אליעזר זוסיא פורטוגל
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לשפר ניסוח. | |
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול; א' בחשוון תרנ"ח, 18 בדצמבר 1897, סקולן – כ"ט באב ה'תשמ"ב, 18 באוגוסט 1982, ארצות הברית) היה מייסד חסידות סקולען ואדמו"רה הראשון. ייסד את הרשת "חסד לאברהם" המסייעת לניצולי השואה. בבגרותו עסק בשחרור יהודים ממאסר בכלא השלטון הקומוניסטי.
אדמו"ר ראשון מסקולען | |||||
לידה |
17 באוקטובר 1898 א' בחשוון ה'תרנ"ח סקולני, Beletsky Uyezd, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
18 באוגוסט 1982 (בגיל 83) כ"ט באב ה'תשמ"ב ניו יורק | ||||
מקום קבורה | מונסי, ניו יורק | ||||
מדינה | האימפריה הרוסית, ברית המועצות, רומניה, ממלכת רומניה, הרפובליקה הרוסית, ארצות הברית | ||||
מקום מגורים | סקולן, צ'רנוביץ, בוקרשט, קראון הייטס, ויליאמסבורג | ||||
מקום פעילות | סקולן, מולדובה | ||||
תקופת הפעילות | ? – 18 באוגוסט 1982 | ||||
השתייכות | חסידות סקולען | ||||
תחומי עיסוק | הלכות שבת, פירוש התורה, הפצת מודעות ליהדות | ||||
רבותיו | הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מסדיגורה | ||||
חיבוריו | קונטרס השבת, נועם אליעזר, קדושת אליעזר | ||||
בת זוג | הרבנית שיינא רחל | ||||
אב | הרב ישראל אברהם פורטוגל | ||||
אם | לאה ריזל בת הרב חיים שור, אב"ד סלפקוביץ | ||||
צאצאים | הרב ישראל אברהם פורטוגל | ||||
| |||||
צוואת הרב פורטוגל ליתומי השואה
|
---|
"...זכרו נא שהייתי מסור לכם מיום דעתי אתכם. לא היה אוהב קרוב ממני. בגוף, בממון, בייסורים רבים שעברו עלי לא-עלינו. כמעט כל יום ערב ובוקר עמדתי על המשמר להשגיח אם כבר אכלתם, שתיתם, וכדומה. וגם שכרתי לכם מלמדים מצוינים ושילמתי שכר לימוד כראוי כדי ללמד אתכם, להאיר עיניכם בתורת השם, ולהדריככם בדרך הטוב והישר. אבקש מאד להישמר מביטול תורה ומדברים בטלים. הלא מימי ילדותכם נתגדלתם אצלי כבנים, אבקשכם מאד, עשו נא נחת רוח לנשמתי, הוסיפו נא ללמוד תורה באהבה ושמחה. מלבד שתקיימו מצות תלמוד תורה, מלבד זה יתוסף לכם מצות חסד של אמת שתעשו עם נשמתי." |
מתוך צוואת הרב פורטוגל המוקדשת ליתומים |
ילדותו
עריכהפורטוגל נולד בעיירה סקולן שבמולדובה לרב ישראל אברהם פורטוגל (שהיה תלמיד הרב ישעיה שור, בסוף ימיו היה רב קהילת העיר סקולן שבבסרביה) ולאמו, לאה ריזל בת הרב חיים שור אב"ד סלפקוביץ, בחבל פודוליה. הרב זוסיא היה חסיד בוהוש וסדיגורה.
הרב זוסיא נחשב כעילוי בבגרותו בשל התמדתו הנדירה שהייתה לו בהשקעת הזמן בלימוד התורני, וכשנפטר אביו בי"ח באייר ה'תרע"ה, והוא היה בן שבע עשרה, הוכתר כממלא מקום אביו במשרת רבנות העיר סקולן.
משרת הרבנות
עריכההרב פורטוגל היה בקיא בש"ס ובשולחן ערוך. כשהתמנה לכהן כרב העיר חשב כיצד יוכל לעזור לבני קהילתו, ולכן הוא החל לעסוק רבות בהלכות השבת ולבסוף כתב קונטרסים בנושא. הרב פורטוגל הקים את תלמוד התורה הראשון בעיר סקולן לילדים ודאג למכירת אוכל כשר עבור יהודי העיר. החל ללחום עם התפשטות ההשכלה גם בחברה היהודית נגד דעות שנשמעו לו 'כופרות' נגד הדת היהודית. ברבות השנים החל לקבץ סביבו חסידים רבים שהעריצו אותו בשל פעולותיו הרבות לחיזוק היהדות בסביבה, הוא הוכתר כאדמו"ר וקרא לחסידותו "סקולען".
הצלחתו בהפצת היהדות בסקולן הוציאה לו מוניטין ברחבי בסרביה ורומניה עד שנתבקש על ידי "עדת יראים" בצ'רנוביץ כי יעבור לפעול בה. לאחר עשרים שנה במשרת הרבנות בסקולן יעץ לו האדמו"ר מסדיגורה, הרב מרדכי שלום יוסף, לעבור לעיר צ'רנוביץ שבצפון בוקובינה, אז ברומניה, בה הוכתר הרב פורטוגל כאחד מרבני העיר וכנשיא אגודת-ישראל.
תקופת השואה ואחריה
עריכהבעת מלחמת העולם השנייה החל מצבו הבריאותי להתדרדר באופן משמעותי. לאחר סיום המלחמה החל לפעול למען הצלת יהודים ובעיקר למען הענקת עזרה לילדים יתומים שניצלו. ביתו נהפך לבית יתומים בו התגוררו מאות ילדים יתומים, שבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. לאחר החרפת מצב יהודי העיר צ'רנוביץ בשל רדיפות המשטר הסובייטי הקומוניסטי, הבריח הרב פורטוגל את הילדים היתומים לעיר בוקרשט שברומניה.
הרב פורטוגל נרדף בשל פעילותו למען הצלת יהודים ומסורתם. המשטר הקומוניסטי אסר את הרב פורטוגל ועינה אותו, לאחר שחררו מהכלא הקומוניסטי המשיך לפעול למען הצלת הילדים היתומים אותם שלח לרומניה אך בחשאי. לאחר שנכלא בשנית עם בנו, הרב ישראל אברהם פורטוגל, בא' בניסן, ה'תשי"ט, הופסקה פעילותו. הרב ובנו נכלאו בנפרד במשך חמישה חודשים בשנת ה'תשי"ט. בערב שבת 'נחמו' שוחררו, אך נאלצו לשבת בכלא עוד כמה ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת.
בספר "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו של הרב פורטוגל מקובצים דברי תורה של סבו, הרב ישראל אברהם. בספר מובא בקצרה על תקופת המאסר: ”וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים”.
באותה תקופה הלחין ניגון מפורסם לפסוקים מספר תהילים (פרק ע"ט): "יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך. תבוא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר בני תמותה. והשב לשכנינו שבעתיים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך ה'". על פרסום הניגון מסופר כי לצורך תעמולה בינלאומית, שנועדה להציג מצג שוא כביכול מצב יהודי רומניה חיובי, ערכו הקומוניסטים אירוע "מלוה מלכה" בנוכחות אישים מחוץ למסך הברזל, בו אילצו רבנים לנאום על מצבם החיובי של יהדות המדינה. הרבי מסקולען סירב לנאום ואמר שבמקום זאת ישיר ניגון, באמצעותו רמז ליודעי השפה העברית על מצבם העגום של יהודי הגוש הסובייטי.
לאחר היציאה מאירופה
עריכהבא' בניסן ה'תש"ך הצליח הרב פורטוגל לצאת מרומניה והוא היגר לשכונת קראון הייטס בעיר ברוקלין שבניו יורק, שם ייסד בית כנסת והמשיך לפעול להצלת יהודים ניצולי שואה. כשנה לאחר מכן, בשנת ה'תשכ"א, נסע בפעם הראשונה בחייו לביקור בארץ ישראל ומאז ביקורו הראשון הרבה לבקר בה. הוא סייר רבות במוסדות חב"ד בישראל כדי לספר לרבי מלובביץ' שגר גם הוא בקראון הייטס על הפצת היהדות בקרב חסידיו. הרב פורטוגל ייסד בישראל את מוסדות "חסד לאברהם" ע"ש אביו, הרב אברהם, להצלת ילדים יהודיים יתומים מהשואה (בעיקר מרומניה).
בשנת 1976 חלה במחלת לב וממנה נחלש מאוד. בנו, הרב ישראל אברהם פורטוגל, החל למלא את מקומו בחסידות. בערב ראש חודש אלול, כ"ט באב ה'תשמ"ב, כשהוא בן שמונים וארבע נפטר הרב אליעזר זוסיא פורטוגל. הוא ניטמן בבית העלמין היהודי במונסי ובנו הוכתר להיות האדמו"ר מסקולען.
ספריו
עריכה- נועם אליעזר
- קדושת אליעזר
- קונטרס השבת - הלכות שבת, בשפות: עברית ויידיש.
לקריאה נוספת
עריכה- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רעה-ש.
קישורים חיצוניים
עריכה- נועם אליעזר, GoogleBooks
- מרדכי מנשה לאופר, האדמו"ר מסקולען וקשריו עם הרבי, התקשרות, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אליעזר זוסיא מסקולען(הקישור אינו פעיל), ULI
- 30 שנה: אלפים עלו לציונו של הרה"ק מסקולען לרגל יומא דהילולא, JDN
- האדמו"ר מסקולען ערך טיש הילולא לאביו, JDN
- יהודה פרל, 300 הילדים של הרבי, באתר הקול היהודי, כ"ז ניסן תשע"ז
- תכתובת חסויה של משרד החוץ הישראלי סביב יציאתו של הרב פורטוגל מרומניה, באתר ארכיון המדינה
- אליעזר זוסיא פורטוגל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אליעזר זוסיא פורטוגל, דף שער בספרייה הלאומית