אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18

טורניר כדורסל

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18, הידועה גם כאליפות אירופה לנוער, היא תחרות כדורסל לנבחרות לאומיות עד גיל 18 המאורגנת על ידי פיב"א אירופה. התחרות נוסדה ב-1964 ונערכה במקור כל שנתיים, אך מאז 2002 היא נערכת בכל שנה בקיץ. האליפות משמשת גם כמוקדמות לגביע העולם בכדורסל עד גיל 19, לאזור אירופה. האלופה הנוכחית, נכון ל-2024, היא גרמניה.

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18
ענף כדורסל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגון מפעיל פיב"א אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 16 עריכת הנתון בוויקינתונים
זוכה גרמניהגרמניה גרמניה (זכייה ראשונה)
הכי הרבה זכיות ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות (8 זכיות)
מפעל גבוה יותר אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20
מפעל נמוך יותר אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 16
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוצאות

עריכה
שנה מארחת משחק הגמר משחק על מדליית הארד
  תוצאה     תוצאה מקום רביעי
1964 איטליה  איטליה
(נאפולי)
ברית המועצות  ברית המועצות 62–41 צרפת  צרפת איטליה  איטליה 73–72 בולגריה (1946–1967)  בולגריה
1966 איטליה  איטליה
(פורטו סן ג'ורג'ו)
ברית המועצות  ברית המועצות 71–50 יוגוסלביה  יוגוסלביה איטליה  איטליה 47–42 צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
1968 ספרד (1945–1977)  ספרד
(ויגו)
ברית המועצות  ברית המועצות 82–73 יוגוסלביה  יוגוסלביה איטליה  איטליה 53–44 טורקיה  טורקיה
1970 יוון  יוון
(אתונה)
ברית המועצות  ברית המועצות 80–48 יוון  יוון איטליה  איטליה 62–57 יוגוסלביה  יוגוסלביה
1972 יוגוסלביה  יוגוסלביה
(זאדאר)
יוגוסלביה  יוגוסלביה 89–65 איטליה  איטליה ברית המועצות  ברית המועצות 73–60   ישראל
1974 צרפת  צרפת
(אורליאן)
יוגוסלביה  יוגוסלביה 80–79 ספרד (1945–1977)  ספרד איטליה  איטליה 77–69 שוודיה  שוודיה
1976 ספרד (1945–1977)  ספרד
(סנטיאגו דה קומפוסטלה)
יוגוסלביה  יוגוסלביה 92–83 ברית המועצות  ברית המועצות ספרד (1945–1977)  ספרד 89–72 בולגריה (1971–1990)  בולגריה
1978 איטליה  איטליה
(טראמו)
ברית המועצות  ברית המועצות 104–100 ספרד (1945–1977)  ספרד יוגוסלביה  יוגוסלביה 95–72 בולגריה (1971–1990)  בולגריה
1980 יוגוסלביה  יוגוסלביה
(צליה)
ברית המועצות  ברית המועצות 83–81 יוגוסלביה  יוגוסלביה בולגריה (1971–1990)  בולגריה 96–90 ספרד (1945–1977)  ספרד
1982 בולגריה (1971–1990)  בולגריה
(דימירובגראד, חאסקובו)
ברית המועצות  ברית המועצות 97–87 יוגוסלביה  יוגוסלביה בולגריה (1971–1990)  בולגריה 84–73 איטליה  איטליה
1984 שוודיה  שוודיה
(הוסקוורנה, קתרינהולם)
ברית המועצות  ברית המועצות 75–74 איטליה  איטליה יוגוסלביה  יוגוסלביה 92–89 ספרד  ספרד
1986 אוסטריה  אוסטריה
(ווקלברוק, גמונדן)
יוגוסלביה  יוגוסלביה 111–87 ברית המועצות  ברית המועצות איטליה  איטליה 83–53 גרמניה המערבית  גרמניה המערבית
1988 יוגוסלביה  יוגוסלביה
(ורבאס, סרבובראן)
יוגוסלביה  יוגוסלביה 84–75 איטליה  איטליה צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 88–70 יוון  יוון
1990 הולנד  הולנד
(חרונינגן, אמן)
איטליה  איטליה 92–79 ברית המועצות  ברית המועצות ספרד  ספרד 105–73 רומניה  רומניה
1992 הונגריה  הונגריה
(בודפשט, זאלאגרסג, סולנוק)
צרפת  צרפת 94–83 איטליה  איטליה חבר המדינות  חבר המדינות 113–108 יוון  יוון
1994 ישראל  ישראל
(תל אביב)
ליטא  ליטא 73–71 קרואטיה  קרואטיה ספרד  ספרד 87–76 איטליה  איטליה
1996 צרפת  צרפת
(אוש, לורד, טארבס)
קרואטיה  קרואטיה 64–51 צרפת  צרפת סרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו 77–61 בלגיה  בלגיה
1998 בולגריה  בולגריה
(וארנה)
ספרד  ספרד 81–70 קרואטיה  קרואטיה יוון  יוון 97–91 בלגיה  בלגיה
2000 קרואטיה  קרואטיה
(זאדאר)
צרפת  צרפת 65–64 קרואטיה  קרואטיה יוון  יוון 71–65 איטליה  איטליה
2002 גרמניה  גרמניה
(לודוויגסבורג, אסלינגן, בבלינגן)
קרואטיה  קרואטיה 74–72 סלובניה  סלובניה יוון  יוון 82–67 ליטא  ליטא
2004 ספרד  ספרד
(סרגוסה)
ספרד  ספרד 89–71 טורקיה  טורקיה צרפת  צרפת 74–68 איטליה  איטליה
2005 סרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו
(בלגרד)
סרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו 78–61 טורקיה  טורקיה איטליה  איטליה 88–83 ספרד  ספרד
2006 יוון  יוון
(אמאליאדה, אולימפיה, ארגוסטולי)
צרפת  צרפת 77–72 ליטא  ליטא ספרד  ספרד 92–83 טורקיה  טורקיה
2007 ספרד  ספרד
(מדריד)
סרביה  סרביה 92–89 יוון  יוון לטביה  לטביה 74–72 ליטא  ליטא
2008 יוון  יוון
(אמאליאדה, פירגוס)
יוון  יוון 57–50 ליטא  ליטא קרואטיה  קרואטיה 73–68 צרפת  צרפת
2009 צרפת  צרפת
(מץ)
סרביה  סרביה 78–72 צרפת  צרפת טורקיה  טורקיה 95–74 ליטא  ליטא
2010 ליטא  ליטא
(וילנה)
ליטא  ליטא 90–61 רוסיה  רוסיה לטביה  לטביה 75–49 סרביה  סרביה
2011 פולין  פולין
(ורוצלב)
ספרד  ספרד 71–65 סרביה  סרביה טורקיה  טורקיה 69–65 איטליה  איטליה
2012 ליטא  ליטא, לטביה  לטביה
(וילנה, לייפאיה)
קרואטיה  קרואטיה 88–76 ליטא  ליטא סרביה  סרביה 66–56 רוסיה  רוסיה
2013 לטביה  לטביה
(לייפאיה, ונטספילס וריגה)
טורקיה  טורקיה 81–74 קרואטיה  קרואטיה ספרד  ספרד 57–56 לטביה  לטביה
2014 טורקיה  טורקיה
(קוניה)
טורקיה  טורקיה 85–68 סרביה  סרביה קרואטיה  קרואטיה 75–71 יוון  יוון
2015 יוון  יוון
(וולוס)
יוון  יוון 64–61 טורקיה  טורקיה ליטא  ליטא 74–49 בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה
2016 טורקיה  טורקיה
(סמסון)
צרפת  צרפת 75–68 ליטא  ליטא איטליה  איטליה 74–68 גרמניה  גרמניה
2017 סלובקיה  סלובקיה
(ברטיסלאבה)
סרביה  סרביה 74–62 ספרד  ספרד ליטא  ליטא 97–88 טורקיה  טורקיה
2018 לטביה  לטביה
(לייפאיה, ונטספילס וריגה)
סרביה  סרביה 99–90 לטביה  לטביה צרפת  צרפת 79–70 רוסיה  רוסיה
2019 יוון  יוון
(וולוס)
ספרד  ספרד 57–53 טורקיה  טורקיה סלובניה  סלובניה 81–57 יוון  יוון
2020 טורקיה  טורקיה
(קוניה)
בוטלה בעקבות מגפת הקורונה באירופה
2021 בוטלה בעקבות מגפת הקורונה באירופה.[1] במקום זאת שוחקו טורנירי צ'לנג'ר
2022 טורקיה  טורקיה
(איזמיר)
ספרד  ספרד 68–61 טורקיה  טורקיה סרביה  סרביה 70–67 סלובניה  סלובניה
2023 סרביה  סרביה
(ניש)
סרביה  סרביה 81–71 ספרד  ספרד גרמניה  גרמניה 67–59 צרפת  צרפת
2024 פינלנד  פינלנד
(טמפרה)
גרמניה  גרמניה 93–83 סרביה  סרביה סלובניה  סלובניה 84–70   ישראל

טבלת מדליות

עריכה
# נבחרת       סה"כ
1 ברית המועצות  ברית המועצות 8 3 1 12
2 יוגוסלביה  יוגוסלביה 5 4 2 11
3 ספרד  ספרד 5 4 5 14
4 סרביה  סרביה 5 3 2 10
5 צרפת  צרפת 4 3 2 9
6 קרואטיה  קרואטיה 3 4 2 9
7 טורקיה  טורקיה 2 5 2 9
8 ליטא  ליטא 2 4 2 8
9 יוון  יוון 2 2 3 7
10 איטליה  איטליה 1 4 8 13
11 סרביה ומונטנגרו  סרביה ומונטנגרו 1 0 1 2
גרמניה  גרמניה 1 0 1 2
13 לטביה  לטביה 0 1 2 3
סלובניה  סלובניה 0 1 2 3
15 רוסיה  רוסיה 0 1 0 1
16 בולגריה  בולגריה 0 0 2 2
17 חבר המדינות  חבר המדינות 0 0 1 1
צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 0 0 1 1
סה"כ (18 מדינות) 39 39 39 117

ישראל בתחרות

עריכה

נבחרת ישראל בכדורסל עד גיל 18 התחרתה לראשונה בתחרות ב-1968, אז הגיעה למקום השביעי. הישג השיא של הנבחרת היה ב-1972, אז העפילה לחצי הגמר וסיימה במקום הרביעי. ב-1994 אירחה ישראל את האליפות, וסיימה עשירית. ב-2009 סיימה הנבחרת במקום ה-15 וירדה לדרג ב', ממנו עלתה בחזרה לאחר שסיימה במקום השני ב-2015. ב-2016 שוב סיימה ישראל במקום ה-15 בדרג א' וחזרה לדרג ב', אך ב-2019 זכתה בטורניר המשני ועלתה לדרג א'. ב-2024 הגיעה הנבחרת לחצי הגמר ושוב סיימה במקום הרביעי. בן שרף סיים כמלך הסלים ונבחר ל-MVP של הטורניר.

MVP (מאז 1998)

עריכה
שנה MVP
1998 סלובניה  סאני בצ'ירוביץ'
2000 צרפת  טוני פארקר
2002 סלובניה  אראזם לורבק
2004 ספרד  סרחיו רודריגס
2005 סרביה ומונטנגרו  דראגן לבוביץ'
2006 צרפת  ניקולא באטום
2007 יוון  קוסטה קופוס
2008 ליטא  דונטאס מוטיונאס
2009 טורקיה  אנס קאנטר
2010 ליטא  יונאס ולנצ'יונאס
2011 ספרד  אלכס אברינס
2012 קרואטיה  דאריו שאריץ'
2013 טורקיה  קינן סיפאהי
2014 טורקיה  אגמן גובן
2015 יוון  ואסיליס צ'ארלמפופולוס
2016 צרפת  פרנק ניליקינה
2017 סרביה  ניקולה מישקוביץ'
2018 סרביה  מרקו פקרסקי
2019 ספרד  סנטי אלדמה
2022 ספרד  איזן אלמנסה
2023 סרביה  ניקולה טופיץ'
2024 ישראל  בן שרף

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה