שמה ישבו כיסאות למשפט הגדולים אשר בארץ המה כמו הגאון הצדיק בעל נועם מגדים..."[2].
נפטר בקוז'ניץ בגיל יחסית צעיר בשנת תקס"ו (1806).
מצאצאיו, רבי יהודה לייביש גלט (בן הרב ישראל יוסף חתן רבי ישראל דרליך אב"ד טיטשין) שכיהן אחרי השואה בניו יורק כאדמו"ר מטיטשין.
מדברי תורתו
עריכהכשנשאל על איחור זמן תפילה אצל החסידים ענה בצחות[3]: מה אעשה שאני הולך לישון מאוחר. כששאלוהו למה הולך לישון מאוחר ענה כשאני בא לישון אני מתחיל לחשוב על מעשי באותו יום ולפי מעשי הרעים אני חושב שלא אקום למחרת ולכן אני עושה תשובה כדי לזכות להפטר מהעולם מתוך תשובה ועד שאני מסיים כבר מאוחר בלילה[4].
קישורים חיצוניים
עריכה- נועם מגדים באתר היברובוקס.
- אמרות טהורות באתר היברובוקס.
הערות שוליים
עריכה- ^ על סדר יחוסו ראו כאן באתר דעת.
- ^ הקדמת ספרו "נפש חיה", ושו"ת יורה דעה סימן ס"ה, סוף ס"ק ד'.
- ^ על פי רבי שלמה שפירא ממונקאטש.
- ^ השולחן ערוך בקרב החסידים יצחק אלפסי מאתר דעת.